מחר (יום ה') לפנות בוקר ייראה שיאו של מטר המטאורים מטר האטא-אקוורידים. מטר זה הוא אחד המטרות העשירים והקצב שלו עשוי להגיע לכ-50 מטאורים בשעה. שמו של המטר נובע ממקור המטר בקבוצת כוכבים דלי (אקוואריוס) והוא נראה יוצא בשיאו מנקודה בשמיים המצויה ליד הכוכב אטא בדלי.
קבוצת דלי, הנמנית על אחת מתריסר המזלות, זורחת מעט לאחר חצות בכיוון מזרח. מה שיעיב מעט על היראות המטאורים הוא חרמש הירח, שיזרח לקראת השעה 3:00 לפנות בוקר, אולם כיוון שמדובר בחרמש ירח, ההפרעה לא תהיה גדולה כל כך.
כאמור, הקצב הצפוי עשוי להגיע לכ-50 מטאורים בשעה ושיאו יימשך מחצות הלילה ועד לזריחה. המטאורים המשויכים למטר נעים במהירות שהיא בין הגבוהות של מטאורים - 66 ק"מ לשנייה ונשרפים בגובה עשרות ק"מ מעל הקרקע.
כדי לצפות במטר אין צורך בציוד מיוחד ודי להביט לשמיים, רצוי תוך כדי שכיבה או בישיבה על כיסא נוח כאשר הכיוון המועדף לתצפית הוא מהצפון לכיוון הזניט (הנקודה מעל הראש). בשל העובדה ששמים מוארים יפריעו לתצפית, רצוי לצאת ולצפות ממקומות חשוכים ורחוקים ממקומות יישוב ככל האפשר.
מתי ואיך לצפות במטר?
המטר נמשך מה-19 באפריל עד 28 במאי ושיאו כאמור בשעה 5:00 לפנות בוקרו של ה-6 במאי. בעיקרון, רצוי לצפות במטר מטאורים ממקומות חשוכים, הרחק ככל האפשר ממקומות יישוב מוארים. ממקומות יישוב ייראו המטאורים הבהירים בלבד וככל שנרחיק ממקום יישוב יגברו סיכויינו באופן דרמטי לראות מטאורים רבים יותר.
למי שבכל זאת מבקש לערוך ליל חוויה אסטרונומית, כדאי לזכור שמלבד הירח, שאמנם מאפיל באורו אך תמיד מעניין, יש לנו גם את כוכבי הלכת צדק המצוי בדיוק בקבוצת דלי ושבתאי המצוי מעט מערבית ממנו.
מהו מטאור ומהו מטר מטאורים?
מטאורים מוכרים בשמם העממי – כוכב נופל, אולם בזה מסתיים כל הדמיון. מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ שמשקלם פחות מגרם אחד. האטא אקוורידים מגיעים לכדור הארץ במהירות יחסית של 66 ק"מ לשנייה. ברוב המקרים חלקיק האבק מתכלה כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע כתוצאה מהמפגש עם האטמוספירה. רק במקרים נדירים הגוף הפוגע באטמוספירה גדול דיו כדי לשרוד את המעבר האלים.
מקורו של המטר הוא בשביט המפורסם מכולם – שביט האלי, הוא השביט הראשון שעובדת היותו שביט מחזורי התגלתה והוא קרוי על שם מגלהו – אדמונד האלי. שביט האלי משלים הקפה סביב השמש אחת ל 76 שנים לערך, והפעם האחרונה בה הגיע לקרבתנו הייתה בחודש אפריל 1986. האבק שנזרק ממנו ממשיך להקיף את השמש במסלול הדומה למסלול השביט ומדי שנה, כאשר כדור הארץ חוצה את מסלולם אנו זוכים לראות את מטר המטאורים.
כאשר שביט מגיע לקרבת השמש, הוא מתחמם ואז מתנדף הקרח מפניו ותוך כדי כך משתחררים גזים ואבק הכלואים בקרח. הגזים והאבק ממשיכים להקיף את השמש במסלול דומה מסלולו של השביט. כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט פעם בשנה, הוא מושך אליו את חלקיקי האבק ואז ניתך עלינו מטר של מטאורים.
המטאורים נראים כאילו הם יוצאים מנקודה אחת בחלל, הקרויה - הרדיאנט, שהוא הכיוון של מפגש כדור הארץ בנחיל האבק שהותיר השביט. מדי שנה יש מטרות מטאורים רבים כאשר כל מטר מטאורים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצוי הרדיאנט. מטר הקואדרנטידים קרוי כאמור על שם קבוצת דלי - אקוואריוס.
היכן לצפות במטר?
חשוב לזכור: את המטר אפשר לראות מכל מקום, ללא צורך במשקפת או בטלסקופ. יש רק לבקש שמזג האוויר יהיה בעזרת הצופים במטר.
