כיום אי אפשר לבשל בלי לתבל את המזון או להשקיע מחשבה על מנת להכין מטעמים במטבח הביתי. וכך היה גם בעבר הרחוק. הודות לממצאים משתי מערות, מסתבר שגם אבותינו בתקופה הפלאוליתית נהנו מארוחות צמחוניות ובישלו מתכונים מתוחכמים וטעימים, כולל מאכלים דמויי לחם שטוח, כשהם נותנים דגש גם לעניין הטעם של המזון, בתקופה מוקדמת בהרבה ממה שהיה ידוע עד כה.
הבישול הפרהיסטורי של הניאנדרטליים ובני האדם המודרניים המוקדמים היה מורכב, הוא כלל מספר שלבים והניב מגוון מאכלים. ניתוח של כמה משאריות המזון העתיקות ביותר שנמצאו אי פעם על ידי צוות של ארכיאולוגים מאוניברסיטת ליברפול, בראשות ד"ר סרן קבוקצ'ו, הראה שבני האדם המודרניים המוקדמים והניאנדרטליים התענגו על תזונה מורכבת ומגוונת שבה הצמחים מילאו תפקיד מרכזי.
המחקר, שפורסם בכתב העת Antiquity, הוא הראשון שהראה כי טכניקות הכנת ועיבוד מזון מודרניות, והשימוש בקבוצה מגוונת של זרעי צמחים, היו שגרתיים אלפי שנים מוקדם יותר ממה שהיה ידוע עד כה. צוות החוקרים השתמש בסריקת מיקרוסקופ אלקטרונים כדי לנתח דגימות של שרידי מזון חרוכים, שהוכן על ידי בני אדם מודרניים מוקדמים (לפני 40 אלף שנים) וכן על ידי הניאנדרטליים (לפני 70 אלף שנים) במערת שנידאר (Shanidar Cave) בצפון עיראק - מה שהופך אותם לשרידים המוקדמים ביותר שהתגלו באזור המזרח התיכון.
לעומת זאת, שרידי מזון צמחיים ממערת פרנצ'טי (Franchthi Cave) שביוון, הם המוקדמים ביותר מסוגם שהתגלו באירופה (בני 13-12 אלף שנים) וכוללים פריטי מזון דמויי לחם הדומים ללחם שטוח. תוצאות הניתוחים הללו, מאשרות כי הייתה חשיבות רבה לטעם במזון כבר לפני 70 אלף שנים, כשהמטבח הניאנדרטלי והאנושי המודרני המוקדם כלל לעתים קרובות צמחים בעלי טעם מר, חד ועתיר טאנין - פולי-פנול הנמצא בצמחים, ובין השאר בקליפות ענבים, בחרצניהם ובשריגי הגפן, ברימון, אפרסמון, בננה, בלוט, תה, תמר ובצמחים נוספים.
ממחקר שרידי המזון, הארכיאולוגים גילו שמתכונים מסובכים היוו חלק מהתזונה הפליאוליתית, והפריכו את הסטריאוטיפ לפיו הניאנדרטליים הסתמכו על תזונה המבוססת בעיקר על בשר. המחקר זיהה גם כי ההסתמכות על תזונה פלאוליתית, כללה שימוש במגוון שיטות כדי להפוך את האוכל לטעים יותר. לדוגמה, לקטניות, המרכיב הנפוץ ביותר שזוהה, יש טעם מר טבעי בשל הטאנינים והאלקלואידים שמצויים בקליפת הזרעים שלהן. עם זאת, מחקר זה מצא שציידים-לקטים מהתקופה הפליאוליתית השתמשו בטכניקות הכנה מורכבות כמו השרייה ושטיפה, ולאחר מכן כתישה או טחינה גסה כדי להסיר חלק ניכר מהטעם המר, אם כי קליפות שרידי המזון העתיקים שאותרו לא הוסרו לחלוטין, מה שמרמז על כך כי ייתכן שאותם בני אדם רצו לשמור מעט מהטעם המר.
4 צפייה בגלריה
שרידי מזון עשיר באפונת בר, שנמצאו במערת שנידאר שבצפון עיראק
(צילום: University of Liverpool)
"מחקר זה מצביע על מורכבות קוגניטיבית והתפתחות של תרבויות קולינריות, שבהן לטעם המזון הייתה משמעות רבה מתקופה מוקדמת מאוד בקרב האנושות. המחקר שלנו מדגים באופן חד משמעי את המורכבות בתזונה המוקדמת של ציידים-לקטים הדומים לשיטות הכנת מזון מודרניות", אמרה ד"ר קבוקצ'ו. "אגוזי בר ועשבים למשל, שולבו לעתים קרובות עם קטניות, כמו אפונה, בקיה (עם סוג זה נמנה בין היתר המין בקית הגינה, המוכר בשם פול), שעועית או עדשים ותיבול של חרדל השדה. תוצאות אלו מייצגות התקדמות גדולה ביחס לדיונים קודמים אודות הרגלי האכילה של ציידים-לקטים, על מעלליהם הקולינריים, ועל השאלה האם אוכלי המזון הפליאוליתיים נשענו בעיקר על אכילת בשר או שמא נטו לתזונה צמחונית".
"פרקטיקות קולינריות כאלה נתפסו זה מכבר על ידי ארכיאולוגים ואנתרופולוגים כסימני ההיכר של חברות חקלאיות ניאוליתיות ומקורו של המטבח כפי שאנו מכירים אותו כיום. התגליות שלנו מראות שלטכניקות בישול מודרניות יש נקודת מוצא קדומה הרבה יותר, בתקופה שקדמה לתחילתה של החקלאות באלפי שנים. בכך, פותח מחקר זה גבולות חדשים במחקר המדעי של התפתחות התזונה האנושית", הוסיפה אלני אסוטי, פרופ' לארכיאולוגיה באוניברסיטת ליברפול ומחברת שותפה למחקר.
