אוקראינה הודיעה אמש (יום ו') על עלייה חדה שנרשמה ברמות הקרינה בתחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל, שאותה כבשו הכוחות רוסים ביום חמישי. על פי הנתונים שפרסמה אוקראינה, רמת הקרינה במקום שבו אירע האסון הגרעיני ב-1986 גבוהה מהרגיל. למשל, ביום חמישי ב-21:00 בערב (שעון מקומי) נמדדה קרינה הגבוהה פי 20 מהרגיל.
מומחים בסוכנות הגרעין הממלכתית של אוקראינה הסבירו כי השינוי נובע מתנועת הצבא הרוסי, ובכך שכלים משוריינים - כמו טנקים - גורמים להעלאת אבק המכיל חומר רדיואקטיבי לאוויר.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) הודיעה כי למרות העלייה החדה ברמות הקרינה, היא עדיין לא ברמות מסוכנות. "הקריאות שדווחו על ידי האוקראינים נמוכות ונשארות בטווח התפעולי". ב-BBC פורסם כי העלייה החדה ביותר ברמות הקרינה נמדדה ליד כור מספר 4, שבו אירעה התקלה לפני כ-36 שנה.
ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, הוסיף כי חיוני שהפעילות הבטוחה והמאובטחת של מתקני הגרעין באזור לא תושפע מהלחימה או תשובש בשום פנים ואופן.
בפולין, הגובלת עם אוקראינה, אמרו כי לא נרשמה עלייה כלשהי ברמות הקרינה בשטחה. במקביל, מומחים לגרעין הרגיעו ואמרו כי הסיכוי לאסון גרעיני נוסף בסדר גודל של זה שאירע ב-1986, כתוצאה מהפעילות הרוסית, "אינו סביר כמעט בכלל".
פרופ' קלייר קורקהיל, מומחים לחומרים גרעיניים מאוניברסיטת שפילד, אמרה ל-BBC שהעלייה ברמות הקרינה הייתה "די מקומית". היא הסבירה: "התנועה המוגברת של אנשים וכלי רכב באזור צ'רנוביל ובסביבתו מעלה אבק רדיואקטיבי הנמצא על הקרקע. אם לא תהיה תנועה נוספת, רמות הקרינה אמורות לרדת שוב במהלך הימים הקרובים".
מנגד, יש מי שמודאג הרבה יותר מהפעילות הרוסית בצ'רנוביל. בארגון CRIIRAD, גוף מחקר עצמאי בנושא גרעין, אמרו כי הפעילות הצבאית באזור או נזק למתקנים גרעיניים, שבתוכם נמצאת פסולת גרעינית או פגיעה בכיפה שנבנתה על הכור כדי למנוע דליפת קרינה, עשויים להיות הסיבות לעלייה ברמות הרדיואקטיביות באזור צ'רנוביל.
דובר הארגון לא הוציא מכלל אפשרות שהקריאות אינן מדויקות, כיוון שהרוסים ביצעו מתקפות סייבר על אוקראינה. הוא הוסיף כי באזור צ'רנוביל יש מתקנים לעיבוד ואחסון פסולת גרעינית, כאשר רוב המתקנים אינם מאובטחים.
הוא אמר כי גם בכורים גרעיניים אחרים, הפועלים ברחבי אוקראינה, עלול להתרחש אסון במקרה של לחימה. לדבריו, אפשר להקטין את הסיכון באמצעות השבתת אותם כורים. על פי הנתונים, 50% מאספקת החשמל של אוקראינה מגיעה מהכורים הגרעיניים שבתחומה, שרובם הוקמו עוד בתקופת ברית המועצות.
צבא אוקראינה התאמן בצ'רנוביל, לפני פרוץ הקרבות
(רויטרס)
מי שעוד הביעה דאגה היא מומחית אוקראינית לגרעין. פרופ' לידיה זבלוטסקה מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, הזהירה כי "אם הכור יינזק, זה יהיה מאוד מסוכן". המדענית, ילידת אוקראינה, אמרה ל-Business Insider כי צ'רנוביל הוא המקום המזוהם ביותר על פני כדור הארץ. "אף אחד לא צריך להיכנס לאזורים האלה", היא אמרה. "זה מסוכן מסיבה מסוימת. כמה מחקרים, הן בבני אדם והן בבעלי חיים, אומרים שזה מסוכן. לא מומלץ ואף אחד לא צריך להיכנס לאזור הזה".
פרופ' זבלוטסקה אמרה כי אסון עלול להיגרם בשל פגיעה במתקן לאחסון פסולת גרעינית או פגיעה בנקודות מסוכנות, שבהן נמצא איזוטופ צזיום. לדבריה, הצוות האוקראיני שהיה באתר ידע להימנע מלהגיע לאזורים האלה, אך כוחות פולשים עשויים לגרום לאסון וגם לפגוע בעצמם בטעות או לזהם שטחים נוספים, כיוון שהטנקים שלהם יעבירו את הזיהום למקומות נוספים. היא התייחסה גם למדענים האוקראינים שפעלו במקום ולא ברור היכן הם נמצאים עכשיו. "מה שבאמת מדאיג אותי זה שיש שם צוות, יש מדענים שעובדים שם. איך הם מסתדרים? הם הקדישו את חייהם להגנה על העולם מהאזור המזוהם הזה", אמרה פרופ' זבלוטסקה.
