נות (Nut) - אחותו ואשתו של גב (Geb) אל האדמה - היא אלת השמיים במיתולוגיה המצרית, בעלת גוף עטור כוכבים. על פי האמונה המצרית, סימלה האלה נות את האמונה בחיי נצח ובקימה לתחייה, שכן מדי ערב בולעת האלה נות את השמש למשך הלילה, שעוברת דרך קיבתה, ומדי בוקר נולדת מחדש מתוך הרחם שלה.
כמו כן, יוחסו לה יכולות להוות מחסום בין הכוחות הכאוטיים שמחוץ לעולם, לעולם המסודר והרציונלי - ומסיבה זו מתוארת האלה נות כאישה בצורת קשת המגינה על העולם הנמצא תחת בטנה. בספר המתים למשל - מדריך וספר עזר לחיים שלאחר המוות במצרים העתיקה - מתוארת נות כאלה המגינה על המתים, תוך שהיא מאכילה ומשקה אותם.
ממצאים עתיקים במצרים. ארכיון
(צילום: רויטרס)
מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת Journal of Astronomical History and Heritage, הסתמך על טקסטים מצריים עתיקים, והצביע על כך ששביל החלב האיר זרקור על תפקידה של נות כאלת השמיים. על פי ממצאי המחקר, שביל החלב הדגיש בחודשי החורף את זרועותיה המושטות של האלה נות, בעוד שבחודשי הקיץ, הדגש היה על עמוד השדרה שלה שהשתרע על פני השמיים.
"הגעתי אל אלת השמיים נות כשכתבתי ספר על גלקסיות והתבוננתי במיתולוגיה של שביל החלב. לקחתי את בנותיי למוזיאון והן הוקסמו מהדימוי של אישה שמגינה על העולם בגופה המקומר כקשת, מה שהוביל אותן לבקש ממני שאספר להן עליה עוד ועוד סיפורים", אמר ד"ר אור גראור מהמכון לקוסמולוגיה וגרביטציה באוניברסיטת פורטסמות'.
"זה עורר את העניין שלי בנושא, כך שהחלטתי לשלב גם אסטרונומיה ואגיפטולוגיה כדי לעשות ניתוח כפול - אסטרונומי וחוצה-תרבותי - של אלת השמים נות, בשאלה האם ניתן לקשר בינה לבין שביל החלב", אמר ד"ר גראור, ששאב מידע מאוסף עשיר של מקורות עתיקים, כולל כתבי הפירמידות (אוסף של טקסטים דתיים מצריים עתיקים מתקופת הממלכה הקדומה, שנחקקו בכתב חרטומים הקירות הפנימיים וארונות הקבורה בכמה מהפירמידות בסקארה), כתבי ארונות קבורה (כתבים המכילים לחשי קבורה מצריים עתיקים שנכתבו על סרקופגים וארונות מתים החל מתקופת הביניים הראשונה).
בנוסף הוא הסתמך על טקסטים אסטרונומיים מצריים עתיקים (לרבות נושאים מיתולוגיים שונים) אשר מתמקדים במחזוריות של דקאנים - קבוצות כוכבים ששימשו כלוח שנה על ידי המצרים הקדמונים - וכן בתנועת הירח, השמש וכוכבי הלכת, והשווה אותם לדמויות משמי הלילה המצריים.
3 צפייה בגלריה
האלה נות נתמכת על ידי שו (אל הרוח), כשגב (אל האדמה) שוכב תחת הקשת שהיא יוצרת בגופה
(צילום: British Museum)
ד"ר גראור מצא ראיות משכנעות לכך ששביל החלב הדגיש את הנוכחות האלוהית של נות. הוא קישר בין אמונות מצריות לאלו של תרבויות אחרות, והראה קווי דמיון באופן שבו חברות שונות מעניקות פרשנות לשביל החלב. "המחקר שלי מראה שתפקידה של נות' במעבר של הנפטר אל החיים שלאחר המוות והקשר שלה לנדידת הציפורים השנתית, עולה בקנה אחד עם האופן שבו תרבויות אחרות מבינות את שביל החלב.
למשל, כדרך רוחות בין עמים שונים בצפון ומרכז אמריקה או כשביל מעוף הציפורים בפינלנד והמדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה)", הסביר ד"ר גראור. "שילוב הדיסציפלינות במחקר שערכתי מציע תובנות חדשות לגבי אמונות עתיקות, ומדגיש כיצד אסטרונומיה מחברת את האנושות בין תרבות, גיאוגרפיה וזמן. זהו הצעד הראשון במסע המרגש לחקר המיתולוגיה הרב-תרבותית של שביל החלב", סיכם ד"ר גראור.
