בשבועות האחרונים מתמודדות מדינות באזור הים התיכון עם גל של שריפות ענק. ביום ראשון הצטרפה גם ישראל לרשימה כששריפה שפרצה בהרי ירושלים כילתה כ-25 אלף דונמים, בעיקר של חורש וגרמה לנזק לבתים ובעיקר לבעלי חיים. מומחים מזהירים זה זמן רב כי אותן שריפות הן תוצאה של שינויי האקלים, דבר הגורם להתחממות כדור הארץ.
לפני כמה ימים אמרו מומחים באו"ם ומומחים לאסונות, לאור שריפות הענק בכמה מדינות באגן הים התיכון, כי יש לפעול בדחיפות על מנת להתאים את מערכי הכיבוי לעידן חדש של מגה-שריפות. הדברים נאמרו כשברקע דו"ח של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם, שקבע כי אירועים קיצוניים מסוג זה יתגברו בשנים הבאות כתוצאה משינוי האקלים, שנגרמים כתוצאה ממעשי בני האדם. "בעידן האקלים החדש, מגה שריפות עלולות להתפרץ בתוך דקות מרגע ההדלקה", אמר סבסטיאן פנציני, סגן ראש אירופה במשרד האו"ם להפחתת סיכוני אסונות. "האופי המתפתח של שריפות מחייב אותנו לשנות באמת את הגישה שלנו ולשים דגש רב יותר על מניעת שריפות מאשר הכיבוי".
פנציני הוסיף כי "השריפות שיבואו בעתיד - ואלו שאנו כבר רואים באירופה - הן לגמרי מעבר לשליטתנו". הבכיר באו"ם אמר את הדברים כמה ימים לאחר ששיא החום באירופה נשבר, כאשר בעיירה בסיציליה נמדדו 48.8 מעלות. הוא קרא למדינות לפעול מהר כדי למנוע שריפות. "זו השקעה ראויה שדורשת משאבים", הוא אמר. אגב, בסוף השבוע נמדדו בכמה אזורים בדרום ספרד 47.2 מעלות.
בישראל איש לא נפגע בשריפות הענק, אך עשרות אלפי בעלי חיים נשרפו למוות - ביניהם חרקים, זוחלים וגם יונקים. עם זאת, השריפות באלג'יריה, יוון, איטליה וטורקיה גבו קורבנות בנפש. 80 בני אדם נהרגו באותן שריפות ורבים איבדו את בתיהם.
אז למה השריפות נגרמות? ד"ר עמיר גבעתי מאוניברסיטת תל אביב אמר השבוע באולפן ynet כי מדובר בתוצאה של שילוב בין יובש, בשל היעדר גשמים, חום ורוחות חזקות גרמו להתפשטות מהירה של הלהבות. לדבריו, המצב רק יחמיר בשל שינויי האקלים. "אנחנו הולכים לסרט אחר - שריפות ענק שמתפשטות מהר. אלו תרחישים שלא הכרנו, והם יקרו הרבה יותר", הוא אמר.
גם פרופ' עדי וולפסון, חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, הכותב בשנים האחרונות טורים ב-ynet המזהירים מהשלכות שינויי האקלים, אמר כי מדובר בתוצאה ישירה של ההתחממות הגלובלית. "השריפות האימתניות שהכו בשבועות האחרונים ברחבי אגן הים התיכון, וגרמו להרס רב של בתים ותשתיות, לפגיעה אנושה במגוון הביולוגי באזור ולפצועים והרוגים, הן סממן מובהק של משבר האקלים", הוא אמר. "שריפות אלה מצטרפות לגלי החום בצפון אמריקה ובאירופה ולהצפות בכל רחבי הגלובוס, וממחישות הלכה למעשה את מה שקבע רק לפני כשבוע דו"ח האקלים החומר של האו"ם: ההתחממות הגלובלית, שנגרמת כתוצאה מפליטות גזי חממה מעשה ידי אדם, כבר כאן ועכשיו והיא גובה מחיר כבד מהסביבה הטבעית ומהסביבה האנושית".
פרופ' וולפסון קרא לפעול על מנת למנוע מהתגברות מקרים כמו שריפת הענק בהרי ירושלים. "אירועי קיצון שכאלה, לרבות שריפות ענק, צפויים להיות תכופים ומשמעותיים יותר בשנים הקרובות, ולצד הצורך במאבק בינלאומי משותף להפחתת פליטות גזי החממה ומיתון ההתחממות, יש צורך גם לשנות דרכי מחשבה ופעולה ולהיערך לבאות", הוא אמר.
