לא רק מלחמה עם עמים אחרים או סכסוכים פנימיים הביאו לקריסת האימפריה החתית בתקופת הברונזה המאוחרת, אלא גם שלוש שנים של בצורת קיצונית. כך עולה ממחקר חדש, שהתבסס על בחינה מעמיקה של טבעות עצי ערער. בנוסף, קישרו החוקרים את התמוטטות האימפריה האדירה בסביבות שנת 1200 לפני הספירה, למשבר האקלים שחווה כעת העולם המודרני.
4 צפייה בגלריה
שער האריות בחומת האבן שהקיפה את העיר העתיקה של חתושש, בירת האימפריה החתית
(צילום: רויטרס)
האימפריה החתית הופיעה בסביבות 1650 לפני הספירה במרכז אנטוליה הצחיח למחצה, אזור הכולל חלק גדול מטורקיה המודרנית. במשך חמש המאות הבאות, החתים היוו את אחת המעצמות הגדולות של העולם העתיק, אך בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, חתושש (Hattusa), בירת הממלכה והאימפריה החתית, ננטשה והחתים, שהיו העם הראשון שלמד את תורת הברזל, שהעניקה להם יתרון בשדה הקרב, נעלמו כלא היו.
כדי למצוא הסבר לקריסתה של האימפריה, עליה יש מחלוקת בקרב החוקרים השונים, סטרט מאנינג, פרופ' לאמנויות ומדעים בארכיאולוגיה קלאסית באוניברסיטת קורנל, חבר לעמיתו מאוניברסיטת המחקר הפרטית הנמצאת באית'קה שבניו יורק, לג'ד ספארקס, פרופ' לאקולוגיה וביולוגיה אבולוציונית. החוקרים מצאו סיבה לקריסת האימפריה, שאינה נעוצה בקרבות מול עמים אחרים או בסכסוכים פנימיים.
מאנינג וספארקס שילבו את תחומי ההתמחות שלהם על מנת לבחון דגימות מתל הקבורה מידאס בגורדיון, בירתה העתיקה של פריגיה - ממלכה במערב חלקה המרכזי של אסיה הקטנה, שנמצא בימינו במערב טורקיה. תל הקבורה, שקרוי על שם הדמות מהמיתולוגיה היוונית, הינו תוצר מעשה ידי אדם, המתנשא לגובה של 53 מטרים וממוקם כ-90 ק"מ דרומית-מערבית לאנקרה.
התל מכיל מבנה עץ, שלפי האמונה מהווה חדר קבורה של קרוב משפחה של המלך מידאס (ייתכן שמדובר באביו), אם כי במחקר הנוכחי לעצי הערער - שגדלים לאט וחיים במשך מאות ואפילו אלפי שנים - מהם הוקם מבנה העץ, יש תפקיד חשוב מאוד, מפאת העובדה שהם מכילים תיעוד פלאוקלימטי נסתר של האזור, כחלק ממדע החוקר את האקלים ושינויי האקלים לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ, ואף כולל שיטות לשחזור האקלים הקדום וחקירת התופעות והגורמים הקשורים בו.
החוקרים בדקו את דפוסי טבעות העצים, כאשר טבעות צרות הצביעו על תנאי יובש, בעוד ששינויים ביחס בין פחמן-12 (האיזוטופ הנפוץ ביותר של פחמן) לפחמן-13 (איזוטופ טבעי ויציב של פחמן שגרעינו מכיל 6 פרוטונים ו-7 נייטרונים) בטבעות העצים, העידו על תגובת העץ לזמינות של מים.
4 צפייה בגלריה
חלק מעץ הערער שצמח בתקופת האימפריה החתית, ממנו בנו את מבנה הקבורה, שניתוח טבעות העץ שלו הצביעו על בצורת קשה שנמשכה שלוש שנים ברציפות ובמקביל לזמן קרסה האימפריה החתית
(צילום: רויטרס)
ממצאי המחקר, אשר פורסמו בכתב העת Nature, גילו כי חל מעבר לתנאים יבשים יותר מהמאה ה-13 המאוחרת למאה ה-12 לפנה"ס, כשתקופה שנמשכה כשלוש שנים בערך, בין 1196-1198 לפנה"ס, חפפה את ציר הזמן שבו נעלמו החתים. "מדובר בשתי מערכות ראיות משלימות", אמר מאנינג. "קוטרן הצר של טבעות העצים מעיד על כך שהעץ נאבק להישאר בחיים בתנאי יובש. בסביבה צחיחה למחצה, כמות המשקעים נמוכה במעט מכמות הנוזלים המתאדה, כך שהסבירות גבוהה כי מדובר בבצורת חמורה במיוחד שנמשכה שלוש שנים ברציפות. הניתוח האיזוטופי שבוצע לטבעות העצים מאשש השערה זו, כך שניתן לבסס את הנחת המחקר חרף העובדה שכל זה קרה לפני למעלה מ-3,000 שנים".
בשלוש שנות הבצורת הרצופות, מאות אלפי אנשים, כולל הצבא החתי העצום, התמודדו עם תנאי רעב, שגרמו בין היתר למוות. בכך, התרחש תהליך הדרגתי, שבו הופסקה גביית מיסים, קרסה ההנהגה ורבים מהתושבים נאלצו להגר לאזורים אחרים - דוגמה מוקדמת להשפעות והשלכות של שינויי האקלים.
4 צפייה בגלריה
חלק ממבנה הקבורה, שניתוח טבעות עץ הערער ממנו הוא בנוי הצביע על בצורת קשה במשך שלוש שנים רצופות, שהתרחשה בזמן קריסת האימפריה החתית
(צילום: רויטרס)
יחד עם זאת, ייתכן שאירועי אקלים חמורים לא היו הסיבה היחידה להתמוטטות האימפריה החתית, ציינו החוקרים, שכן לא כל המזרח הקדום סבל ממשברים באותה תקופה. לדברי החוקרים, ייתכן כי שנות הבצורת הללו היו נקודת מפנה מכריעה ומכוננת, לפחות עבור החתים. "אירועים סביבתיים קיצוניים ומתמשכים, כמו זה שחוו החתים במשך כשלוש שנים, יכולים לפרק אפילו חברות שמצטיירות כמאורגנות ועמידות", אמר מאנינג, שדבריו נכונים גם כיום, כאשר אוכלוסיות גלובליות לוקחות בחשבון את ההשלכות ההרסניות של שינויי האקלים - הפעם בגלל פעילות בני האדם, בעידן בו כדור הארץ רק הולך ומתחמם משנה לשנה. "ייתכן שאנו מתקרבים לנקודת השבירה שלנו כחברה אנושית גלובלית, כשאם נעבור אותה יכולת ההסתגלות לא תוכל להתמודד ולהסתגל לשינויים בטמפרטורה, שרק נוסקת במרוצת השנים".