האסון הגרעיני הגדול בהיסטוריה
ב-28 באפריל 1986 זיהו תחנות ניטור בארצות סקנדינביה עלייה משמעותית (פי עשרה מן הממוצע, בערך) בשיעור הרדיואקטיביות באוויר. ניתוח הנתונים העלה כי ענן של נשורת רדיואקטיבית נע לאיזור מכיוון ברית המועצות, וממשלות סקנדינביה דרשו הסבר. זמן קצר לאחר מכן הודו שלטונות ברית המועצות כי בלילה שבין 25 ל-26 באפריל אירעה תאונה בכור גרעיני הנמצא 18 ק"מ מצפון מערב לעיירה צ'רנוביל באוקראינה, וכ-100 ק"מ מצפון לבירה קייב. בכור, שנבנה בשנים 1977 - 1983, היו ארבע יחידות שכל אחת מהן חוללה עד 1,000 מגווט חשמל.
עבר זמן רב בטרם התבררו נסיבות האסון, בעיקר בשל איפול חלקי שהטיל השלטון הסובייטי על האירוע. הסיבה העיקרית הייתה תכנונו הלקוי של ניסוי בטיחות שביקשו מהנדסי התחנה לערוך באותו לילה בכור מס' 4: הם השביתו מספר מערכות, וביניהן מערכת הבטיחות לשעת חירום, ושלפו מליבת הכור את רוב מוטות הבקרה, המיועדים להאט את תגובת השרשרת הגרעינית או להפסיקה כליל במידת הצורך. בה בעת הניחו לכור להמשיך ולפעול ברמה נמוכה של 7% מהספקו. בשלב זה אירעה טעות אנוש של אחד מהעובדים, שגרמה לעלייה מהירה בטמפרטורת הליבה של הכור. המפעילים איבדו את השליטה בתגובת השרשרת, ועליית הטמפרטורה נמשכה וחוללה התפוצצות גדולה, שהעיפה את כיפת הכור האמורה לאטום אותו מפני דליפת קרינה וחומרים מסוכנים. כתוצאה מהפיצוץ אחזה אש בליבת הכור העשויה גרפיט. הפיצוץ והשריפה גרמו להתכה חלקית של ליבת הכור ולפליטתו של ענן נשורת רדיואקטיבית ענק, שהתפזר בשמי האזור ומאוחר יותר נע לכיוון מערב וצפון. רמות קרינה חריגות נרשמו אפילו בצרפת ובאיטליה.
מיד לאחר התאונה החלו ניסיונות לאטום את הדליפה בכור. עובדי התחנה, כבאים ואנשי צבא שהוזעקו למקום, ואחרים, כיבו את השריפה סופית ב-4 במאי, והחלו בפינוי חומרים רדיואקטיביים שהועפו מהכור ובקבורתם בקרבת מקום. היו אלה מאמצי גבורה ראויים לכל שבח, שכן ה"ליקווידטורים" (מחסלים), כפי שנקראו 3,400 האנשים הללו, ידעו היטב מה גבוהים הסיכונים הכרוכים בעבודתם. ואכן, אחדים מהם מתו לאחר האסון כתוצאה מ"הרעלת קרינה אקוטית". אחרים חלו במחלות ממאירות. בתוך זמן קצר החל תהליך פינוי התושבים, שהקיף בסופו של דבר מעל 300 אלף משוכני האזור. כשבעים ערים וכפרים התרוקנו מתושביהם (מקצתם שבו ואוכלסו חלקית לאחר מכן).
למרות האסון, החליטו שלטונות ברית המועצות להמשיך ולהפעיל את היחידות הגרעיניות בתחנת הכוח שלא נפגעו משמעותית. אך ב-1991 פרצה שריפה בכור מס' 2, והוא הושבת סופית. באותה עת הפכה אוקראינה למדינה עצמאית, והחליטה - תחת לחץ בינלאומי כבד ותמורת הבטחה לסיוע - לסגור את תחנת צ'רנוביל אחת ולתמיד. כור מס' 1 נסגר ב-1996, וכור מס' 3 - בשנת 2000.
בניסיון לעצור את דליפת החומרים המסוכנים כוסתה כיפת הכור בשכבת בטון ופלדה עבה (כשישה מטרים), שזכתה לכינוי "הסרקופג". בניית הסרקופג נשלמה כחצי שנה אחרי התאונה, אך בשנים שלאחר האסון התגלה כי תהליכים שונים, ובעיקר חדירת מי גשם ושלג שהפשיר, מביאים להתפוררות שכבת המגן, והדליפה נמשכת (אם כי ברמות פחותות). לפי הערכה, נשארו בתוך מבנה הכור 180 טונות של דלק גרעיני, שאין שום אפשרות לפנותו.
