יום המים הבינלאומי המצוין בכל שנה ב-22 למרץ הינו הזדמנות מצוינת לדון במשבר חמור המתפתח בקצב מהיר בעולם, עם השלכות דרמטיות על האנושות, שבו דווקא ישראל יכולה לתת מענה ולשמש דוגמה לעולם איך להתמודד עימו: משבר המים העולמי.
דוח המים הגלובלי האחרון שפרסם האו"ם בשנת 2023 מזהיר שבין שניים לשלושה מיליארד בני אדם בעולם סובלים ממחסור במים, מחסור שצפוי להתגבר בעשורים הקרובים. המחסור הוא אקוטי במיוחד בערים, שעל רקע תהליך העיור הגלובלי מרכזות היום את מרבית אוכלוסיית העולם. מספר בני האדם הסובלים ממחסור במים בערים צפוי לגדול מ-930 מיליון בשנת 2016 לעד 2.4 מיליארד בשנת 2050.
והאיומים הגלובליים לא עוצרים כאן. כ-31% מהתמ"ג העולמי - כלומר כ-70 טריליון דולר - יהיו חשופים לסיכון בשל מחסור במים עד 2050. הביקוש למים עלה ב-40% ב-40 השנים האחרונות, בה בעת שאספקת המים קטנה בחצי מאז 1970. הצפי הוא לעלייה בביקוש למים ב-25% נוספים עד 2050. ההערכה היא שכל עלייה של מעלת צלזיוס אחת מפחיתה בכ-20% את משאבי המים המתחדשים.
למחסור הגובר במים צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת על האנושות ועל הסביבה הטבעית, כגון מלחמות על מים והתחזקות יריבויות גאופוליטיות, פגיעה בבריאות, בייצור המזון, בייצור התעשייתי הזקוק למים, וכמובן פגיעה בטבע ובהאצת התהליך של היעלמות נהרות, אגמים ומקווי מים מתוקים בעולם.
ישראל בחזית המים העולמית
הסיבות למשבר המים העולמי המתעצם הן מרובות. בין העיקריות שבהן ניתן למנות את משבר האקלים, תהליכי מדבור, ריבוי אוכלוסין, עלייה ברמת החיים ועימה ביקוש גובר למים, זיהום נרחב של מקורות המים, בירוא יערות, ניהול כושל של משקי מים, תשתיות לקויות וגישה הרואה במים משאב מתכלה שיש לנצלו עד תום ללא התחשבות בעלויות. כל אלו ונוספות מציבות את העולם בפני משבר חסר תקדים ומעצימות את הצורך הדחוף במציאת פתרונות מעשיים, יעילים ורחבי היקף לתופעה זו.
בישראל, לעומת זאת, המצב שונה. דווקא על רקע היותה ממוקמת באזור יבש וברובו מדברי, ועל רקע האתגר המתמשך של אספקת מים וביטחון מזון לאוכלוסייה הגדלה בהתמדה, התפתחו בישראל מומחיות, הבנה וגישות ייחודיות לטיפול במשאבי המים.
המומחיות והידע שנצברו בארץ הם מרובים וכוללים מגוון תחומים נרחב, כגון ניהול משק מים לאומי באופן מקצועי ביותר, תמחור המים בצורה מאוזנת ושווה לכל נפש, מדיניות הרואה במי שפכים משאב ולא מטרד או פסולת, שימוש במים מליחים, התפלת מי ים ועוד. בה בעת התפתח כאן אקו-סיסטם מדהים, הכולל - לפי האתר של סטארט אפ ניישן סנטרל - 169 חברות של חדשנות מים. זה נותן מענה למגוון ניכר של אתגרים בתחום המים, כמו מעקב וניטור זיהומים, ניהול משק מים, פיתוח טכנולוגיות השקיה חסכוניות במים, מניעת נזילות במערכות מים, פיתוח טכנולוגיות של התפלה ועוד. כל אלו מציבים את ישראל בחזית המים העולמית.
