20 מיליון דולר לבית הספר לקיימות ושינויי אקלים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
קרן גולדמן-זוננפלד תעניק 20 מיליון דולר לבית הספר לקיימות ושינויי אקלים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שם בית הספר ישונה ל"בית הספר גולדמן-זוננפלד לקיימות ושינויי אקלים".
באוניברסיטת בן-גוריון אמרו כי התרומה תאפשר לקדם את היעדים האסטרטגיים של בית הספר. כך, למשל: הגדלת תפוקת המחקרים שיובילו לפתרונות חדשים בתחומים קריטיים בתחום הקיימות ושינויי אקלים, גיוס סגל ברמה בינלאומית, פיתוח תארים טרנס-דיסציפלינריים המכינים את מנהיגי המחר לתחומי מפתח סביבתיים, קידום שיתופי פעולה עם פלטפורמות החדשנות וההייטק האזוריים במטרה להקים חברות מבוססות טכנולוגיות של החוקרים, יצירת מסגרת לשיתוף ידע עם הקהילה המקומית במטרה לעצב מדיניות ולהשפיע על התנהגות האזרחים והפיכת בית הספר למקור מוביל של נתונים, השפעה והסברה לצמצום השפעות שינויי האקלים וקיימות, שיסייעו בעיצוב מדיניות הממשלה.
5 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: פרופסור דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ג'ויה קלייר זוננפלד פורסט זוננפלד מייקל זוננפלד אייזיק זוננפלד פרופסור ירון זיו, ראש ביה"ס לקיימות ושינויי אקלים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
(צילום: דני מכליס, אונ' בן-גוריון)
"אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מובילה את העולם בחקר ההסתגלות לשינויי אקלים", אמר מייקל זוננפלד, מייסד שותף ונשיא קרן גולדמן- זוננפלד. "במשך עשרות שנים, החוקרים של בן-גוריון מפתחים טכנולוגיות מובילות שיאפשרו לישראל להסתגל לאקלים מדברי קשה. כעת, כאשר חלק גדול מהעולם מתמודד עם תנאים דומים, למחקר זה יש יישום גלובלי ודחוף. אנו גאים לתרום למשימת ההתמודדות עם אתגר עולמי זה באמצעות פתרונות מהפכניים המאפשרים לאנושות לשרוד ולשגשג בתוך שינויי האקלים העולמיים".
"תרומה זו היא הבעת אמון אדירה ביכולתה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לחולל שינוי. במשך למעלה מ-50 שנה אנו חוקרים כיצד לחיות במדבר שלנו. כעת, העולם מגיע אלינו בכדי ללמוד מהניסיון הזה, כך שאודות לתרומה נוכל למנף אותו בכדי להתמודד עם בעיה גלובלית", אמר נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ. הוא הוסיף כי "בית הספר גולדמן-זוננפלד לקיימות ושינויי אקלים יאפשר שילוב גישות חדשות בחינוך, מחקר והסברה, ככל שהצרכים הסביבתיים של העולם יתפתחו בעשורים הבאים".
קטיה גולדמן ומייקל זוננפלד תומכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מאז 1981. אודיטוריום ג'ויה קלייר זוננפלד, על שם בתם, שימש כאודיטוריום הראשי של האוניברסיטה במשך 30 השנים האחרונות. בניין פורסט גולדמן-זוננפלד לאנרגיה סולארית ופיזיקה סביבתית, על שם בנם, פעיל ב-25 השנים האחרונות.
ציון לשבח מהקרן למחקרי כבידה לפרופ' מאוניברסיטת אריאל
עבודתו של פרופ' אשר יהלום, פיזיקאי מהמחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת אריאל זוכה זו הפעם השביעית בציון לשבח, מאחד המוסדות החשובים ביותר במחקר בתחום זה, הקרן למחקרי כבידה Gravity Research Foundation . בעבר זכה פרופסור סטיבן הוקינג מספר פעמים בתחרות זו. מטרת הקרן למחקרי הכבידה היא לעודד את המחקר המדעי בתופעת הגרביטציה באמצעות הפרסים השנתיים שלה לחיבורים בנושא.