ישראל - 25 אלף דונמים עלו באש
השריפה בהרי ירושלים פרצה ביום ראשון בצהריים וכוחות כיבוי גדולים הוזעקו למקום. הבוקר התברר כי המוקד הראשוני של השריפה היה בכניסה לדרך בורמה, מתחת לשמורת המסרק והמושב בית מאיר. בסך הכול כילתה האש כ-25 אלף דונמים של חורש טבעי ופגעה בבעלי חיים באזור. הערב הוכרז על שליטה מלאה על האש.
השריפה בהרי ירושלים הכתה בעוצמה בשל משבר האקלים / פרופ' עדי וולפסון
היום בשעות הצהריים לוחמי האש בשטח נעזרו גם במטוסים מהאוויר, והצליחו לבלום את התפשטות הלהבות. במקביל, הם המשיכו לפעול להשיג שליטה מוחלטת על מוקדים קטנים – מחשש שרוחות חדשות ילבו את האש. במהלך שריפת הענק אלפי תושבים פונו מבתיהם.
ד"ר יריב מליכי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, דיבר על הנזק שנגרם לצמחייה ולבעלי החיים: "רוב השטח שנפגע הוא שטח מוגן ששייך לגן לאומי הרי יהודה, שהמטרה שלו הייתה לאפשר קיום תהליכים אקולוגיים. כלומר שהפגיעה היא לא 'סתם' חורשה או שטחים חקלאיים. נפגעו אתרים שמורים. זה נכון שיש שריפה בהרי יהודה, אבל המקום שנפגע באופן הכי משמעותי הוא גן לאומי הרי יהודה, שמורת הר טייסים. נפגעו אזורים הנחשבים אזורי ליבה של חי וצומח".
הוא הוסיף כי אלפי מינים של חי וצומח נפגעו. "אם זה סחלבים נדירים בהר טייסים, שמכילים 15 מינים בגלל הקרקע הייחודית במקום, ואם זה עדרים של יחמורים וצבאים שאנחנו רואים מתרוצצים בתוך השריפות ומחפשים מקום מבטחים. אנחנו לא יודעים כמה באמת נפגעו או לא. לשמחתנו – עונת הקינון של העופות כבר הסתיימה. יש עופות שמבלים פה את הקיץ ויצטרכו למצוא מזון במקום אחר", הוא אמר.
צרפת: שריפות ענק ליד הריביירה
בצרפת נמלטו היום אלפי אנשים מבתיהם, מאתרי קמפינג וממלונות ליד הריביירה הצרפתית, כשלוחמי האש נאבקו בשריפות ביערות סמוכים. עשן כבד היתמר בשטח מיוער והאש סיכנה כרמים באזור הציורי.
השריפה החלה ביום שני בערב, בשיאה של עונת חופשות הקיץ בצרפת, כ-40 ק"מ מאתר הנופש סן טרופז. על פי הממשל האזורי, בשל רוחות עזות האש כילתה כ-48 אלף דונמים באזור.
גורם בממשלת צרפת אמר כי לפחות 22 בני אדם נפגעו משאיפת עשן או מפציעות קלות הקשורות לאש, שניים מהם כבאים.
מטוסי כיבוי השליכו מים על הלהבות ומסוקי חירום טסו מעל הגבעות על מנת לבדוק אם במקום יש לכודים. על פי הדיווחים, כ-900 כבאים נלחמים בלהבות. לוחמי האש במקום שיתפו תמונות, שבהם נראות להבות מזנקות מסבך עצים.
הרשויות באזור סגרו כבישים, חסמו את הגישה ליערות ברחבי האזור וקראו מהתושבים להיזהר. בדרום צרפת הזהירו כי הסיכון משריפות נוספות עלול להימשך גם מחר, בשל מזג האוויר החם והיבש. בימים האחרונים נמדדו באזור כ-40 מעלות.
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, היה המנהיג הראשון באגן הים התיכון שהזכיר את שינויי האקלים. מקרון אמר כי שינויי האקלים יובילו לעוד שריפות ענק מסוג זה. גם מדענים בצרפת הזהירו כי אירועי מזג אוויר קיצוני כזה עלול לקרות בתדירות גבוהה יותר בשל התחממות כדור הארץ. הם אמרו כי מדובר בתוצאה של שריפת פחם, נפט וגז טבעי. לדבריהם, אירועים קיצוניים כגון גלי חום, בצורות, שריפות, שיטפונות וסופות יהיו תדירים יותר בשנים הקרובות בשל ההתחממות הגלובלית.
מקרון, שהודה לכבאים, הוסיף: "שינויי האקלים יובילו לעוד שריפות כאלה".
