ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
"כשטיל בודד יכול להשבית אזור שלם, אנחנו חייבים לחשוב אחרת על ייצור חשמל", כך עלה מפאנל "חוסן לאומי דרך חוסר אנרגטי" שנערך בוועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו"ידיעות אחרונות", שהתקיימה היום (שלישי). בפאנל השתתפו רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה; אבנר ארד, מנכ"ל משק אנרגיה; תמר זנדברג, ראש המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן-גוריון והשרה להגנת הסביבה לשעבר; ועלאא פחורי, מנהל אגף אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל.
"אם קודם חשבתי שמעבר לאנרגיות מתחדשות והתבססות על ביזור משק האנרגיה זה חשוב וכלכלי יותר - היום אני משוכנעת שזה חלק מהביטחון הלאומי בחירום ובשגרה", אמרה זנדברג. "פתרונות משלבי אגירה ומיקרו-גרידים מספקים עצמאות אנרגטית ברמת הקיבוץ הבודד".
"להפוך את ישראל למובילה עולמית בכמות האגירה לנפש"
"אנחנו רוצים לעשות דמוקרטיזציה של משק האנרגיה", הסביר אייפר. "גברת כהן מחדרה או אדון לוי מחולון יכולים להיות חלק מעולם האנרגיה. כשאדם מתקין פאנל סולארי על הגג שלו או על הגג של הבית המשותף, הוא מרוויח פעמיים: קודם כל, מדובר בהשקעה עם תשואה בטוחה - המדינה מתחייבת, באמצעות חברת החשמל, לשלם תעריף של 25 אלף שקל בשנה. הבנק מבין שזו השקעה ללא סיכון, ולכן ניתן לעשות פרויקט פיננסי. שנית, זה מעניק ביטחון אנרגטי בעת הפסקת חשמל".
אבל למרות היתרונות, הציבור עדיין מעדיף גנרטורים.
"הציבור מעדיף גנרטורים כי זה מה שהוא מכיר", משיב אייפר. "עבור האזרח הפשוט, רק המחשבה שלא יהיה לו חשמל שעה או שעתיים - מעבירה בו צמרמורות. אבל בסופו של דבר, אזרחים רבים מבינים שההשקעה הנכונה היא זו שגם תניב תשואה בשגרה. גנרטור יעלה אבק במרפסת, לעומת הפאנל הסולארי על הגג שמחובר למתקן אגירה - שגם יניב תשואה, וגם זו ההשקעה הכי גדולה שאזרח יכול לעשות כדי להיאבק במשבר האקלים".
פחורי ציין: "המלחמה חידדה את החשיבות של הרציפות התפקודית. רק הבוקר שוחחתי עם יבואן של ציוד היברידי שדיווח על עלייה של 500 אחוז בכמות הממירים ההיברידיים הנמכרים בישראל, רובם לצרכנים קטנים".
איך משק האנרגיה מתכנן לסייע בשיקום אזורי הדרום והצפון?
אייפר: "התפיסה שלנו היא להפוך את הצפון והדרום לחבל תקומה ולספק האנרגיה המתחדשת של ישראל. זה 'גיים צ'יינג'ר' מבחינת שיקום כלכלי - השקעות של עשרות מיליארדים שיכניסו כסף ליישובים, לתושבים ולרשויות המקומיות. במקביל, זה יחזק את הביטחון האנרגטי של האזורים האלה ויסייע לנו לעמוד ביעד של 30 אחוז מאנרגיות מתחדשות עד 2030".
בינתיים, התוכניות כבר יוצאות לדרך. ארד, שחברתו "משק אנרגיה" מפעילה מתקנים סולאריים בעשרות אתרים ברחבי הארץ ומשקיעה מיליארדים בתחום, סיפר: "התחלנו עשרה פרויקטים חדשים עם קיבוצי עוטף עזה. אנחנו בפעילות מלאה, משקמים את האתרים הקיימים ועובדים ברציפות". עם זאת, הוא מזהיר מפני מכשול משמעותי: "החסם העיקרי היום הוא הנכונות של המגזר הפרטי לבצע השקעות. אי הוודאות שנוצרת היא יוצאת דופן, וקשה מאוד לעמוד מול משקיעים ולשכנע אותם להשקיע".
רון, איך משרד האנרגיה מתכוון להתמודד עם אתגר רשת ההולכה שאבנר מציין?
אייפר: "אנחנו פועלים בכמה ערוצים. ראשית, השקעה של 40 מיליארד שקל עד 2030 בהקמת קווי מתח חדשים. שנית, הקמת מתקני אגירה גדולים באזור עוטף עזה והצפון, שיקלטו את החשמל הסולארי בשעות השיא ויזרימו אותו בערב כשהרשת פנויה יותר. המטרה היא להפוך את ישראל למובילה עולמית בכמות האגירה לנפש".
זנדברג: "נושאי אנרגיה, מים ותשתיות ישחקו תפקיד משמעותי ביום שאחרי המלחמה. אם נסתכל על ההשקעות שסעודיה עושה בתחומי ההתחדשות והמימן, על השאיפות של ירדן להפוך ל'האב מימן', ועל המומחיות של ישראל בתחומי הטכנולוגיה - יש כאן הזדמנות לייצר אופק יציב, ביטחונית, גאופוליטית וכלכלית"
זנדברג מציעה ללמוד מהניסיון האירופי. "ב-2022, כשפרצה מלחמת רוסיה-אוקראינה, היו שחזו שגרמניה תקפא בחורף בגלל המחסור בגז הרוסי", היא אומרת, "אבל התוצאה הייתה הפוכה - אירופה לא רק הפחיתה את התלות בגז הרוסי, אלא גם האיצה את המעבר לאנרגיות מתחדשות. בסוף 2023, אירופה חצתה לראשונה את הרף של 50 אחוז אנרגיות מתחדשות".
לדבריה, זה הזמן לחשיבה אזורית רחבה. "נושאי אנרגיה, מים ותשתיות ישחקו תפקיד משמעותי ביום שאחרי המלחמה. אם נסתכל על ההשקעות שסעודיה עושה בתחומי ההתחדשות והמימן, על השאיפות של ירדן להפוך ל'האב מימן', ועל המומחיות של ישראל בתחומי הטכנולוגיה - יש כאן הזדמנות לייצר אופק יציב, ביטחונית, גאופוליטית וכלכלית. הנושאים האזוריים, ההשקעה בתשתיות וייצור אנרגיות מתחדשות יעמדו במוקד טרנספורמציה אדירה באזור שלנו".
האם נעמוד ביעד של 30 אחוז אנרגיות מתחדשות עד 2030?
"אולי נגיע קצת באיחור, אבל אנחנו כן מתכוונים להגיע לשם", משיב פחורי. "יש הרבה חסמים שאנחנו מכירים, בעיקר בתחום הרשת והתכנון, ואנחנו משתדלים להסיר אותם. אנחנו חושבים כל הזמן על פתרונות טכנולוגיים ורגולטוריים שיכולים לייעל את השימוש ברשת הקיימת, כמו הוספת אגירה ופתרונות נוספים".