מקרה מצער אירע אתמול (שישי), כאשר גירית דבש נדרסה בשעות הבוקר בכביש הערבה.
על פי סימני העקבות עלה כי הגירית הגיעה מהשטח הפתוח כ-100 מ׳ מצפון לאזור הדריסה, וחצתה את הכביש והולכת מזרחה לכיוון החממות. "בשלב כלשהו הגירית נעצרת ופונה בחדות לכיוון מתקן מקורות עם דליפה רצינית ומים על פני השטח. הגירית הולכת לכיוון המים, שותה וחוזרת חזרה לכביש, שם לצערי היא נדרסה".
כאמור, בסיור במקום הדריסה נראה כי הגירית ניסתה לחצות את הכביש בשעות הבוקר משטח פתוח לשטח חקלאי. הגופה השתמרה בצורה חלקית, החלק האחורי מרוטש והחלק הקדמי כמעט ולא נפגע. "מצבה של הגירית לא אפשר לזהות האם מדובר בזכר או נקבה. תיעדתי את הגירית ולקחתי מידות ודגימות עור לבדיקת דנ"א. היה מרגש ועצוב לתעד את החיה המיוחדת הזו. התצפית הזו, למרות הסוף העצוב, מעוררת תקווה שמסתובבות עוד גיריות דבש בנגב והערבה אך הן סמויות מעין האדם. מתסכל להבין שגורם המשיכה לכביש היה אנושי דליפת מים ממתקן מים סמוך לכביש. זו הפעם הראשונה שראיתי גירית ומחזיק אותה״.
מדובר בתצפית ראשונה של גירית דבש בערבה מאז שנות ה-80. עד כה דווחו שבע תצפיות של גירית דבש בערבה והנחלים הגדולים. רובם משנות ה80, אחת משנות ה70 על ידי אברהם יפה מי שהיה מנכ״ל רשות הטבע והגנים ועוד תצפית אחת בשנים האחרונות מלבד תצפית זאת.
ברשות הסבירו כי גירית הדבש היא טורף ממשפחת הסמוריים. היא בעלת גוף חסון המותאם לקרבות, כגון גפיים חזקות וזנב עבה, הליכה גמישה וזריזה. כל אלו נועדו לעזור לגירית הדבש להגן על עצמה, עם טכניקות אשר לא היו מביישות אף אמן לחימה, בהן נשיכה, הכאה בעזרת הטפרים, והפרשת חומר מצחין. שמה המדעי הוא "אוכלת דבש מהכף", הנגזר מחיבתה לדבש אותו היא אוכלת מכוורות.
הגורמים העיקריים להכחדת גיריות הדבש הם מעשה ידי אדם: צייד והרעלה על ידי כוורנים, צמצום שטחים פתוחים וקטיעת בתי גידול, וכן דריסות כלי רכב.
