טיפול בנקבת הנשר שהורעלה ברמת הגולן
(צילום: ספארי רמת גן ואליקה מעתוק, רשות הטבע והגנים)
נקבת נשר מקראי הגיעה לאחרונה מרמת הגולן אל בית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים. היא הגיעה בשעות הלילה, ונמצאה שכובה על הקרקע כשאין ביכולתה לעוף. על סמך ניסיון העבר עלה חשד להרעלה.
במקרים של הרעלה מרעל שמכיל זרחנים אורגניים, מתן טיפול מתאים בסמוך לאירוע יכול להציל את חייו של הנשר. מיד לאחר הגעתה, הווטרינרים טיפלו בה בעזרת אטרופין כדי לסתור את השפעת הרעלים. בנוסף לכך, היא קיבלה טיפול תומך שכלל נוזלים ותרופות לחיזוק מערכות הגוף.
חתיכת בשר שנמצאה לידה ונשלחה לבדיקה העלתה משמעותית את הסיכוי שזו אכן הרעלה, שכן נמצאו בה זרחנים אורגניים המשמשים כחומרי הדברה. לאחר כשלושה ימים שבהם נוטרה, התגלו סימני התאוששות מצד נקבת הנשר.
ברשות הטבע והגנים סברו כי נקבת הנשר היא חלק מזוג מקנן. הנשרים הם מונוגמים, וכנראה שבן הזוג שלה ממתין לה לבניית הקן ולכן היה צורך להשיב אותו לטבע במהירות. במבחני התעופה שערכו לה בבית החולים נמצא כי היא התחזקה ויכולה לעוף, ולכן מספר ימים לאחר הגעתה, היא הושבה לטבע על-ידי פקחי רשות הטבע והגנים, שדיווחו כי היא נצפתה עפה.
״קיבלנו הודעה על נשר שיושב על שביל כורכר, במקום שהוא לא צריך להיות, התנהגות מוזרה", אמר יגאל מילר אחראי גרעין רבייה ברשות הטבע והגנים". לדבריו, "פקחי רשות הטבע והגנים הגיעו למקום נתנו לנשר טיפול במקום. נקבת הנשר אכלה רעל שהגיע ככל הנראה מפגר".
אליקה מעתוק, פקח נשרים רשות הטבע והגנים שלכד את נקבת הנשר והעביר אותה לבית החולים, סיפר כי ״כשהגעתי אליה היא כבר לא הייתה מסוגלת לעמוד או להתנגד לי. כשהכנסתי אותה לכלוב, חששתי שהיא לא תשרוד את הנסיעה לבית החולים בספארי. אחרי שבוע של טיפולים השבנו אותה לטבע בכרמל. אנחנו מקווים שהיא תחזור לקן שנמצא באיזור בתקווה שהקינון לא ייפגע".
הנשר המקראי נמצא בסכנת הכחדה חמורה והוא עומד על כ-180 פרטים בלבד בישראל. בעבר, תפוצתו העולמית של המין הייתה רחבה: מחצי האי האיברי במערב ומדינות דרום אירופה ועד הודו במזרח, וכן צפון אפריקה. חלק מהאוכלוסיות האירופיות והדרום-מערב אסייתיות נודדות בחורף לאפריקה ולחצי האי ערב, אולם היום האוכלוסייה מקוטעת והמין נעלם או התמעט מאוד בחלק ניכר מתחום תפוצתו. גם בישראל תפוצת המין הצטמצמה, ובשני העשורים האחרונים היא פחתה מ-120 זוגות מקננים ל-50 זוגות בלבד. בצפון מקננים נשרים רק בכרמל, ובדרום במדבר יהודה ובהר הנגב. 12 נשרים נמצאו מתים בשנה שעברה בישראל לעומת 24 בשנה שעברה. שבעה מהם מתו הרעלה מתרופות וטרינריות (וולטרן שאכלו כנראה במדבר יהודה במזרח הר חברון וקרוב לקו התפר).
קרן אור, זואולוגית ספארי רמת גן, אמרה כי "את הרעלות הנשרים ניתן לחלק לשני סוגים. הראשון הוא הרעלה בזדון מתוך כוונה להרעיל חיות בר שמזיקות לחקלאות, כמו חזירים, תנים או זאבים. במקרים כאלה נעשה שימוש לא חוקי בפגר מורעל שמונח בשטח על מנת שחיות הבר יאכלו אותו. אלו אכן אוכלות את הפגרים האלה ונפגעות, יחד איתן נפגעים גם הנשרים שמגיעים לאכול את הפגר. ההרעלה במקרה הזה משימוש ברעלים המכילים זרחנים אורנגניים או קרבמטים. למרבה הצער אין מספיק בקרה על השימוש ברעלים הללו ונעשה בהם שימוש בלתי חוקי.
לדבריה, "הסוג השני של הוא הרעלה הנגרמת מחומר רפואי שניתן לחיות משק כמו פרות וכבשים, ששקול לתרופה האנטי-דלקתית שבני אדם משתמשים בה - וולטרן. נשר שיאכל פגר שקיבל את התרופה הזו לאחרונה, עלול למות מהרעלה. החוק מורה לפנות פגרים של חיות משק בצורה מסודרת למקום שחיות בר לא יוכלו לאכול אותם, אבל למרבה הצער זה לא תמיד קורה, או שלפעמים עד שזה קורה מישהו כבר הספיק לאכול מהם".
הזואולוגית הוסיפה שרשות הטבע והגנים מפעילה מעקב צמוד על הנשרים בישראל: נשרים רבים נושאים על הכנף תג עם מספר וחלקם גם מצויידים במשדר GPS על גבם שמשדר כל הזמן את מיקומם. אם נשר נשאר במקום ולא זז זמן בלתי סביר, מתקבלת התראה ופקח יוצא מיד לאתר לחפש את הנשר. רשות הטבע והגנים גם מפעילה יחידה למניעת הרעלות, המורכבת מכלבנים וכלבים שמתמחים באיתור רעלים. היחידה עובדת מאתרת פיתיונות רעילים ובעלי חיים מורעלים כדי את ההרעלה הבאה.
