כל הקופים במרכז מחקר של נאס"א הומתו באותו יום בשנה שעברה. כך עולה ממסמכים שפורסמו על ידי חוק חופש המידע בארצות הברית. בסך הכול, 27 פרימאטים ממרכז המחקר איימס במאונטיין ויו שבקליפורניה הומתו המתת חסד ב-2 בפברואר 2019.
הקופים היו מבוגרים ו-21 מהם היו חולי פרקינסון, אבל פעילים למען זכויות בעלי חיים גינו את ההחלטה לא למצוא להם בית חדש. ב"גרדיאן" נכתב כי בקופים לא נעשה שימוש במחקר, והם הוחזקו במקום על ידי חברת תרופות פרטית ששכרה חלל באיימס.
חברת בית הנבחרים קתלין רייס, דמוקרטית מניו יורק, קראה לראש נאס"א ג'ים בריידנסטיין לפתוח בחקירה. היא ציינה כי היא פועלת למען "מדיניות פרישה הומנית" לחיות מעבדה במתקנים ממשלתיים. "אני מצפה להסבר מבריינדסטיין מדוע בעלי החיים הומתו ולא הועברו למקלט", אמרה לעיתון הבריטי.
הסוף העצוב של אלברט ואלברט 2
ארצות הברית הרגה לראשונה קוף כחלק מחקר החלל ב-1948, עשור לפני שנאס"א נוסדה. אלברט, מקוק רזוס, שוגר לגובה של 65 ק"מ באטמוספירה, על גבי טיל V2. הוא מת מחנק במהלך המסע, ומדענים טענו כי שיגורו נעשה כדי שיוכלו ללמוד על ההשפעות הפסיכולוגיות של המסע לחלל.
אלברט 2, גם הוא מקוק רזוס, שרד הגעה לגובה של 130 ק"מ באמצעות טיל שנה לאחר מכן, אבל מת לאחר שבעיה במצנח גרמה לקפסולה שבה היה להתרסק על אדמת כדור הארץ. לפני שבע שנים הודיעה איראן כי שיגרה בהצלחה קוף לחלל, אבל ימים ספורים לאחר מכן עלו תהיות אם השיגור אכן אירע, ואם התרחש - אם הקוף חזר בחיים.
הטענה האיראנית ב-2013: שיגרנו קוף לחלל
(רויטרס)
אבל הקופים שהומתו בעמק הסיליקון לא שימשו לחקר החלל, וכאמור – אפילו לא היו שייכים לנאס"א. הם הוחזקו שם על ידי חברת התרופות הפרטית LifeSource BioMedical, ששכרה מקום באתר.
סטפני סוליס מהחברה אמרה כי הם הסכימו לקבל את הקופים כמה שנים לפני כן, אחרי שגילם ובריאותם המידרדרת הובילו לכך שהיה כמעט בלתי אפשרי למצוא להם בית חדש. "נתנו להם מקלט וסיפקנו להם את כל צרכיהם על חשבוננו, עד שגילם והבריאות שלהם הובילו להחלטה להמית אותם המתת חסד", אמרה. לדבריה, החברה מעולם לא השתמשה בהם לצרכי מחקר.
דובר מטעם נאס"א אמר ל"גרדיאן" כי סוכנות החלל לא מחזיקה פרימטים (פרט לבני אדם כמובן) במתקניה השונים. לפי משרד החקלאות האמריקני, ב-2017 נעשה שימוש במחקרים ביו-רפואיים בלא פחות מ-76 אלף קופים, מספר שיא. אבל הממשלה האמריקנית הפסיקה להשתמש בפרימטים בניסויים. חוקרים טענו כי כתוצאה מכך נוצר מחסור לצורך בדיקות אפשריות לניסויים חיסוני קורונה. המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית הפסיקו להשתמש בשימפנזים ב-2015, ואף שמדענים היו יכולים להביא פרימטים מסין – הקורונה מנעה זאת.