ובאופן לא מפתיע, הביקוש והצורך בידע ישראלי רק גוברים בעולם. במשרד החוץ אנו פועלים באופן קבוע בכדי למקסם את ההזדמנויות לישראל בתחום המים, ובכדי לתת מענה לבקשות ופניות לסיוע בתחום זה כחלק מדיפלומטיית המים של ישראל. דוגמא לכך היא יום עיון שהתקיים לרגל יום המים הבינלאומי לשגרירים ולסגל הדיפלומטי המשרתים בישראל, בכדי לחשוף בפניהם את הערך של ישראל בתחום המים. אם פעם הוגבלו אלו בעיקר למדינות מתפתחות, הרי שהיום אנו משתאים כאשר אנו מקבלים פניות לסיוע אפילו ממדינות באירופה, שעד היום תפסנו אותן כירוקות ועתירות מים, והנה הן מתייבשות, סובלות מבצורות, נעדרות ידע מספק, ניסיון או מומחיות בניהול משק מים חסכוני ובניצול מקורות השפכים שלהן, ומתמודדות עם בעיות השקיה חמורות.
מביאים את בשורת המים
ההכרה במומחיות ובידע הישראלים בנושא המים היא נושא שיש עימו קונצנזוס עולמי רחב. הכרה זו היא גם הבסיס שעליו ניתן למקם את ישראל כמרכז מים עולמי ממנו תצא בשורת המים לעולם כולו. מדובר במנוע צמיחה ממשי עבור המשק הישראלי, באמצעי לשיפור מעמדה הבינלאומי של ישראל, ולמיתוגה כמדינה התורמת באופן מעשי ומוכח לפתרון אחת הבעיות הגלובליות המתפתחות בעולם.
לישראל ישנה חוזקה ייחודית נוספת - בתחום הדיגיטלי - מיזוג בין "אומת ההייטק" לתחום המים והתשתיות. זו מהווה פוטנציאל משמעותי לפיתוח ויתרון יחסי עתידי של ישראל בשוק הבינלאומי.
לאור משבר המים העולמי מחד, והביקוש הגובר למים מאידך, שוק המים העולמי הינו שוק מבטיח מאוד מבחינה כלכלית. לפי Global Water Intelligence, גוף המתמחה בתחזיות מים, ההון המושקע במים ותשתיות מים יגדל מ-3.8 טריליון דולר בשנת 2024 ל-12.6 טריליון דולר בשנת 2034. הוא צופה כי חלקו של הסקטור הממשלתי בהשקעת הון בסקטור המים ירד מ-78% כיום ל-43% בשנת 2034. מכאן, שהאפשרויות למשקיעים פרטיים בתחום יגדלו באופן ניכר.
בכדי להגיע למיצוי מיטבי של היכולות הישראליות בזירה הבינלאומית, נדרש גוף ישראלי מרכזי בלתי תלוי שיתכלל, ירכז, ייפתח וינגיש את הידע הישראלי הרב, שכרגע מפוזר במספר מגזרים, לגופים בינלאומיים, בשלל תחומים כמו התחום האקדמי, היישומי, המסחרי ונוספים. גוף זה יפעל במכלול ההיבטים הקשורים למים כגון דיגיטציה, הידרולוגיה, טכנולוגיות, מדיניות, חקלאות, השבת מים, התפלה ועוד.
בהשקעה שאינה גדולה, אך תוך אימוץ אסטרטגיה לאומית וסינרגיה פנימית בין הממשלה, הסקטור הפרטי, האקדמיה וקהילת החדשנות במים, מדינת ישראל יכולה להיות המרכז העולמי לחדשנות המים, ואבן שואבת לחברות ומדינות ברחבי העולם. האם אנו מוכנים לאתגר?
השגריר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות משרד החוץ; רביד לוי, מנהל קהילת המים הישראלית; יורם מורד, שליח מיוחד למים, מש"ב, משרד החוץ
הכתבה הוכנה בשיתוף עם זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
