חוקרים פיתחו אלגוריתם מיוחד על מנת לספור באופן מדויק יותר את העגורים באגמון החולה. הספירה מתבצעת באמצעות רחפן, שאליו מותקנת מצלמה תרמית המזהה את חום גופם של העגורים. ב-9 בנובמבר נספרו באמצעות הספירה הידנית כ-32 אלף עגורים, בעוד שבאמצעות המצלמה התרמית מספר העגורים עמד על 44,822.
ספירת עגורים באמצעות אלגוריתם מיוחד
(צילום: מכון המחקר מיגל)
חוקרי מכון המחקר מיגל פיתחו את האלגוריתם במטרה לספור את העגורים החולפים באגמון החולה. האלגוריתם, כך לפי החוקרים, מאפשר רמת דיוק של מעל 92% בספירת העגורים, והוא פותח על ידי חוקרי המעבדה לאגרו-גיאו-אינפורמטיקה, שבראשה עומד ד"ר אסף חן ממכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל. "לעגורים יש השפעה על הסביבה", מסביר ד"ר אסף חן, מרצה בכיר במכללה האקדמית תל חי.
החוקרים משתמשים בתוצרי צילום העגורים בשעות הלילה באמצעות מצלמה תרמית, המחוברת לרחפן, הסורקת את האגמון, שבו לנים העגורים את שנת הלילה.
ד"ר חן הסביר כי "בשונה מספירת העגורים המסורתית הנעשית ידנית ומתבצעת בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר העגורים עוזבים את אגמון החולה וממריאים לחפש מזון בשדות באזור, הרי שהצילום שלנו, באמצעות הרחפן, נעשה דווקא בשעות הלילה, כאשר העגורים חוזרים לאזור האגמון לשנת לילה ומתמקמים בתוך האגם בכדי להגן על עצמם מטורפים במהלך שעות החשיכה".
המצלמה התרמית מזהה את העגורים על פי טמפרטורת גופם, השונה מהטמפרטורה של המים או הקרקע הנמצאים ברקע העגורים. חום גופם של העגורים הוא כ-40 מעלות, אולם הנוצות שמכסות את גופם מהוות שכבה מבודדת. "המצלמה התרמית יודעת לזהות את העגור על פי חום הנוצות ולצלם בצורה מדויקת את כל הפריטים הנמצאים בשטחו של האגמון. הצילומים מועברים לאלגוריתם הממוחשב שפותח במעבדה, באמצעותו אנו יודעים לומר בדיוק רב מהו מספר העגורים באגמון".
הצילום באמצעות הרחפן נעשה בתיאום ובאישור חריג, מכיוון שבשגרה אסור להטיס רחפנים מעל שטח האגמון, שכן הדבר מבהיל ומכניס את בעלי הכנף ללחץ. הצילום מתבצע מגובה של כ-100 מטרים על מנת שלא להבהיל את העגורים. מגובה שכזה מנוחתם של העגורים איננה מופרת.
המחקר התבצע בשנים האחרונות, אך בשטח עדיין מתבצעת ספירת העגורים המסורתי באופן ידני. ההבדל בין ספירה זו לספירה המתבצעת באמצעות המצלמה התרמית, עמד בשנה שעברה על כ- 10-20 אחוזים לזכות המכשור הטכנולוגי. ד"ר חן הציג את הממצאים שלו בוועידה השנתית ה-49 למדע ולסביבה.
לדברי החוקרים, שיטת הספירה הזו הגיעה לרמת דיוק של 91.4%. "במסגרת המחקר שלנו אנחנו בוחנים מה הוא כושר הנשיאה של הסביבה הטבעית את העגורים, ומה כושר הנשיאה הטבעי של עמק החולה. העגורים נכנסים לשדות החקלאיים ואוכלים את הגרעינים וחלק מהיבול ומהווים מטרד. המחקר יסייע לפרויקט העגורים, במסגרתו מאכילים אותם בצורה מסודרת כדי שלא יסבו נזק לחקלאים. כדי לדעת כמה מזון לתת צריך לדעת כמה עגורים יש".
מחקרו של ד"ר אסף חן וצוות המעבדה, מתפרש על פני מספר שנים והוא הולך ומתפתח: בשנה הראשונה למחקר, צולמו חלקים מתוך סביבת האגמון, בשנה השנייה למחקר צולם כלל שטח האגמון ונצפו במהלך הסתיו והחורף בין 42-27 אלף עגורים. בשנה זו ממשיך צוות המחקר את הפרויקט, כאשר החל מאוקטובר ועד דצמבר, עדיין קיימת נדידה והמספרים משתנים.
