מחקר ראשון מסוגו בעולם, שנערך באוניברסיטת תל אביב, מצא כי מים שהופקו מהאוויר בלב אזור עירוני בתל אביב, עמדו בכל תקנות מי השתייה המחמירות של מדינת ישראל ושל ארגון הבריאות העולמי.
החוקרים בדקו את איכות המים שהופקו מאדי המים שבאטמוספרה העירונית, המתאפיינת בתעשייה ובבנייה מסיבית, ומצאו כי הם תקינים וראויים לשתייה. הבדיקה נעשתה באמצעות מתקן ייעודי שבנו יחד עם חברת ווטרג׳ן הישראלית. בשנת 2019 מגזין TIME מצא שההמצאה של חברת ווטרג'ן, ג'ני (GENNY) מתקן המייצר מים מהאוויר, הוא אחת מ-100 ההמצאות החשובות בעולם. המחקר נערך על ידי צוות מומחים מהמעבדה להידרוכימיה בבית הספר למדעי כדור הארץ והסביבה ע"ש פורטר מאוניברסיטת תל אביב, בהובלת הסטודנט לתואר שני אופיר ענבר, ובהנחיית פרופ' דרור אבישר. את המתקן הציבו באוניברסיטה עצמה. תוצאות המחקר פורסמו בשני כתבי עת: Science of The Total Environment ו-Water.
אז למה הפיתוח כל כך חשוב? המחסור העולמי ההולך ומחריף במי שתייה נקיים מצריך חשיבה מחוץ לקופסה ופיתוח טכנולוגיות חדשות לייצור מי שתייה. אטמוספרת כדור הארץ היא מקור מים עצום ומתחדש, אומרים החוקרים, שעשוי להיות מקור מי שתייה חלופי. "האטמוספרה שלנו מכילה מיליארדי טונות של מים, כאשר 98% מהם נמצאים במצב צבירה גזי – כלומר אדי מים", אומרים החוקרים.
ענבר הסביר כי זה המחקר הראשון בעולם שבחן את זיהום האוויר מזווית אחרת: השפעתו על מי השתייה המופקים מהאוויר. לדבריו, במכשיר המחקרי לא הותקנו בכוונה כל מערכת סינון וטיפול - כלומר המים שיצאו הם המים שהתקבלו מהאוויר. במכשיר ה-GENNY המקורי, לשם השוואה, יש מערכת טיהור.
בנוסף, החוקרים מצאו כי המים שהופקו בעונות שונות ובשעות שונות היו בטוחים לשתייה. החוקרים מציינים כי איכות המים מושפעת גם מזיהום שמקורו בתחבורה ובתעשייה. "בעזרת שיטות מתקדמות מצאנו קשר ישיר בין ריכוזי אמוניה, תחמוצות חנקן וגופרית דו-חמצנית באוויר, לבין ריכוז תוצרי הפירוק שלהם במים", הוסיף ענבר. "מצאנו במים ריכוזים נמוכים של נחושת, אשלגן, ואבץ שמגיעים ככל הנראה ממקורות זיהום מעשי ידי אדם. זיהום אוויר יכול להשפיע על האיכות של המים. כל הערכים היו מתחת לערכי הסף של מי שתיה, אבל עדיין ראינו את ההשפעה. ככלל, מצאנו כי במי שתייה מאוויר אין מספיק סידן ומגנזיום – ומוטב להוסיף אותם למים כפי ניתן שמוסיפים אותם למי שתייה מותפלים בחלק מהמדינות".
חלק משמעותי של המים שאנו שותים היום בישראל הם מי ים מותפלים. לדברי ענבר, הפתרון הזה חלקי בלבד – ולא יכול לספק מי שתייה לרוב מוחלט של אוכלוסיית העולם. "בכדי להתפיל מי ים צריך ים, ולא בכל העולם קיימת גישה לים", אומר ענבר. "ואחרי ההתפלה צריך לבנות תשתית שלמה שתוביל את המים המותפלים מקו המים ליישובים השונים, ובחלקים נרחבים מהעולם אין את האמצעים ההנדסיים והכלכליים לבנות ולתחזק תשתית כזאת. לעומת זאת, מים מהאוויר אפשר להפיק בכל מקום, ללא צורך בתשתית הובלה יקרה ומבלי להתחשב בכמות המשקעים. מבחינה כלכלית, ייצור מים מהאוויר משתלם יותר ככל שהטמפרטורות והלחות גבוהות יותר".
"החשש היה שמים שיופקו מאוויר בלב אזור עירוני לא יהיו ראויים לשתייה – והוכחנו שזה לא נכון", מסכם ענבר. "בימים אלה אנחנו מרחיבים את המחקר לאזורים נוספים בישראל, ובהם מפרץ חיפה ואזורים חקלאיים כדי לחקור לעומק את השפעתם של מזהמים שונים על איכות מים המופקים מהאוויר".
הצעד הבא של החוקרים הוא לבדוק את איכות המים שהמתקן מפיק גם בחיפה, סמוך לאזור התעשייה במפרץ חיפה.
