במסגרת היום השני של הוועידה השנתית שעורכת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה התקיים פאנל שאלות ותשובות בהנחיית ח"כ לשעבר ואשת התקשורת מיקי חיימוביץ'. בפאנל השתתפו: ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), ח"כ פרופ' אלון טל (כחול-לבן), ח"כ מוסי רז (מרצ) וח"כ עמיחי שיקלי (ימינה).
המשתתפים דנו בגזרות האנטי-סביבתיות שמסתמנות מטיוטת חוק ההסדרים; בדרך הנכונה לקבוע ולהחיל מס פחמן ולחוקק את "חוק האקלים" הישראלי; באופן שבו יש לשמור על השטחים הפתוחים ועל המסדרונות האקולוגיים ובסוגיית הותמ"ל; בנושא הזיהום במפרץ חיפה; בשאלת הקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף בישראל ובמיקומו האפשרי; בבעיית הפלסטיק; בצורך לחוקק את חוק אזורים ימיים ולהקים רשות ים, בסוגיית התחבורה הפרטית והציבורית ובצעדים שיש לנקוט כדי לשמור על רווחתם של בעלי החיים.
ח"כ טל עדכן מישיבת "כחול לבן" השבועית שנושא הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל ירד מן הפרק, והאפשרות המובילה כרגע היא נבטים. רז גרס שקיים הכרח למסות בשר, דגים וביצים, וטען ש"אנחנו כבר שם". להב הרצנו אמר שאסון אקולוגי כתוצאה מהסכם קצא"א הוא בלתי נמנע, ושיש להקים רשות ים שתיערך אליו. שיקלי טען שיש פער עצום בין המודעות לבעייתיות של הכלים החד פעמיים בחברה הכללית לבין המודעות בציבור החרדי והערבי, שעליו יש לגשר. "מול השממה הסביבתית שהייתה כשהייתי בכנסת, יש כבר כמה איים ירוקים", אמרה חיימוביץ, וציינה שבנושאים הסביבתיים אין "ימין" ו"שמאל". טל הוסיף: "יש אמירה שהפוליטיקה הירוקה היא אחרת, אנחנו לא רבים פה על קרדיט – אלא על העתיד של ילדינו".
במהלך היום התקיים גם פאנל בהשתתפות גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, שסיפרה על האסטרטגיה החדשה של המשרד. בנוסף כלת פרס מפעל חיים בתחום האקולוגיה ומדעי הסביבה פרופ' תמר דיין, דיברה לרגל קבלת הפרס. היא סיפרה על המסע הארוך להקמת מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב ולמה זה הזמן הנכון לסטודנטים צעירים להתחיל ללמוד אקולוגיה.
פרופ' דויד זילברמן, המכהן כראש המחלקה לכלכלת חקלאות ומשאבי טבע באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, הרצה בנושא "המעבר מהמעבדה לשוק". פרופ' זילברמן שותף להקמת התוכנית למנהיגות סביבתית ועומד בראש התוכנית לתואר שני בפיתוח באוניברסיטת ברקלי. פרופ' זילברמן כותב בעיתונות המקצועית והפופולרית וחותר לשילוב בין תיאוריות כלכליות לפתרון בעיות מעשי במדינות מתפתחות ומפותחות.
פרופ' זילברמן חבר באגודה האמריקאית לכלכלת חקלאות והאגודה לכלכלת סביבה ומשאבים. הוא פרסם מאמרים בתחומים רבים של כלכלת חקלאות, סביבה, טכנולוגיה וניהול סיכונים.
פאנל נוסף עסק בנושא שיקום מערכות אקולוגיות בישראל בפתחו של העשור לשיקום אקולוגי של האו"ם.
לפי דו"ח מצב הטבע העולמי של האו"ם כמיליון מינים נמצאים בסכנת הכחדה מוחשית וגם המערכות האקולוגיות נמצאות בסיכון גובר. האו"ם הכריז על העשור הנוכחי כעשור "השיקום האקולוגי". השיקום האקולוגי הוא אחד הכלים החשובים למניעת הכחדה של המגוון הביולוגי, יתרום לחיזוק עמידותן של המערכות האקולוגיות ולאספקת שירותי המערכת האקולוגית החיוניות לרווחת האדם. השיקום אקולוגי יסייע גם בהתמודדות עם שינוי אקלים באמצעות קיבוע פחמן ופתרונות מבוססי טבע.
בישראל יש מערכות אקולוגיות מגוונות וחלקן נמצא בסיכון: כורכר וחמרה, חולות מישור החוף ומלחות, שטחי לס ובתה והים. מושב זה יוקדש כולו למחקרים וניטור בתחום השיקום אקולוגי של מערכות אקולוגיות ספציפיות – המדבר, הנחל, שונית האלמוגים ועוד.
מושב מיוחד נערך על תפקידה של האקדמיה בעולם ובישראל במאבק במשבר האקלים העולמי. בהשתתפות ביל מקיבן, מנהיג סביבתי, סופר ועיתונאי עטור פרסים, מהקולות הצלולים והברורים בתקשורת העולמית בסוגיית שינוי האקלים. מקיבן ייסד את הארגון "350.org" להפחתת פליטות פחמן וכתב למעלה מ-12 ספרים בנושאי סביבה, ביניהם רב המכר הידוע "קץ הטבע" שיצא לאור בשנת 1989, והיה הספר הראשון שבישר לציבור על סכנות שינוי האקלים.
המשתתפים גם דנו בזיהום הנפט בעברונה. יותר משש שנים עברו מאז זיהום הנפט החמור בעברונה, מה למדנו ממנו? אילו לקחים הופקו? ומה עוד צריך לעשות כדי להבטיח שאירוע כזה לא יחזור על עצמו?
