המשרד להגנת הסביבה יגיש היום (ב') לממשלה דוח לשנת 2021 על ההתקדמות והפערים של הממשלה בהפחתת פליטות גזי החממה וביישום יעדי האקלים שקבעה עד ל-2030, ובפירוט הצעדים המרכזיים הנדרשים לסגירת הפערים.
מהדוח עולות המסקנות המרכזיות הבאות:
- ישראל לא צפויה לעמוד באף אחד מיעדי האקלים שהממשלה קבעה עד לשנת 2030 - זאת, כתוצאה מעיכובים משמעותיים ביישום תוכניות ההפחתה והמחסור הכרוני בתקציבים ליישומן בכל אחד מהסקטורים המרכזיים במשק.
- התקדמות מסוימת שהושגה בשנת 2021 כאשר המשק הצליח להשיג הפחתה אבסולוטית בפליטות ובכך להפוך את המגמה ההיסטורית של גידול בפליטות. בשנת 2021 הצליח המשק הישראלי להפחית 2.4 מיליון טונות גזי חממה שנפלטו לאוויר שחסכו למשק תועלת של כ-2.7 מיליארד שקל.
- ממשלת ישראל יכולה וחייבת ליישם ללא דיחוי תוכנית פעולה כלל משקית, נחושה ומתמשכת לסגירת הפערים במהירות כדי לעמוד ביעדי האקלים לשנת 2030. שני הצעדים המרכזיים ברמה המשקית הם השלמת חקיקת אקלים והחלת מס פחמן אשר מהווים הכלי היעיל והכלכלי ביותר להפחתת פליטות ולשמירת התחרותיות של התעשייה הישראלית.
- קצב היישום הנוכחי של התוכניות הלאומיות להפחתת פליטות יביא רק להפחתה של כ-12% בפליטות בשנת 2030 ביחס לרמתן בשנת 2015, זאת לעומת יעד משקי של 27% הפחתה עליו התחייבה ישראל. אי עמידה ביעדי האקלים תביא לפגיעה משמעותית בכלכלה, בבריאות, בביטחון האנרגטי, בסביבה ובמעמדה של ישראל בעולם.
ד"ר גיל פרואקטור, ראש תחום אנרגיה ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה, אמר בשיחה לכתבים כי "מדינות העולם התחייבו לאפס פליטות ועיגנו את ההתחייבויות האלה בחקיקה. אנחנו מבינים שזה אמצעי קריטי ומרכזי. כשמסתכלים על יעדי ישראל אל מול מדינות מפותחות, ישראל הציבה יעדים נמוכים בהשוואה אליהן, וגם לא הגענו אל היעדים האלו".
יעדי האקלים של ישראל נקבעו בהחלטה 171 מיולי 2021, וכוללים בנוסף ליעד המשקי של 27% הפחתה וגם יעדים להפחתה מיצור חשמל, תחבורה פסולת ותעשייה. לצורך יישום היעדים קבעה הממשלה שורת החלטות, והטילה על המשרד להגנת הסביבה לעקוב ולדווח אחר יישומן.
במשרד להגנת הסביבה סבורים שעל ישראל לסגור את הפערים בדוח, והם ממליצים על כמה צעדים:
- החלת מס פחמן על דלק בהתאם להחלטת ממשלה 286 מאוגוסט 2021.
- אישור חוק האקלים בוועדת שרים לחקיקה, ומשם השלמת החקיקה בכנסת.
- קביעת יעדי פליטה על יבואני רכב כך שממוצע רמת הפליטה של כלי הרכב החדשים הנרשמים בישראל ילך וירד בהדרגה עד להפחתת 95% בפליטות בשנת 2030.
- הרחבת תקצוב תמיכות בפריסת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בהיקף של 350 מיליון שקל על פני חמש שנים.
- חיוב הקמה של מתקנים סולאריים על כל מבנה חדש, לרבות מבני מגורים, חניונים ועל תשתיות.
- תקצוב תכנית מענקים רב-שנתית לקירוי סולארי בדו-שימוש בהיקף של 900 מיליון שקל לחמש שנים.
- אישור תוכנית פיתוח לרשת החלוקה של החשמל, המכוונת לקליטת אנרגיות מתחדשות במרחב המבונה, תמיכה בתשתיות טעינת חשמל וחשמול צרכני דלקים במפעלים ובעסקים.
- תקצוב תוכנית מענקים להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה וצמצום הפגיעה בתחרותיות של התעשייה הישראלית בתקציב כולל של 850 מיליון שקל על פני חמש שנים.
- קביעת מנגנון שיגלם את עלות הפחמן על הטמנה של פסולת מעורבת.
- תמיכה בתשתיות הפרדה, מיון, וטיפול בפסולת בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל.
- עדכון התנאים ברישיון עסק של מטמנות פעילות בדבר חובת איסוף מתאן והשמדתו.
ד"ר פרואקטור הוסיף העלות הכוללת של התוכנית שתסגור את הפערית בשוק תהיה שניים עד שלושה מיליארד שקלים עד 2027. "הפחתת הפליטות משתלמת למשק, וכל שקל שמושקע בזה מחזיר את עצמו פי כמה. היא גם מגדילה את התחרותיות של המשק ומונעת בהמשך תשלום של מיסים. רק בשנה וחצי האחרונות שילמנו עליית מחירים של מעל 27% בחשמל. ככל שאנחנו מקטים את התלות שלנו בדלקים הפוסיליים, אנחנו גם מגדילים את הביטחון האנרגטי", אמר.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה: "כפי שהדוח שלנו מראה, ולמרות ההפחתה שבוצעה ב-2021, ישראל אינה צפויה לעמוד באף אחד מיעדי האקלים - הצנועים גם כך - שקבעה לעשור זה. נדרשת פעולה משמעותית שתשנה את האופן שבו ישראל תוביל להפחתת פליטות, והדבר יכול להיות מושג רק באמצעות חוק אקלים ברור ומחייב, שבו היעדים יחויבו בחקיקה וכן יהיו כלים ומנגנונים תומכים שיבטיחו את ההשקעות הנדרשות. ממשלת ישראל יכולה וחייבת ליישם ללא דיחוי תוכנית פעולה כלל משקית, נחושה ומתמשכת לסגירת הפערים במהירות כדי לעמוד ביעדי האקלים לשנת 2030 - והדוח מפרט את הצעדים שהמשרד גיבש עם שאר משרדי הממשלה ליישום מיידי. המשרד ימשיך לעקוב ולבחון את קצב ההפחתה המשקי, למען בריאות הציבור ולמען הדורות הבאים".
