קואליציית הארגונים להפחתת מזון מהחי שלחה השבוע פנייה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בטענה כי הסכם שנחתם בין משרד החקלאות והאוצר לבין ענף הבקר, לפיו יבוטל המכס על ייבוא בשר בקר ועל ייבוא עגלים חיים באופן מלא, הוא לא חוקי. בנוסף לכך, הארגונים גם פנו בנושא לראש הממשלה נפתלי בנט ולשרים בממשלה.
בפנייה, טוענים הארגונים כי ההסכם אינו חוקי. במכתב שנשלח ליועצת המשפטית נכתב בין השאר כי "עיון בהסכם על הסדריו השונים מעלה כי הוא לא עומד במבחני שיקול הדעת הנוגעים לממשלת מעבר, וביתר שאת מכיוון שמדובר בהסכם הטומן בחובו השלכות רוחב שיש להן השפעות ארוכות טווח. גם לגופו של עניין, מדובר בהסכם בלתי סביר באופן קיצוני, המנוגד לאינטרס הציבורי מסיבות בריאותיות, סביבתית, חברתיות וכלכליות - בניגוד לעקרונות שנקבעו על ידי גופים מקצועיים, לעמדת גורמי מקצוע במשרד להגנת הסביבה ובמשרד הבריאות, ובניגוד להצהרות הממשלה בדבר מדיניות המזון המתגבשת".
״בתרחיש הלא צפוי שבו יוזלו מחיריהם של מוצרי בשר בקר, הרי שהדבר יהיה כרוך בעלויות גבוהות למערכת הבריאות ולקופה הציבורית ובפגיעה בתכליות חשובות לא פחות – הגנה על בריאות הציבור, שמירה על הסביבה ושיקולים חברתיים בהם רווחת בעלי החיים. את הרווחים שהמדינה מפסידה לתמיכה ביצרני הבשר לטובת צרכני הבשר הכבדים, היה ניתן להשקיע בהנגשת מזון בריא מהצומח על בסיס המלצות של משרד הבריאות, מזון שלא פוגע באקלים ולא מסכן את הציבור", כתבו הארגונים.
במסגרת ההסכם שנחתם עם ארגו מגדלי הבקר, הוגדלה גם התמיכה במגדלי הבקר המקומיים במרעה, כך שההשקעה בענף בשבע השנים הקרובות תעמוד על מעל 420 מיליון שקל, והתמיכה תגיע עד ל-54 מיליון שקל מידי שנה. "מעבר לחשיבות המשך קיומו של הענף ופיתוחו במטרה לשמור על ביטחון המזון בישראל, השטחים הפתוחים לרעיית הבקר מונעים את התפשטותן של שריפות בשטחים פתוחים וביערות. יתר על כן, שטחים אלו שומרים על גבולות ישראל, ועל המשך קיומן של ריאות ירוקות לצד הבנייה ופיתוח התשתיות", כתבו המשרדים בהודעה על ההסכם שנשלחה על ידי משרד החקלאות.
ד"ר אלון שפון, יו"ר הפורום לתזונה בת קיימא ואיש סגל בחוג ללימודי סביבה בבית ספר לסביבה למדעי כדור הארץ ע״ש פורטר באונ' ת"א : "בשר בקר זה המזון עם ההשפעה הסביבתית הגבוהה ביותר מכל המזונות שאנחנו מכירים ולכן הוא, אפילו ביחס למזונות אחרים מהחי, נמצא בקטגוריה אחרת. שימוש הקרקע שלו, המים שהוא צורך ופליטות גזי החממה הוא גדול באופן משמעותי ביחס לתרומה התזונתית שלו. אנחנו מדברים על המזון שאנחנו הכי רוצים להימנע ממנו. לכן, כל רפורמה, כל מדיניות שמקדמת את הצריכה שלו (דרך הורדת מחירים) פוגעת בסביבה בצורה משמעותית והמהלך הזה הוא מאוד מקומם. הוא נוגד את כל בסיס הידע שאנחנו יודעים היום, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה סביבתית, והטענות של משרד החקלאות לכך שזה גורם לביטחון תזונתי הן מופרכות לחלוטין. זאת אחיזת עיניים".
עוד הוסיף ד"ר שפון כי "גידול בקר דורש כל כך הרבה שטחים לגידול מספוא, שלו היינו משתמשים באותם שטחים לגידול צמחים לצריכה ישירה יכולנו להאכיל הרבה יותר אנשים. בארץ – הטיעון שהוא שומר על השטחים הפתוחים זאת אחיזת עיניים. ההיפך הוא נכון. הבשר שנחשב 'מרעה' בישראל הוא חלק מאוד קטן מהבשר שנאכל. מדינת ישראל לא יכולה בשום אופן לגדל את כל הבשר בקר שנצרך בה בגלל הצורך בשטחים עצומים, דשנים ומים לטובת גידול מספוא– שבפועל מתקיים במדינות אחרות. ישראל היא אחת מצרכניות הבשר הבקר לנפש מהגבוהות בעולם – מקום חמישי בעולם. אם יש משהו שאנחנו צריכים לעשות זה לפתח מדיניות מהירה לצמצום צריכת בשר בקר. להטיל מיסים על פליטות פחמן מחקלאות, כולל על גידול בקר, ומה שמשרד החקלאות עושים זה בדיוק הפוך. לטיעונים שלהם אין ביסוס מדעי".
