לאחר שבשבת נדחה שיגור משימת ארטמיס 1 לירח בפעם השנייה בתוך פחות משבוע, ייתכן כי שיגור החללית יידחה בכמה שבועות. חלון הזמנים הנוכחי לשיגור החללית מסתיים מחר (יום ג') והחלון הבא נפתח במחצית השנייה של החודש. אך ייתכן מאוד שהשיגור יידחה לחודש הבא.
סוכנות החלל האמריקנית נאס"א הייתה אמורה לשגר במוצאי שבת (בשעה 21:17 שעון ישראל) את משימת ארטמיס 1 - אבל כשלוש שעות לפני המועד המתוכנן של השיגור הודיעה כי הוא נדחה בשנית. זמן קצר לפני ההודעה הרשמית אמרו בנאס"א כי זיהו דליפה בזמן הניסיון להעברת דלק למשגר העוצמתי SLS. הניסיונות לתקן זאת נכשלו, ומעט אחר כך בוטל השיגור.
ביום שני בשבוע שעבר נדחה השיגור כיוון שאחד מארבעת המנועים לא התקרר מספיק לקראת השיגור, ולא התקרב לטמפרטורה הרצויה, של כ-250 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, המיועדת למנוע נזק פתאומי כשיוזרם אליו דלק המימן הנוזלי. בסופו של דבר התברר כי התקלה נמצאת בחיישן. בנוסף נמצאו סדקים בקצף הבידוד.
טיסת המבחן הלא מאויישת, שמטרתה לשגר את החללית אל הירח ולהנחית אותה אחרי כמה שבועות בכדור הארץ, הייתה אמורה לסמן את מסע הפתיחה הן של משגר ה-SLS והן של חללית האוריון, יותר מחצי מאה לאחר משימת הירח האחרונה של תוכנית אפולו.
אחרי שתי הדחיות, שקלו בנאס"א לשגר את החללית היום או מחר, אבל לאחר שבנאס"א בדקו את הנתונים - הם הגיעו למסקנה כי דליפת המימן היא מורכבת יותר ממה שחשבו וייקח יותר זמן על מנת לתקן אותה.
המשמעות של העיכוב היא שהאפשרות המוקדמת ביותר שבה ניתן לשגר את החללית תהיה בין 19 ל-30 בספטמבר או במהלך החלון שבין 17 ל-31 באוקטובר.
ג'ים פרי, מנהל שותף בסוכנות החלל האמריקנית, אמר כי המשגר העוצמתי ועליו החללית יוחזרו לבניין ההרכבה הענק שבבסיס החלל קייפ קנוורל, כיוון שלא ניתן להשאיר את המשגר זמן רב על כן השיגור. במהלך השהייה במבנה יעברו המשגר והחללית סדרת בדיקות נוספות.
מייק סראפין, מנהל משימת ארטמיס של נאס"א, אמר שהמאמצים לפתור את הבעיה הטכנית האחרונה כרוכים ב"מספר שבועות של עבודה". ראש נאס"א, ביל נלסון, אמר שייתכן מאוד שהניסיון הבא לשגר את החללית יהיה באמצע אוקטובר, בין השאר כדי למנוע "התנגשות" בלוח הזמנים עם שיגור צוות לתחנת החלל הבינלאומית ב-3 באוקטובר. נלסון הדגיש כי השיגור יתבצע רק לאחר שבנאס"א יהיו בטוחים שכל התקלות תוקנו.
עיכובים ותקלות בימי השיגור אינם נדירים בתחום החלל, במיוחד כשמדובר ברקטות חדשות כגון מערכת השיגור SLS של נאס"א, שטרם שוגר בעבר לחלל.
הדמיה של משימת ארטמיס 1
(הדמיה: נאס"א)
כאמור, חללית האוריון אינה מאויישת, אבל יש בה שלוש בובות. שמה של אחת הבובות הוא זוהר, והיא לובשת מגן קרינה שפיתחה חברת Stemrad הישראלית. על הבובות הורכבו גם חיישנים, כדי לבדוק מהם הלחצים והקרינה שאליה יחשפו אסטרונאוטים שיגיעו למסלול סביב הירח.
אחת המטרות העיקריות של המשימה היא לבחון את העמידות של מגן החום של החללית אוריון במהלך כניסתה מחדש לאטמוספירה של כדור הארץ במהירות של כ-40 אלף קמ"ש. מדובר במהירות גבוהה יותר מאשר של חלליות שמחזירות אסטרונאוטים או ציוד מתחנת החלל הבינלאומית.
עד כה רק 12 אסטרונאוטים הלכו על אדמת הירח במהלך שש משימות אפולו מאוישות, שנחתו שם מ-1969 עד 1972. מדובר במשימות אפולו 11, 12, 14, 15, 16 ו-17. החללית אפולו 13 נאלצה לבטל את המשימה בשל תקלה חמורה בדרך לירח.
אם וכאשר הטיסה הראשונה של ארטמיס 1 תסתיים בהצלחה, תיסלל הדרך למשימה נוספת, שתהיה מאוישת. על פי התכנון, ישוגרו כבר בשנת 2024 אסטרונאוטים למסלול סביב הירח. אם גם המשימה הזו תסתיים בהצלחה, בשנת 2025 ינחתו אסטרונאוטים על אדמת הירח, ביניהם תהיה - כפי שבנאס"א הבטיחו - האישה הראשונה שתזכה להגיע לשם.
