בין שנת 1,200 לפני הספירה לשנת 950 לפני הספירה היה באזור הלבנט, הכולל בין היתר את ארץ ישראל, מחסור חמור בכסף. עדויות לכך נמצאו במחקר משותף שערכו חוקרים מאוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים. באותה התקופה החלה ההתיישבות של שבטי ישראל בכנען, שהובילה ליצירת בצעי כסף המורכבים ממעט מאוד כסף ואחוז גבוה של נחושת.
במסגרת המחקר, שנערך כחלק מעבודת דוקטורט של צילה אשל מאוניברסיטת חיפה בהנחייתם של פרופ' איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה, פרופ' יגאל אראל וד"ר נעמה יהלום- מאק מהאוניברסיטה העברית, בחנו החוקרים בצעי כסף שנמצאו בשמונה אתרים שונים בישראל. מדובר במטמונים שנמצאו בין היתר בבית שאן, מגידו ואשקלון, שתוארכו לתקופה של השנים 950-1,200 לפני הספירה. בתקופה, שבה קרסו האימפריות החיתית והמיקנית וירדה קרנה של מצרים. התקופה התאפיינה בחוסר יציבות באזור דרום הלבנט. על פי חלק מההערכות, זו גם אחת הסיבות להגירה מאזור חרן לארץ כנען.
לדברי החוקרים, באותה תקופה עדיין לא הוטבעו מטבעות, והמסחר נעשה באמצעות בצעי כסף, חתיכות כסף, שהיו בצורה לא אחידה. לפיכך, כמות הכסף שממנה הורכבה המתכת הייתה חשובה. במסגרת עבודת הדוקטורט של אשל וממחקרים קודמים אחרים, ידוע כי בצעי הכסף מהאזור מתקופות קדומות יותר, החל מ-1,900 לפני הספירה היו עשויים כמעט מ-100% כסף, וכך גם בצעי כסף מתקופות מאוחרות יותר.
כאשר בחנו החוקרים את ההרכב הכימי של מטמונים אלה, הם גילו כי מדובר בסגסוגת שמורכבת בעיקרה מנחושת, כשבבצעי כסף מסוימים אחוז הנחושת הגיע ל-80%. עוד מצאו החוקרים כי לסגסוגות אלה הוכנסו גם חומרים דוגמת ארסן, כדי שיעניקו למטיל צבע כסוף כשל כסף. לדבריהם, אין עדות חותכת לכך שמדובר בזיוף, אולם העובדה כי היה ניסיון מכוון לדמות למתכות אלה צבע של כסף מחזקת סברה זו. "בנוסף לעובדה שהיה ניסיון מכוון לצבוע את המתכת בצבע כסף, מצאנו שבמטמונים הקדומים אחוז הנחושת היה גבוה יותר וכמויות הארסן היו דומות מאוד בין פיסה לפיסה. זה נראה כמו פעולה מאורגנת מאוד - מה שמחזק את ההנחה כי מדובר בזיוף", אמרו החוקרים.
לאור הידע ההיסטורי על המצב באזור ולאור הממצאים החדשים, מעריכים החוקרים כי התקופה בין 1,200 ל-950 לפני הספירה באזור דרום הלבנט הייתה תקופה שבה המתכת הכסופה לא הגיעה לאזור. מכיוון שבצעי כסף היו חלק מהותי במסחר, בתחילה היו זיופים - אולם ככל שעברו השנים והמחסור המשיך, ערבוב הכסף עם נחושת הפך לפעולה ידועה והכרחית.
החוקרים אף ניסו לבחון האם הם יכולים לזהות את מקור הכסף שהיה במטילים אלה, כדי להבין כיצד בכל זאת הגיעה גם הכמות הקטנה שהייתה, באמצעות בדיקת איזוטופים לעופרת שנמצאת בכסף - הליך שמאפשר לזהות את המקור ואת התקופה שמהם הוא מגיע. בדיקה שנערכה על ידי חוקרים אחרים לבצעי כסף מהתקופה, הביאה אותם למסקנה כי מקור הכסף הוא מאזור ספר, אולם במחקר הנוכחי העריכו החוקרים כי הנחושת הגיעה ממכרות באזור תמנע.