חוש הראייה שלנו מטעה אותנו לחשוב שקרן אור המגיעה אלינו היא ישרה גם כאשר היא מגיעה בזווית, בגלל אשליה זו אנו סבורים שמקור הקרן מוזז (ולא שהקרן עצמה עקומה). הנושא הזה אינו חדש, כבר ב 1919 ארתור סטנלי אדינגטון אסטרופיזיקאי בריטי, ערך תצפית ליקוי חמה בדרום אמריקה, כדי לאמת שהקרן אכן מגיעה בזווית (כשניתן להתבונן בכוכבים הסמוכים לשמש). הוא זיהה את אשליית המיקום המוטעה וסיפק את אחד האישורים הראשונים לתורת היחסות (ההזזה הזוויתית הייתה בקירוב 1.75 שניות המעלה כפי שחזתה תורת היחסות הכללית).
החידוש במאמר של פרופ' יהלום הוא השימוש באפקט של "עידוש כבידתי" (מהמילה עדשה המסיטה את קרני האור ומרכזת אותם בדומה למה שעושה גוף בעל כוח כבידה משמעותי). מפני שתזוזת קרן האור מתכונתית לכמות המסה, הרי ככל שהמסה גדולה יותר כך זווית הסטייה תגדל. חסידי תורת החומר האפל סברו שהיות שהחומר הנראה אינו בעל מסה מספקת ליצירת זווית גדולה כפי שהתקבלה בתצפיות, הרי יש בכך ראיה חזקה נוספת לקיום החומר האפל.
פרופ' יהלום מראה שאם לוקחים בחשבון את אפקט השיהוי, ניתן להסביר את זווית העיקום של קרני האור ללא צורך בחומר אפל. כדי להבין מהו אפקט השיהוי יש לזכור שבטבע ההתרחשויות אינן מגיעות אלינו מידית, לדוגמא קרן שמש תגיע אלינו כ-8 דקות בקירוב לאחר יציאתה. ובגלקסיות שהן גדולות יותר ממערכת השמש, המרחק מגיע למאות אלפי שנות אור והשיהוי בהתאם. טענתו היא שאם לוקחים בחשבון את השיהוי אין צורך בהנחת קיומו של החומר האפל כדי להסביר את העיקום של קרני האור.
"גלקסיות הן מערכות ענקיות בגודל כללי של עשרות אלפי שנות אור", הסביר פרופ' אשר יהלום, "לפיכך כל שינוי במרכז הגלקסיה ישפיע על שוליה רק עשרות אלפי שנים לאחר מכן. נראה כי שיקולי שיהוי אלו מוזנחים בניתוח הרווח בימינו, המשמש להערכת מהירויות סיבוב של חומר בשולי הגלקסיה והגז הסובב אותה. ההבדלים המשמעותיים בין המהירויות המנובאות ע"י התיאוריה הניוטונית והתצפיות מטופלים לרוב ע"י הנחה של סוג בלתי ניתן לצפייה המכונה "חומר אפל' או על ידי שינוי חוקי הכבידה (MOND כדוגמה טיפוסית לגישה זו). במאמר זה, אני מדגים כי אם לוקחים בחשבון בהשפעות יחסותיות כלליות ניתן להסביר את "עודף החומר" המוביל לעיקום קרני האור (עדשת כבידה) הן בגלקסיות והן בצבירי גלקסיות. מוסבר גם מדוע כמות ה"חומר האפל" חייבת להיות זהה הן עבור עקומות הסיבוב בגלקסיות והן עבור עדשות כבידה משיקולי שיהוי".
אפקה מקימה מועדון חלל בראשות מנכ"ל SpaceIL לשעבר
אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב משיקה את מועדון החלל ללמידה ופעילות יישומית בתחום, במטרה להגביר את עיסוק הסטודנטים להנדסה בתחומי החלל ובכך ליישר קו עם המגמות והאפשרויות החדשות שהשוק בתחום זה מציע.
את הקמת המועדון יזמה רים גאנם, סטודנטית להנדסה מכנית שהשתתפה ב"יום המועדונים" של המכללה, הכולל את מועדון הרובוטיקה, מועדון האומנות וההנדסה, מועדון CTRL FREAK ועוד.