יוון: מאות שריפות פרצו החודש ברחבי המדינה
גל השריפות ביוון, שהחל לפני כשבועיים, נמשך גם היום כשמאות כבאים ניסו להשתלט על הלהבות בשריפת יער גדולה, שהובילה לפינוי בית אבות וכמה כפרים מצפון-מערב לאתונה. שריפה נוספת פרצה דרומית מזרחית לאתונה. במדינה אמרו כי גל השריפות האחרון הוא בין החמורים ביותר שפקדו את יוון.
השריפה הראשונה מבין מאות שריפות במדינה פרצה לפני קצת פחות משבועיים במדרונות הר פרניתה בפרברי אתונה והתפשטה במהירות בשל רוחות חזקות וטמפרטורות גבוהות. לאחר כמה ימים התפשטה האש לעיירה תראקומקדונס, מצפון לאתונה, שם בתים עלו באש. התושבים נדרשו להתפנות. "זה ממש רע", אמר טנאסיס, תושב העיירה. "כל יוון נשרפה".
אלפי תיירים ותושבים פונו מיישובים שנמצאים צפונית לעיר הבירה אתונה בשבוע שעבר, בזמן ששריפת היער באזור השתוללה. תושבים בפרברים הצפוניים של העיר נדרשו לעזוב במהירות את הבתים ולקחת איתם רק חפצים בודדים. "העסק שלנו, הבית שלנו, כל הרכוש שלנו שם. אני מקווה שהם לא יישרפו", אמר יורגוס, תושב האזור שפונה עם חברתו לאחד החניונים המקומיים. השריפות פרצו בזמן שאת יוון פקד גל חום כבד מאוד.
יותר מ-800 כבאים נאבקו בשריפות היער מצפון לאתונה. לכבאים היוונים סייעו בין השאר צוותים מישראל, קפריסין וצרפת. יש לציין שהמשלחת הישראלית קטנה משמעותית ממשלחות אחרות שהגיעו לסייע ליוון, ומונה 16 כבאים.
בשריפות ביוון נהרגו שני בני אדם. אחד ההרוגים הוא כבאי, והשני הוא מתנדב שנפגע מקריסת עמוד חשמל באזור אתונה.
היום הודיעה המשטרה היוונית על מעצרם של שני בני אדם, שככל הנראה גרמו לכמה מהשריפות. הראשון הוא יווני בן 54, שהשתמש במצית כדי להצית ניירות וצמחייה יבשה מחוץ לכפר מערבית לאתונה ביום ראשון. הוא עזב את המקום ונעצר על ידי המשטרה המקומית. במקרה השני נעצרה אישה בת 29. היא חשודה ששרפה עלים יבשים על הקרקע ליד עץ בכיכר ליד אתונה. במקרה הזה הצליחו השוטרים לכבות בעצמם את הלהבות. האישה, שזהותה לא פורסמה, נעצרה לחקירה.
איטליה: שני חקלאים נעצרו בחשד שגרמו לשריפה
גם איטליה נאבקת עם מכת שריפות וכאמור בסיציליה נשבר שיא החום באירופה. למרות הסכנה הגדולה משריפות ענק, יש כאלה שעדיין מתנהגים ברשלנות. בשבת עצרה המשטרה האיטלקית שני חקלאים בסיציליה בחשד שגרמו לשריפות האחרונות, כיוון שרצו ליצור שטחי מרעה לכבשים שלהם. במשטרה אמרו כי השניים תכננו להצית שטחים נוספים.
על פי דיווחים אחרונים באיטליה בימים האחרונים פרצו שריפות באזור קלבריה בדרום מערב המדינה וגם באיים סיציליה וסרדיניה, שם שורר חום כבד מאוד.
רוברטו צ'ינגולני, המכהן כשר לענייני אקולוגיה, אמר שלפחות 70% מהשריפות בקיץ האחרון נגרמו במכוון או בשל חוסר זהירות.
באיטליה הכריזו בשבוע שעבר השלטונות בסיציליה על מצב חירום בעקבות השריפות. במחוז קלבריה שבדרום-מערב ארץ המגף דווח כי אישה בת 53 ואחיינה בן ה-34 נספו כאשר ניסו להציל את עצי הזית שלהם. מעט צפונה משם, במחוז מוליזה שסמוך למרכז איטליה, דווח על פינוי של כ-400 תושבים ותיירים מבתים, בתי מלון ומחנות אוהלים בגלל שריפות שפרצו בעיירת החוף קמפומרינו לודי.
