לפני כשבועיים, פרסמה קבוצת מדענים מדרום קוריאה גרסה ראשונית למאמר לפיו הם פיתחו חומר בעל תכונות של מוליך-על בטמפרטורת החדר. החדשות על החומר החדש, שנקרא LK-99, על שם המדענים שפרסמו את התוצאות, סוקבה לי (Lee) וג'י הון קים (Kim), עוררו סערה בקהילה המדעית ואף מחוץ לה, ודיווחים בנושא התפרסמו בכלי התקשורת הבולטים, העסיקו את הרשתות החברתיות, ואפילו השפיעו על שוקי המניות הקוריאנים.
בלב הסערה עמדה שאלה אחת: האם אכן התגלה חומר שהוא מוליך-על בטמפרטורת החדר? או שמא מדובר בטענת סרק, בין אם בשוגג, או בזדון? נכון למועד כתיבת שורות אלו, שבועיים וחצי לאחר הפרסום הראשוני, נראה שLK-99 איננו מוליך-על.
על פי טיוטת מאמר המחקר, שלא עברה ביקורת עמיתים, LK-99 הוא מוליך-על בטמפרטורת החדר ובלחץ אטמוספרי, שתהליך הייצור שלו פשוט ביחס למוליכי-על אחרים. המחקר הציג מדידות לפיהן ההתנגדות של המוליך אפסית בטמפרטורת החדר, ואף בטמפרטורה גבוהה הרבה יותר, עד כ-120 מעלות צלזיוס.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
לעולם בעקבות השמש
כשביממה היו 19 שעות
חלבונים משיני הקדמונים
החוקרים גם הציגו ראיות לכאורה של ריחוף מגנטי, תופעה המתרחשת במוליכי-על. בעקבות מקרים קודמים שבהם פרסומים על מוליכי על בטמפרטורת החדר התגלו ככוזבים, קהילת הפיזיקאים הגיבה במידה של ספק, שהתגבר עוד לאחר שהתברר כי התוצאות נשלחו לפרסום בלי הסכמה של כל המדענים המעורבים במחקר. אף על פי כן, מעבדות רבות החלו לנסות לייצר את החומר ולשחזר את תוצאות המחקר.
מבחן המציאוּת
יותר מ-18 קבוצות מחקר ברחבי העולם ניסו לשחזר את המדידות של המדענים הקוריאניים (רשימה מלאה אפשר למצוא בערך LK-99 בוויקיפדיה באנגלית). עד כה, אף קבוצה לא הצליחה לשחזר את מדידות חוסר ההתנגדות החשמלית של החומר, כפי שדיווחו החוקרים בטיוטת המאמר. למעשה, קבוצה אחת אף דיווחה שההתנגדות של LK-99 גדולה פי מיליארד מההתנגדות של נחושת. חלק מהקבוצות הצליחו להדגים ריחוף מגנטי בדומה לחוקרים הקוריאניים, אך ריחוף מגנטי בפני עצמו אינו ראיה מספקת למוליכות-על, ויכול להעיד על תכונה אחרת, דיאמגנטיות. בהקשר זה חשוב לציין כי באינטרנט החלו לצוץ סרטונים רבים ש"מדגימים" ריחוף מגנטי, אך התברר שהם מזויפים, מה שמדגיש את החשיבות של בחינה מדוקדקת וביקורתית בסוגיות מדעיות ובכלל.
מספר קבוצות מחקר ברחבי העולם עשו מחקרים תיאורטיים על תכונות החומר, בעיקר על בסיס הדמיות מתוחכמות של מבנה החומר כפי שנמדד בקריסטלוגרפיה עם קרני רנטגן. על אף שהתוצאות אינן חד משמעיות, נראה כי רוב המחקרים מסכימים כי בעוד ש-LK-99 עשוי להתנהג כמוליך-על, לא סביר שאכן יעשה זאת. הסיבה קשורה לפרטים המיקרוסקופיים של מבנה החומר, שאי אפשר לשלוט בהם בעת ייצורו, לכן כל מנה שלו שונה מעט מאחיותיה, גם אם מקפידים על אותם תנאי ייצור.
לסיכום, נכון לזמן זה, הראיות מצטברות לכך ש-LK-99 אינו מוליך-על בטמפרטורת החדר. סביר להניח כי בעוד שבועות אחדים יפורסמו מאמרים מלאים, שיעברו ביקורות עמיתים, יתעדו באופן מלא את תכונותיו של החומר ויסתמו את הגולל על הפרשה. עד אז, הקהילה המדעית נותרת עם מספר מסקנות מהאירוע: ראשית, חווינו שוב את חשיבותם של ביקורת עמיתים ונסיונות שיחזור של ניסויים. בזכות העובדה שהקבוצה הקוריאנית פרסמה במפורט כיצד ייצרה את החומר, יכלו קבוצות אחרות ברחבי העולם לנסות לשחזר את התוצאות שלה במהירות רבה.
שנית, הקהילה המדעית הדגימה כי אף על פי שבדרך כלל היא עובדת לאט יחסית, היא יכולה להתגייס כדי להגיב במהירות על סוגיה לוהטת, ובאמצעות שיתוף פעולה חוצה גבולות להגיע בזמן קצר לתשובה מבוססת. כל שנותר הוא להחזיק אצבעות עד לגילוי הבא של מוליך-על בטמפרטורת החדר, בתקווה שהוא יהיה אמיתי.
עמית פנדו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