למשימה הצליחה הסטודנטית לרתום את חברי הסגל ד"ר עידו ענתבי (מנכ"ל SPACEIL לשעבר) וד"ר אייל כץ (ראש המסלול לעיבוד תמונה) ובהמשך הדרך הצטרפה גם הבוגרת ספיר לזר, שעוסקת בתחום הקרינה בחלל. במכללה האקדמית אמרו כי ההיענות של הסטודנטים למועדון החדש, שיפעל תחת מרכז החדשנות והיזמות של המכללה, היא גדולה מאוד.
במסגרת הקמת המועדון, מתקיימת סדרה של 16 הרצאות באורך של שעתיים כל אחת, אשר תיישר תחילה קו בין כלל הסטודנטים, בכל מה שקשור לחלל, חללית, לוויין, מה האלמנטים שמרכיבים אותם, איך עובד מנוע של חללית, מערכת הנעה של חללית ועוד.
בשלב הבא, אומרים באפקה, מובילי המועדון יבחרו את משימת החלל שבה יתמקד המועדון, ושם כבר יירקמו שיתופי פעולה עם התעשייה, עם סוכנות החלל הישראלית, עם אקדמיות נוספות וכד', שכן משימה שכזו כרוכה במשאבים רבים של כמאות אלפי דולרים.
ד"ר ענתבי אמר: "באפקה מבינים שתעשיית החלל עצמה והתעשיות הקשורות בה, הן אחד מהתחומים שצפויה בהם התפתחות מאוד משמעותית בשנים הקרובות, כך שקריטי שסטודנטים להנדסה יכירו ויכינו עצמם לעבודה בתחומים הללו, שכן הם נוגעים לכל סוגי ההנדסה. החל מהנדסת חשמל, דרך הנדסה מכנית, הנדסת מערכות, הנדסת תוכנה ועוד. לכן אחת הכוונות שלי היא לוודא שהפרויקט שנעבוד עליו יהיה פרויקט חוצה מחלקות, מולטי-דיסציפלינרי. שכן כמו בחברות עצמן, כך גם בשלב הלימודים - העבודה המשולבת בין המחלקות הטכנולוגיות חשובה מאד, ושילוב הנדסת מערכת יוכל לתרום לפרויקט ולסטודנטים".
תלמידי תיכון מרחבי הארץ השתתפו בהאקתון בבית ברל
האקתון ניתוח מידע ונתונים במרכז החדשנות של מכללת בית ברל נערך השבוע. המשתתפים לא היו אנשי תעשיית ההיי-טק, אלא דווקא תלמידי י' עד י"ב ממגמות מידע ונתונים מעשרה תיכונים ברחבי המדינה, חילונים, דתייים לאומיים, חרדים וערבים.
במכללת בית ברל אמרו כי מגמת דאטה אנליסט נולדה לפני שלוש שנים, במקביל למצוקת מנתחי המידע והנתונים בישראל ובעולם. התחום נלמד כיום על-ידי כ-1,070 תלמידים ב-37 תיכונים. מגמת "מידע ונתונים" מאופיינת במוטיב מגדרי מעניין, בזכות תופעה חיובית ביותר של שיעור תלמידות גבוה – כמחצית מסך התלמידים בארץ.
הדרישה הגבוהה ללימודים אלו מצד בני נוער, גורמת לכך שבשנה הבאה יתווספו 42 תיכונים נוספים. בתוך כך, קיימת מצוקת כח אדם של מורים המוכשרים ללמד את התחום. מערכת החינוך עושה מאמצים גדולים להכשרת מורים בתחום. בית ברל, שאירח את ההאקתון, הוא אחד משני מוסדות הכשרת המורים היחידים שמכשירים בחברה היהודית.
