המראה של העצים העולים באש בהרי ירושלים השבוע הוא כזה שייחרת בזיכרון של כל מי שראה זאת. היערות שלנו לא ישתקמו במהרה מהנזק העצום שנגרם להם בימים האחרונים. כאב הלב על עץ שנשרף או שנכרת ללא צורך הוא גדול - אז למה יש כל כך הרבה אנשים שרוצים לכרות עצים גבוהים המספקים צל ושירותים אחרים לתועלת האדם והסביבה? חלק מהם לא אוהבים את העובדה שהם יוצרים לכלוך. באמת כואב הלב.
לאחרונה התעוררה סערה בקרב תושבי תל אביב סביב עצי הפיקוס המפורסמים של העיר. כידוע היטב לתושבים ולמבקרים בעיר, הפירות של עצי פיקוס השדרות (Ficus microcarpa), שידועים בשמם המקצועי "פגות" ובכינויים הרווח "בונקלעך", נושרים אל המדרכות והכבישים וממלאים אותם (ואת סוליות נעלי התושבים) בשאריות הדביקות שלהם. בפוסט שפרסמה עיריית תל אביב בפייסבוק לרגל חודשי הקיץ, שבהם התופעה מתרחבת, נטען שעל אף מחקרים וניסיונות שנערכו, אין כיום פתרון אמיתי ל"בעיה" (חוץ מלנקות את השאריות) – מה שעורר כעס רב אצל המגיבים.
הפיקוס הוא דוגמה אחת לקונפליקטים שיכולים להיווצר בין העצים לבין האדם. עם זאת, ברוב המקרים יש לבעיות כאלה פתרונות שיכולים לאפשר לנו להמשיך וליהנות מתרומתם של העצים שסביבנו.
במקרה של הפיקוסים, אין ספק שטמונים בעצים המרשימים יתרונות רבים, וענפיהם הרחבים מגנים עלינו מפני השמש הקופחת, מעניקים לנו צל בחום האינסופי של הקיץ התל-אביבי ומסייעים לצמצם את תופעת אי החום העירוני. בפוסט שפרסמה העירייה נכתב שבמשך שנים עצי הפיקוס לא הטרידו את התושבים, אך בשנות השמונים חדרו לישראל צרעות שחיות בתוך הפרי, מפרות אותו והופכות אותו לדביק יותר. רבים מהמגיבים לפוסט זעמו על כך שהעירייה לא יוזמת כריתה של העצים, או לפחות פתרון שימנע את פיזור שאריות הפרי - ולעומתם, אחרים מחו על כך שהעירייה מציגה את העצים כמטרד ולא נותנת לטענתם משקל משמעותי יותר ליתרונות העץ.
"עד שלא תימצא דרך לבטל את יצירת הפרי בפיקוסים, הבעיה תימשך", אומר ד"ר ארז ברקאי, ראש אגף יער ואילנות ופקיד היערות הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. "עם זאת, חשוב לציין שאין שום כוונה לאשר את כריתתם של עצים מפוארים כאלו בשדרות המרכזיות ביותר בתל אביב. הלכלוך אומנם לא נעים, אבל התמורה של העץ גבוהה בהרבה מהנזקים שלו".
"כריתה היא צעד קיצוני ביותר"
הפיקוסים הם לא העצים היחידים שישראלים מתלוננים עליהם. "אנחנו מקבלים עשרות ומאות פניות בקשר לעצים שמפריעים לתושבים", מספר ברקאי. "עם ישראל הוא יצירתי, והוא מוצא סיבות מעניינות ומפתיעות להגשת בקשה לכריתה".
"אני מקבל המון תלונות מתושבים שמבקשים לכרות עץ כי הוא מסתיר להם את הים, למשל", מוסיף האגרונום חנוך בורגר.
לדברי ברקאי, כל כריתה של עץ בוגר בישראל, גם בשטח פרטי, מחייבת על פי החוק קבלת רישיון – והיא מאושרת רק במצב של חוסר ברירה, לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות. "יש דרכים לטפל בבעיות שנוצרות בעקבות העצים, וכריתה היא צעד קיצוני ביותר", הוא אומר. "אנחנו דוחים את רוב הבקשות".
