פדרו דה לה קרוז עמד ליד הסירה התקועה שלו, בעודו מרים את זרועותיו ומתפלל לגשם שיסייע להעלות את מפלסו של אגם טיטיקקה, אחד מהאגמים הגבוהים ביותר בעולם, שנמצא בהרי האנדים - בגבול בוליביה -פרו - בגובה של 3,821 מטרים מעל פני הים.
דה לה קרוז בן ה-74 התחנן בתפילותיו לרדת גשמים, בעודו פונה בתחינה לפצ'אמאמה - "אמא אדמה" או "אם העולם" - אלה הנערצת על ידי העמים הילידים בהרי האנדים. במיתולוגיה של האינקה היא אלה מסוג האלה האם, ואלת הפוריות השולטת בנטיעות ובקציר, מגלמת את ההרים וגורמת לרעידות אדמה.
היא גם אלה עצמאית הנוכחת תמיד, בעלת כוח יצירתי משלה לקיים חיים על פני כדור הארץ. "עזרי לנו בבקשה, תגרמי לממטרי הגשם לרדת, להרוות את האדמה ולמלא את מקורות המים", התפלל דה לה קרוז באיימרה, שפת האם שלו ושל בני הקבוצה האתנית של האיימרה בהרי האנדים שבבוליביה, בעודו סוקר את מה שהיה פעם שטחו של אגם טיטיקקה כ-77 ק"מ מערבית לבירת בוליביה לה פאס.
מפלס אגם טיטיקקה נמצא בטווח של 25 ס"מ משפל של כל הזמנים, שנקבע ב-1996, אמרה החזאית הראשית של השירות המטאורולוגי וההידרולוגי הבוליביאני (Senamhi), לוסיה וולפר, לסוכנות הידיעות הצרפתית. המראה של האגם עגום כל כך נוכח סירות שתקועות על מה שהיה מלא בעבר במימיו, כשהרציפים הפזורים לאורכו - 1,125 ק"מ - נותרו יתומים, במקום שבו בעבר היו מים.
יתרה מכך, רמות השפל של מפלס מי האגם גורמות לכך שדגים, אשר בדרך כלל השריצו בסמוך לגדות האגם, אינם מסוגלים לעשות זאת כעת, מה שמהווה דוגמה נוספת לפגיעה לא רק בבני האדם שמסתמכים על מי האגם, אלא גם בבעלי החיים.
השירות המטאורולוגי וההידרולוגי של בוליביה מדד את מפלס המים של האגם מאז 1974. בנקודה הגבוהה ביותר בשנת 1986, מפלס המים הגיעו ל-3.6 מטר גבוה יותר מגובה המים הנוכחי, אולם כעת נראה כי מפלס המים צונח בקצב מדאיג ועלול לשבור שיא היסטורי שלילי, מה שמדאיג את קהילות הילידים המסתמכות על מי האגם לפרנסתן וחוששות שהיובש ותנאי הבצורת הקשים עלולים להשפיע לצמיתות על החי והצומח של האזור.
וולפר אמרה כי ירידת מפלס המים היא תוצאה של שינויי אקלים והתחזית לגבי העתיד אינה מבשרת טובות. "סביר מאוד להניח כי בתנאי האקלים הנוכחיים ואלו הצפויים בעתיד, מפלס המים ימשיך לרדת עד שיישבר השיא השלילי מ-1996", אמרה וולפר.
עדיין לא בוצע סקר לוויני על מנת לבדוק עד כמה אגם טיטיקקה, ששטחו היה בעבר 8,300 קמ"ר, הצטמק. אגם זה הינו הגבוה מבין האגמים הגדולים בעולם והוא אחד מהגדולים בדרום אמריקה, אחרי אגם מרקאיבו (Lake Maracaibo) בוונצואלה - ששטחו כ-13 אלף קמ"ר - ולגונת דוס פאטוס (Lagoa dos Patos) בברזיל שהיא הלגונה הגדולה ביותר בעולם הודות לשטח כולל של כ-10,000 קמ"ר.
"מפלס אגם טיטיקקה ירד בהדרגה עקב גורמים מטאורולוגיים, הידרולוגיים ואקלימיים רבים, זאת מפאת עובדה שחלה ירידה משמעותית בכמות המשקעים", הסבירה וולפר. לדבריה, לאורך השנים, כל תופעת האקלים, בין אם "אל ניניו" ובין אם "לה ניניה", משפיעים בקנה מידה גדול לא רק על תהליכים אוקייניים, אלא גם על האקלים ומזג האוויר הגלובלי.
למעשה, "אל ניניו" הוא אירוע אקלימי טבעי, הקשור בדרך כלל לעלייה בטמפרטורות, בצורת בחלקים מסוימים של העולם וגשמים עזים באחרים. "לה ניניה", לעומת זאת, הינו אירוע אקלימי שגורם להשפעות הפוכות, במיוחד ירידה בטמפרטורות. "הגשמים והזרימה לאגם מהנהרות בפרו השכנה לא הספיקו לחפות על המצב העגום", הוסיפה וולפר.
אם לא די בהשפעות של שינויי האקלים, הרי שמי האגם שמתוארך לכ-2 מיליון שנה, מזוהמים מאוד כתוצאה מהשלכת פסולת מהעיר אל אלטו (El Alto), העיר השנייה בגודלה בבוליביה, בה מתגוררים כמיליון בני אדם. בנוסף לכך, דיג יתר במדינה ללא מוצא לים זו, הוביל לפגיעה חמורה במגוון רחב של מינים.
מכיוון שהירידה במפלס המים קשורה לשינויי אקלים, הרי שמקרה זה מצטרף לנושא כלל עולמי אשר בא לידי ביטוי במגוון השפעות שליליות, כך לדבריה של וולפר. מהפסגה האחרונה שנערכה בברזיל מטעם ארגון האמנה לשיתוף פעולה באמזונס (ACTO) יצאה הקריאה למדינות המתועשות למלא את הבטחותיהן בכל הנוגע למתן משאבים כלכליים למימון פעולות נגד שינויי האקלים. למרות זאת, בכפרים סביב אגם טיטיקקה, הייאוש גובר ונראה כי מפלס המים של האגם הגבוה לעולם לא יחזר לקדמותו. "אם אין מים ואם אין גשם, לא נוכל לחיות", סיכם בכעס דה לה קרוז.