דניאל קובלר, ראש המרכז לחדשנות בחינוך ויזם טכנולוגיות למידה בבית ברל, שמוביל עם משרד החינוך את המהלכים לצמצום הפערים בישראל של מנתחי מידע ונתונים מוכשרים, סיפר כי: "״המחסור בדטה אנליסטים בעולם מחמיר עם הצמיחה האדירה של המידע ברשת. כל-כך לאתר מידע רלוונטי ואמין, ולהפיק ממנו מסקנות והמלצות היא לא פחות מאשר משאב חיוני לכל תעשייה בשנת 2022. לכן, יש להשקיע בה כבר מגיל צעיר בעזרת הכשרות מורים והסבות של אנשי מקצוע להוראת מידע ונתונים. זאת במקביל לייצור מעורבות במערכת החינוך של קהילת הדאטה אנליסטים, העובדים בתעשייה״
בהאקתון ניתנה לתלמידות ולתלמידים משימה לבנות מחקר לחברת סטרימינג חדשה, ששואפת להכנס לישראל, עם המלצות פעולה. צוות בית ברל נתן נתונים על השוק בישראל, והכווין את המתחרים לאתר מידע נוסף. הילדים נשארו ערים כל הלילה, כשהם ישנים מפעם לפעם וניזונים מהאנרגיה ומהרצון להצליח במשימה. וגם מהקריוקי שהחליטו לעשות ב-2:00 לפנות בוקר.
נשיאת מכללת בית ברל, פרופסור יולי תמיר, אמרה כי: "ההאקתון הוכיח שהשאיפה לידע מאחדת אנשים צעירים, שמוכנים להשקיע לילות כימים להוביל את המדע בכלל ואת מדע הנתונים בפרט. אנחנו גאים להוביל את התהליך ולהציע למערכת החינוך תפיסת לימוד חדשנית ועדכנית בהכשרת מורי מידע ונתונים".
פרס עיצובי ל-HIT מצ'כיה
HIT מכון טכנולוגי חולון נבחר לקבל את פרס סוטנר היוקרתי מאוניברסיטה בצ'כיה.
הפקולטה לעיצוב של האוניברסיטה במערב בוהמיה שבצ'כיה, מעניקה מדי שנה פרסים למוסדות ואישים על בסיס הערכה של הישגיהם המקצועיים. עד היום ניתנו פרסים למוסדות חשובים בעולם בניהם: המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק (MoMA), המכון לאמנויות בשיקגו (Art Institute in Chicago), האקדמיה לאמנות ריטפלד (Rietveld) באמסטרדם, Pratt Institute בניו-יורק, ארס אלקטרוניקה בלינץ, אוסטריה ומוסדות מכובדים נוספים ברחבי העולם. וכן מעצבים מובילים בתחום.
5 צפייה בגלריה
פרופסור אדוארד יעקבוב - נשיא HIT מכון טכנולוגי חולון, וד"ר אנדריאה סלופובה - סגנית הדקאן לעניינים בינלאומיים באוניברסיטה של מערב בוהמיה
(צילום: טל קירשנבאום)
השנה החליטה הפקולטה של האוניברסיטה בצ'כיה להעניק את פרס המוסד המוביל לפקולטה לעיצוב בHIT המכון הטכנולוגי חולון. הפרס שהיה אמור להיות מוענק כבר בשנת 2020 בכנס שנערך לרוב בבית העיריה בנוכחות אורחים חשובים, נדחה עקב מגפת הקורונה. כעת לאחר שהוסרו כל מגבלות הקורונה הטקס התקיים השבוע, במסגרת הגעה של המשלחת מצ'כיה, במעמד נשיא המכון, פרופ' אדוארד יעקובוב ומרצה בכיר בפקולטה לעיצוב, איתן ברטל.
הענקת הפרס מאוניברסיטת בוהמיה שבצ'כיה היא נדבך נוסף בשיתוף הפעולה הפורה שמתקיים מזה שש שנים והחל בזכות הקשר של המכון עם שגרירות צ'כיה. בשיתופי פעולה רבים בעבר המכון והאוניברסיטה קיימו תערוכות וטקסים ואף העניקו מלגות לסטודנטים בתחום העיצוב.
נשיא HIT המכון הטכנולוגי חולון, פרופ' אדוארד יעקובוב, אמר: "הענקת הפרס היוקרתי למכון מסמל את המעמד המוערך שיש לפקולטה לעיצוב בארץ ובעולם. שיתוף הפעולה הייחודי עם האוניברסיטה מעניק למכון הזדמנויות רבות לפיתוח וקידום הסטודנטים בתעשייה"
