ארכיאולוגים בבוליביה גילו למעלה מ-100 אתרים דתיים פרה-היספנים, שלדעתם קשורים לכתות האנדים העתיקות. אחד מאותם אתרים בלט מעל כולם.
בוליביה העתיקה אולי מפורסמת בעיקר בזכות הארכיטקטורה המונומנטלית שלה, בדמות האתר הארכיאולוגי טיוואנאקו (Tiwanaku), הממוקם כ-15 ק"מ מאגם טיטיקקה ומוכר בין היתר בשל שער השמש, פירמידת אקאפאנה ופומה פונקו, שנבנו בין השנים 500 ל-1000 לספירה.
2 צפייה בגלריה
וואסקירי, המבנה הייחודי שבלט מכל המבנים שהתגלו בבוליביה, אשר ההערכה לגביו היא ששימש את ילידי המקום לסגידה לשמש
(צילום: Pablo Cruz)
כעת, במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Antiquity, סקרו הארכיאולוגים את ראשי הגבעות באזור מחוז קראנגס (Carangas) שבאזור ההררי של בוליביה, שהיה פעם ביתם של אנשים פרה-היספנים. על ידי בדיקת התמונות שצולמו בין היתר באמצעות לוויינים, למדו החוקרים על האתרים וניסו להבין מה אופיים ואיזה שימוש נעשה בהם בעבר על ידי תושבי המקום.
האתרים כללו מעגלים קונצנטריים של קירות אבן שנוצרו על ראשי גבעות תוך שימוש בעיקר בחומר מקומי, כשרוב האתרים הציגו מעגלים מרובים. בסך הכל, צוות המחקר הצליח לזהות 135 אתרים כאלה על ראשי הגבעות - כשכולם תוארכו לתקופה שבין 1250 ל-1600 לספירה, אז התרחבה תרבות האינקה דרומה. החוקרים ציינו כי המספר הגדול של שברי קרמיקה שנמצא בכל האתרים היה פעם חלק מצלחות, צנצנות או קערות - ממצא שמעיד לדבריהם על כך שהאתרים שימשו למטרה טקסית ודתית. בהקשר זה, מחקר קודם הראה גם כן שתושבי האזור ערכו טקסים דתיים, שהוכרו בשם וואקה (Wak'a). הוואקות שימשו כמרכזים דתיים, שנערכו בהם טקסים פולחניים שונים, שכללו הקרבת קורבנות ומתן מנחות, ולעיתים גם הקרבת קורבנות אדם. לדברי החוקרים, בהחלט ייתכן כי אותן הוואקות קשורות ישירות לטבעות שהתגלו על ראשי הגבעות.
החוקרים מצאו אתר אחד, וואסקירי (Waskiri) שמו, שבלט מהאחרים הן בשל גודלו והן בשל מורכבותו. קוטרו היה 140 מטר והוא הורכב משני קירות מעוגלים, האחד בתוך השני, כשאחד מבין שני המעגלים הללו היה קטן במעט ממשנהו. המבנה הטבעתי הזה חולק ל-39 חלקים והתגלו בו שברי קרמיקה רבים, לרבות ברחבה שגודלה כדונם בודד, שהייתה במרכזו.
2 צפייה בגלריה
תצלומי אוויר של אתרי הדת שהתגלו על הגבעות בבוליביה
(צילום: Pablo Cruz, GoogleEarth images)
לטענת החוקרים, עיצוב המעגלים מצביע על כך שייתכן שהבנייה נעשתה בהשפעת תרבות האינקה, שכן התקבלה צורה שלדעת החוקרים עשויה לרמוז על כך שחברי כתות האנדים העתיקות סגדו באמצעותו לשמש. כמו כן, הוסיפו החוקרים כי האתרים מייצגים אזור מחקר עשיר, שלא נחקר היטב בגלל האקלים הקשה והקר שלו.
החוקרים הוסיפו שמדובר בתגלית משמעותית, מכיוון שהיא שופכת אור חדש על המנהגים הדתיים של ילידי האנדים הקדומים, הידועים בידע המתוחכם שלהם באסטרונומיה, חקלאות ואדריכלות, כשהאתרים שהתגלו מספקים גם מידע רב ערך על הארגון החברתי והפוליטי של החברות הללו.
בסך הכל, הגילוי של אתרים דתיים פרה-היספנים אלה מהווה פריצת דרך בכל הקשור לחקר התרבויות האנדיות העתיקות ששגשגו בעבר בבוליביה. זוהי תזכורת להיסטוריה העשירה והמגוונת של אזור זה, ולחשיבות השמירה והלימוד של המורשת התרבותית שלו.
