חצר של אחוזת קבר מימי בית המקדש השני (לפני כ-2,000 שנה), מהמפוארות ביותר שהתגלו בישראל, נחשפת בימים אלה במערת סלומה שביער לכיש. זאת, כחלק ממיזם 'דרך מלכי יהודה' בהובלת רשות העתיקות, משרד ירושלים ומורשת, וקרן קימת לישראל.
חצר מפוארת התגלתה ליד מערת סלומה בלכיש
(אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
המערה, שהמשיכה לשמש גם בתקופות הביזנטית והמוסלמית המוקדמת, קיבלה את שמה בזכות מסורות עממיות המיחסות למערה, לאורך מאות שנים, את מקום קבורתה של סלומה, מילדת ישו. בחפירת החצר התגלתה שורת חנויות, שלהערכת החוקרים מכרו או השכירו נרות חרס. "בחפירת החנות גילינו מאות שברי נרות חרס וכן נרות תמימים (שלמים), מהמאה ה-9-8 לספירה", אומרים מנהלי החפירה, ניר שמשון-פארן וצבי פירר ממרחב דרום ברשות העתיקות. "ייתכן שהנרות שימשו למאור בתוך המערה, ואולי הם היו חלק מהפולחן הדתי, בדומה לנרות המחולקים בקברי צדיקים או בכנסיות היום".
מערת הקבורה שביער לכיש נחשפה לראשונה לפני כ-40 שנה בידי שודדי עתיקות שפרצו אותה. בעקבות זאת, נערכה במקום חפירה ארכיאולוגית, בניהולו של פרופ' עמוס קלונר ז"ל מאגף העתיקות. המערה מחולקת למספר חדרים, שבהם נמצאו כוכי קבורה ושברי גלוסקמאות (תיבות אבן) המעידים על אופייה היהודי. תופעת הקבורה בגלוסקמאות בימי בית שני מוכרת וידועה במחקר הארכיאולוגי, אך ההפתעה הייתה דווקא בהסבת מערת הקבורה לקפלה (חדר תפילה) נוצרית. על פי הצלבים ועשרות הכתובות שנחרטו על הקירות בתקופה הביזנטית ובתקופה המוסלמית המוקדמת, הקפלה הוקדשה לפולחן "סלומה הקדושה".
"השם סלומה - ובעברית שלום/שולמית, היה שם נפוץ בימי הבית השני, ומוכר גם במשפחת בית חשמונאי והורדוס", אמרו פארן ופירר. "על פי אחת המסורות הנוצריות, סלומה הייתה מיילדת מבית לחם שהוזמנה לסייע בלידה של ישו. היא לא האמינה שהיא מתבקשת לילד אישה בתולה, ובשל כך יבשה ידה, והיא נרפאה רק לאחר שאחזה בעריסת ישו".
בתום החפירה לפני עשרות שנים נעזבה המערה, ועתה, במסגרת מיזם "דרך מלכי יהודה", חושפת רשות העתיקות את חצר המערה, שמתגלה כאחת המפוארות בארץ. את שטחה החריג של החצר, הנפרשת על פני 350 מ"ר, תוחמים קירות מרשימים עשויים אבני גזית, והיא רוצפה בלוחות אבן וברצפות פסיפס.
מול פתח מערת הקבורה נתגלו כעת בחפירה פתחי הכניסה, שהובילו אל מערת הקבורה ואל הקפלה שבתוכה. חלק מהאבנים שעיצבו את החזית עוטרו בדגמים מפוארים מימי בית המקדש השני ובעיטורים צמחיים בדגמי ורדות (רוזטות), גבעי אקנטוס ורימונים, המזוהים כדגמים יהודיים. חצר המערה ומערת הקבורה עצמה מעידות, כך לפי החוקרים, על משפחה יהודית אמידה מאוד שהקימה את אחוזת הקבר תוך השקעת משאבים רבים בהקמת החצר ובחציבת המערה.
לפי חוקרי רשות העתיקות, הפולחן והשימוש בחצר ובמערה נמשכו עד המאה ה-9 לספירה, גם לאחר הכיבוש המוסלמי. השפה בכתובות במקום התחלפה לערבית, אך המאמינים הנוצרים המשיכו להתפלל במקום.
"סלומה נותרה דמות חידתית", אומרים החוקרים. "אחוזת המערה מעידה, ללא ספק, כי היא ומשפחתה היו מהחשובות בשפלת יהודה בימי הבית השני. נראה כי פולחן סלומה, הקדושה לנצרות, שייך לתופעה רחבה יותר במאה ה-5 לספירה, שבמסגרתה הנצרות גילתה וקידשה אתרים יהודיים, כחלק מהפולחן הנוצרי של עולי הרגל. ייתכן שבעת העתיקה, שמה של סלומה הופיע על אחת הגלוסקמאות שנחו בקבר ולא השתמרו עד היום, ומכאן זיהוי מקום קבורתה והתפתחות המסורות להפיכתה לקדושה לנצרות".
הארכיאולוג סער גנור, מנהל מיזם "דרך מלכי יהודה" מטעם רשות העתיקות, אמר כי יהיה ניתן לבקר בעתיד במקום: "בתום עבודות השימור והפיתוח, ייפתחו חצר ומערת סלומה לקהל הרחב כחלק מהמיזם הממלכתי דרך מלכי יהודה, המשותף לרשות העתיקות, קרן קימת לישראל, ובמימון משרד ירושלים ומורשת. דרך זו, החוצה את שפלת יהודה, היא שדרת המורשת התרבותית של העם היהודי, ובה עשרות אתרים מקראיים, וכן מימי הבית השני, המשנה והתלמוד".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, הוסיף: "חפירת סלומה הנה תוצר של שיתוף פעולה פורה עם משרד ירושלים ומורשת, משרד החינוך וקרן קיימת לישראל, להעצמת הארכיאולוגיה ולפיתוח אתרי המורשת לטובת כלל הציבור. רשות העתיקות מפתחת ומנגישה שבילי מורשת כחלק מתפיסת עולם הרואה את האתרים הארכיאולוגיים בשטחים הפתוחים כחלק בלתי נפרד מנופי התרבות של הארץ. רבים מהשבילים נמצאים בתחום הגיאוגרפי של מרחב דרום ברשות העתיקות, כדוגמת דרך מלכי יהודה, דרך הבשמים, ודרך האבירים. בכוונתנו להמשיך לפתח דרכים חדשות ומיזמים נוספים בשנים הקרובות במטרה לקרב את הציבור לנופי המורשת והתרבות".
מנהל גוש לכיש בקק"ל, ויקטור כלפון, סיכם: "מערת סלומה היא אחד מהאתרים הרבים שנמצאים ביער לכיש של קרן קימת לישראל ועל דרך מלכי יהודה. אנחנו בקק"ל רואים בפיתוח המורשת התרבותית במקרקעי היער דבר חשוב ביותר החושף את הציבור הרחב לשטח הפתוח. בשיתוף פעולה בינינו לרשות העתיקות בשנים האחרונות חשפנו ופיתחנו עבור הציבור מספר מוקדי עניין. גם מערת סלומה בתום החפירות תפותח כמוקד עניין נוסף".