אלג'יריה: 65 בני אדם נספו בשבוע שעבר
פרט לאירופה והמזרח התיכון, פרצו גם שריפות ביבשת אפריקה. 65 בני אדם נספו בשבוע שעבר בשריפות באלג'יריה, בהם 28 חיילים שנאבקו בלהבות שהשתוללו ביערות ממזרח לבירה אלג'יר. בציוץ בטוויטר כינה הנשיא עבד אל-מג'יד תבון את החיילים "שהידים", אחרי שהצילו את חייהם של 100 בני אדם מהשריפות באזור קבילה, שבו יושבים בני האוכלוסייה הבֶּרבֶּרית של אלג'יריה. עוד 11 חיילים שנאבקו בלהבות שם נפגעו, ארבעה מהם באורח קשה.
באזור ההררי קבילה, השוכן כ-100 קילומטרים ממזרח לבירת אלג'יריה, חיים תושבים בכפרים רבים הפזורים במרחק זה מזה והגישה אליהם קשה. כשהטמפרטורות עלו בשבוע שעבר, הם מצאו עצמם נאלצים להסתמך על כמויות קטנות של מים. חלק מהתושבים ברחו מהאש, ואחרים ניסו להיאבק בלהבות בעצמם בעזרת אמצעים אלמנטריים כמו דליים וענפי עצים. באזור זה של אלג'יריה אין מטוסי כיבוי.
רוב הנספים בשריפות באלג'יריה נהרגו באזור הבירה המחוזית של קבילה, תיזי-ווזו, המוקפת הרים, ובבג'איה, שלחופי הים התיכון. מנהיגי אלג'יריה טוענים כי לפי כוחות הביטחון השריפות בקבילה פרצו במידה רבה במקביל, ולכן יש חשד שמדובר בהצתות. שר הפנים טען כי 30 שריפות פרצו בעת ובעונה אחת באותו האזור, וכי לא ייתכן שיד המקרה גרמה לכך.
טורקיה: הצפות אחרי השריפות
טורקיה, שסבלה בסוף החודש שעבר ובתחילת החודש הנוכחי משריפות ענק, סובלת עתה מהצפות שגרמו למותם של לפחות 60 בני אדם בימים האחרונים בצפון המדינה, היום הודיעה אנקרה כי 26 בני אדם מוגדרים נעדרים.
קרוב ל-950 אלף דונמים עלו באש בשריפות בטורקיה, עשרות כפרים פונו ואלפי תיירים מבוהלים חולצו מאתרי נופש לחופי הים התיכון והים האגאי. משרד ההגנה הטורקי פרסם תמונות לוויין המראות את היקף הנזק, עם שטחים נרחבים ביערות שהפכו שחורים ועשן עדיין מיתמר מהם.
נשיא טורקיה ארדואן ספג ביקורת חריפה במיוחד לאחר שחילק שקיות תה לתושבים בעת שסייר עם ליווי משטרתי כבד באחד האזורים שנפגעו בשריפות, ובאופוזיציה קראו לשר החקלאות הטורקי, בקיר פקדמירלי, להתפטר מתפקידו. "לא חזית זאת מראש ולא קנית מטוסי כיבוי", טענו.
השירות המטאורולוגי הטורקי הזהיר את התושבים באזורי השריפות ממזג האוויר החם. מומחים העריכו כי יידרשו עשרות שנים לשקם את היערות שנחרבו.
שריפות ענק ברוסיה
וכמה אלפי קילומטרים מזרחה משם האש בוערת גם כן. שריפות ענק ממשיכות להשתולל במקביל באזור סיביר רחב ההיקף ברוסיה, ובשבועות האחרונים עלה שם באש שטח עצום בהיקפו: יותר מ-60 אלף קמ"ר. כ-155 שריפות בוערות כעת בסיביר, ואתמול פינו השלטונות ברפובליקת סאחה-יקוטיה 12 כפרים קטנים שהאש איימה עליהם. הפינוי נעשה יום לאחר שבשבת הלהבות הגיעו לכפר אחר וכילו בו עשרות בתים. 400 תושבים פונו ממנו גם הם.
כ-3,600 כבאים נאבקים בלהבות בסיביר, שגם להן, כך לפי מדענים, תרמה ההתחממות הגלובלית: בשנים האחרונות נרשמות בסיביר טמפרטורות חמות יותר ויותר. המומחים מציינים כי לפחות עבור סיביר ישנה סיבה נוספת לגידול בכמות השריפות: החלטה מ-2007 לבטל תוכנית שבמסגרתה מטוסים חלפו באזור על מנת לאתר את השריפות מבעוד מועד. כלי הטיס של הרשת שניהלה את התוכנית הועברו לידי הרשויות המקומיות, במהלך שספג ביקורת קשה ונטען כי פגע ביכולת לאתר במהירות את מוקדי התפשטות האש.