תעשיית המזון מן החי היא מהמזהמות בעולם. כ-70% מהשטחים החקלאיים בעולם מנוצלים לטובתה (שהם כ-30% משטח היבשה של כדור הארץ), וכ-20% מפליטות גזי החממה. גידול בקר מהווה את רוב הנתח מנתונים אלו.
בתוך כך, מנתונים שפורסמו בשנה שעברה בדו"ח של הקרן הלאומית לשימור חיות הבר (WWF) עולה כי אוכלוסיית חיות הבר הצטמצמה ב-68% מאז שנת 1970. על-פי הדו"ח, הסבת קרקעות לחקלאות וסחר בחיות בר היו הסיבות המרכזיות לירידה המדאיגה במספר.
בשל הורדת המכס על ייבוא העגלים, הארגונים גם חוששים שההסכם יגרום לעלייה במשלוחים החיים, שהגיעו לנתון חסרי תקדים בשנה שעברה: יותר מ-850 אלף עגלים וטלאים שהגיעו בייבוא. הנתונים של השנה האחרונה מצביעים על מגמה דומה. כ-430 אלף עגלים וטלאים יובאו לישראל בחמשת החודשים הראשונים של 2022.
בעלי החיים מגיעים לישראל לצורך פיטום ולאחר מכן לשחיטה. תיעודים המתפרסמים על ידי ארגוני זכויות בעלי חיים מהנמלים והאוניות מעידים על היחס הלקוי אותו מקבלים בעלי החיים המועברים באוניות: צפיפות קשה, מחסור במזון ובמים. לעיתים, גופות של בעלי חיים מהאוניות נסחפות לחוף לאחר שעובדי האוניות משליכים אותן לים אחרי שמתו בעת ההפלגה.
קואליציית הארגונים להפחתת מזון מהחי כוללת את הארגונים: גרינפיס, שומרי הבית, הקליניקה לרגולציה סביבתית באוניברסיטת בר אילן, הקליניקה לצדק סביבתי והגנה על בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב, אנימלס, המטה לקידום טבעונות בצה"ל, הנוער למען האקלים, חופש לבעלי חיים, מרכז השל לקיימות, מגמה ירוקה, תנו לחיות לחיות, שינוי כיוון, הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, האיגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, והורים למען האקלים.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה הולכת וגוברת בצריכת הבשר בישראל. הבשר המיוצר בארץ, אינו מספק את דרישת השוק המקומי. לשם השלמת החסר, מתקיים, בין היתר, ייבוא של בקר. משרד החקלאות פועל להורדת המכסים על בשר מצונן טרי, המהווה מוצר תחליפי לבשר טרי מייצור מקומי, לשם הורדת המחיר בישראל והפחתת היקף ייבוא המקנה ארצה. לנוכח המצב הפוליטי, הסכם זה ככל הסכם אחר בתקופה זו, נדרש לאישור משפטי, והמשרד יפעל בהתאם לקביעה המשפטית בנושא.
במקביל, ממשיך המשרד לפעול למציאת חלופות לייבוא מקנה, בין היתר, באמצעות השקעה במחקר לחלבון אלטרנטיבי, פתיחת ייבוא הבשר המצונן הטרי ממדינות רבות ככל הניתן לאחר אישורן בהיבט הווטרינרי ובהיבט בריאות הציבור, הארכת תוקף חיי המדף שלו והסרת חסמים לייבואו. חשוב לציין כי מלבד העובדה כי הסכם הבקר החדש, שנחתם לאחר מו"מ שנמשך חודשים, עתיד להוזיל את מחירי הבשר ולענות על הביקוש, ההסכם יעניק יציבות לענף הבקר לבשר בישראל, לשם הבטחת המשך קיומו של הענף, המאפשר, בין היתר, שמירה על שטחי המרעה ההווים חיץ למניעת שריפות, שמירה על גבולות המדינה, קיומן של ריאות ירוקות לצד הפיתוח והבנייה בישראל, וביצור ביטחון המזון והספקתו השוטפת לתושבי הארץ".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "עד היום משטר המס בישראל נתן עדיפות כלכלית לייבוא משלוחים חיים על פני ייבוא בשר מצונן. הסכם הבקר שנחתם בשבוע שעבר, שביטל סופית את המכס על בשר מצונן שינה את המצב האמור. הדבר צפוי לצמצם את היקף המשלוחים החיים לישראל ובמקביל לתרום להוזלת יוקר המחיה לתושבי המדינה, החשובה במיוחד בעת הנוכחית."
בהתייחס לתגובה זו, יש לציין כי כפי שכתוב למעלה, ההסכם גם מעניק פטור למכס על ייבוא עגלים חיים.
