לאחר דחייה של למעלה מחודשיים שוגר לפנות בוקר (יום ה') לחלל את ננו לוויין של חוקרים מישראל ומאיטליה, שמיועד לבצע ארבעה ניסויים מדעיים-רפואיים מחוץ לכדור הארץ. דידו-3 שוגר מגינאה הצרפתית יחד עם עשרות לוויינים נוספים.
השיגור לחלל, לפנות בוקר
(צילום: סוכנות החלל האירופית)
הניסויים תוכננו על ידי ארבעה צוותים של מדענים מישראל ומאיטליה, ולכל ניסוי רפואי שותפים חוקר ישראלי וחוקר איטלקי. המוסדות הישראליים שמשתתפים בניסויים: הטכניון עם שני ניסויים, האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי שיבא. הניסויים בחלל יתבצעו בתוך מעבדה זעירה, דידו-3, שיוצרה על ידי חברת ספייס פאמרה. שיגור הלוויין הוא פרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל האיטלקית.
הננו לוויין הישראלי מכיל מעבדה זעירה, דידו-3 (DIDO-3), שיוצרה על ידי חברת ספייס פאמרה. בתוך הלוויין ארבעה ניסויים בתחומי הרפואה, הביולוגיה והכימיה שיספקו מידע חדש על מחלות ומניעתן - מידע שאינו מתקבל בתנאי הכבידה הקיימים על כדור הארץ. במשרד המדע והטכנולוגיה אמרו כי המעבדה הממוזערת, שניתן יהיה לשלוט על הטמפרטורה שלה בחלל, מופעלת באופן אוטונומי.
עד היום ניסויים בתנאי חוסר כבידה מבוצעים רק בתחנת החלל הבינלאומית ומופעלים על ידי אסטרונאוטים. הפיתוח של ספייס פארמה, אשר נתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, מאפשר למעשה לכל מדען לערוך את הניסוי בצורה עצמאית, נגישה, בטוחה ובשליטה מלאה מרחוק, בזמן שהחוקר נמצא במעבדה באוניברסיטה או בבית החולים.
תוצאות הניסויים, שאמורות להגיע בשבועות הקרובים, ישודרו אל תחנת הקרקע של חברת ספייס-פארמה הממוקמת בשוייץ ומשם יועברו לחוקרים בישראל. הננו לוויין יחלוף שש פעמים ביום מעל תחנת הקרקע ויעביר נתונים לכדור הארץ. הנתונים ינותחו במעבדות בארץ ועל סמך המידע הזה ישודרו פקודות להמשך הניסוי בחלל בצורה אינטראקטיבית ובזמן אמת. במקביל, יבצעו החוקרים את הניסויים במערכת זהה על הקרקע. ההבדלים בין הניסויים בתנאים השונים אמורים לספק מידע ייחודי שעשוי להוביל לפריצות דרך.
ארבעת המחקרים
פרופ' ג'וזפה פליני מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בולוניה ופרופ' בועז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יחקרו יעילות של חומרים אנטי-מיקרוביאליים בתנאי חוסר כבידה. במהלך הניסוי יערך מעקב אחר פירוק של בקטריות על ידי אנזים. מחקר זה הינו חלק ממאמץ למניעת זיהומים בבתי חולים וזיהומים הנישאים על גבי משטחים שונים.
פרופ' רפאלו זרילי מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת פדריקו II בנאפולי ופרופ' אוהד גל-מור מהמרכז הרפואי "שיבא" תל השומר יחקרו כיצד חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה כשהן בתנאי חוסר כבידה ובסביבה הקיצונית של החלל. קוניוגציה הוא תהליך של העברת חומר גנטי מחיידק לחיידק ויכול להוביל לרכישת עמידות לאנטיביוטיקה. ניסוי זה עשוי לאפשר פיתוח תרופות וגישות חדשות למניעת רכישת עמידות לאנטיביוטיות על ידי חיידקים.
פרופ' אלסנדרה די-מאזי מאוניברסיטת רומא-טרה ופרופ' דניאל קורניצר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון יבצעו ניסוי על אלבומין שהוא חלבון חשוב הנמצא בדם ומעביר מולקולות שונות וחשובות כגון חומצות שומן, הורמונים, תרופות ועוד. ניסוי יבדוק כיצד תרופות נספגות על ידי אלבומין, אחד החלבונים העיקריים בדם, בתנאי חוסר כבידה.
פרופ' אלסנדרו דסידרי מהפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת טור-ורגטה -רומא ופרופ' איתמר וילנר מהאוניברסיטה העברית יבדקו את תופעת ה"קיפול" של מולקולות DNA. תופעה זו, הקשורה במנגנון חלוקת תאים והגנה על המטען הגנטי מנזקים, עשויה לסייע בחקר תהליכי הזדקנות וכן במניעת תהליכים סרטניים.
קרן ההון סיכון State of Mind Venture הינה המשקיעה הראשונה בספייס פארמה ומלווה אותה מיום הקמתה.