הבעיה המרכזית שעצים גורמים לה במרחב הציבורי היא פגיעה בתשתיות. "חדירת השורשים אל הביוב היא תופעה מוכרת מאוד", מסביר בורגר. "עם זאת, אפשר להזמין אינסטלטור, ולפנות את השורשים המפריעים".
במקרים קיצוניים יותר, שבהם שורשי העץ מתרחבים לכל עבר, מציע ברקאי פתרון אחר: "אפשר להניח יריעת בד על התשתיות שקרובות לשורשים", הוא אומר. "זה צעד שאפשר לנקוט בו אפילו שנים אחרי נטיעת העץ, והוא מונע מהשורשים לפגוע בתשתיות".
לנטוע עצים מתאימים
בקשות הכריתה מגיעות לעיתים אחרי טעות שבוצעה בנטיעת העץ. כך לדוגמה, במקרים רבים תושבים נוטעים עץ ברכיכיטון (Brachychiton), שגזעו מתנפח במהירות. אם הוא ניטע בצמוד לגדר הבית, גדילתו של העץ עלולה לגרום לפיצוצה. "אין דרך למנוע את הנזק הזה – זו פשוט הביולוגיה של העץ", אומר ברקאי.
טעויות בתכנון נטיעות עלולות להתבצע גם על ידי הרשויות המקומיות. "אני רואה רשויות שנוטעות עצי דקל, שלא באמת מספקים צל, ורשויות שנוטעות עצים אלרגניים או קוצניים ליד גני ילדים ובתי ספר", אומר ברקאי. "צריך להבין את מכלול התכונות הביולוגיות של העץ לפני שנוטעים אותו".
הדרך למנוע טעויות כאלה היא לבחור בצורה מושכלת את סוג העץ שיינטע. מומלץ להיעזר לשם כך בפרסומים של הגורמים המקצועיים בנושא: משרד החקלאות פרסם מסמך שמסביר אילו עצים כדאי לנטוע בחצר הפרטית, וכן מדריך לתכנון צל, שנכתב יחד עם מינהל התכנון, ושנועד לשימושם של מקבלי ההחלטות ברשויות. "חייבים לבחור עצים שמתאימים לתנאים ולאקלים בישראל", אומר בורגר.
למה לי עץ?
אין ספק שהעצים מספקים תועלות רבות עבור המרחב הציבורי והבריאות שלנו, שהבולטות מביניהן הן הצל הרב שהם מספקים ותרומתם להורדת הטמפרטורה בערים. "אנחנו חיים בתוך אטרף של שמש, הצללת הרחובות שלנו היא משימה לאומית", אומר בורגר. לדבריו, העצים הם חיילים במאבק למען הגשמת המטרה הזו. "העצים גדלים במשתלה, ואחר כך 'מתגייסים' למעננו ולמען כדור הארץ – כשהתפקיד הקרבי ביותר שעץ יכול לקבל הוא להיות עץ בעיר. עץ חווה במרחב הציבורי התעללות מטורפת, חורטים עליו, פוגעים לו בשורשים וכל משאית גבוהה מפרקת לו את הענפים – אך למרות הכול, הוא נשאר יציב במשך עשרות שנים, ומספק לנו צל".
יתרונותיו של העץ לא נגמרים בזאת. "עצים מפחיתים את הסיכוי לשיטפונות ולסחיפת קרקע, מכיוון שהשורשים שלהם מחזיקים את הקרקע – וזה רלוונטי מאוד כיום, נוכח משבר האקלים", מסביר ברקאי. בנוסף, עצים מפחיתים את הרעש במקומות ציבוריים. "העצים הם כמו מסך, שחוסם את הפרעות הרעש והרוח ברחוב".
לדברי בורגר, עצים עשויים לסייע גם בצמצום נזקיהן של רעידות אדמה. "השורשים תופסים את הקרקע, כך שכשמתרחשת רעידת אדמה, הקרקע נאחזת בשורשים ומתייצבת", הוא מסביר.
"מבחינתי, הניצחון הגדול ביותר יתרחש כשכל ילד יוכל לטפס על עץ", אומר בורגר. "כשמדברים על נטיעת עצים צריך להבין שעיקר העבודה היא למען הדורות הבאים. מעבר לכך, יש מדינות שבהן העץ הוא מקודש, ואפשר להבין זאת – עץ הוא לא בניין, הוא חי ומסתורי", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
