שריפות בארה"ב, שטפונות בקוריאה, וגל חום קיצוני באירופה -מזג האוויר משתולל בכל העולם ושיאי הטמפרטורה שנשברים שוב ושוב לא פוסחים גם על ישראל. והכי גרוע: זו רק ההתחלה. מדובר בתוצאה נוספת של משבר האקלים, שנוצר בשל פליטת גזי חממה משריפת דלקים מאובנים.
"שיאי גל החום צפויים להישבר – עוד השבוע"
(צילום: ירון ברנר)
בריאיון ל-ynet live אמר פרופ' עדי וולפסון, חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, הכותב טורים בנושאי סביבה ב-ynet במשך יותר מעשור, אמר גם הוא כי גלי החום האחרונים הם תוצאה ישירה של משבר האקלים. "משבר האקלים הוא כאן ועכשיו", הוא אמר. "במדינת ישראל בפרט, ובכל רחבי העולם, שוברים שיאים קיץ אחרי קיץ. וקיץ אחרי קיץ אנחנו מתפלאים כביכול מכך, למרות שהתחזיות אמרו שכך יהיה ולמרות שאנחנו אפילו מקדימים את התחזיות".
פרופ' וולפסון אמר כי גלי החום הכבדים גובים מחיר כבד. "לצערי הרב, למרות המחיר הכבד שהדבר גובה מכולנו, אם זה תמותה ותחלואה באירופה בקיץ האחרון הקודם, שבו גם היו גלי חום. דיברו על כ-60 אלף אנשים שמתו כתוצאה מגלי החום. גם בישראל יש תמותה בגלי חום ועדיין אנחנו לא עושים מספיק כדי להפחית את פליטות גזי החממה, שגורמים להתחממות הגלובלית ושינויי האקלים, ואנחנו גם לא עושים מספיק במיוחד במדינת ישראל כדי להיערך לשינויים האלה".
הוא קרא שוב לפעול ועכשיו על מנת לצמצם את פליטות גזי החממה לאטמוספרה. "התחזיות אומרות שזה ילך ויתעצם, אבל מצד שני אנחנו יכולים וצריכים עכשיו לפעול כדי למתן את התהליך הזה, וכדי שלא נגיע למצב שהוא כבר יהיה נקודת אל חזור, שהתהליכים הטבעיים כבר עושים מהלכים בפני עצמם, והכל יוצא למעשה מידי שליטה".
פרופ' וולפסון אמר כי מדובר בזמן קריטי. "כולם צריכים להתגייס וכולם צריכים להבין שזה לא עוד קיץ חם. מדובר על גלי חום שהם תכופים יותר, קיצוניים יותר, ממושכים יותר והם משפיעים עלינו".
הוא הזכיר את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שפונה לבית החולים שיבא בשל התייבשות, לאחר שבילה ביום שישי בכינרת ולא חבש כובע. "בחיבור מאוד אקטואלי, ראש הממשלה שלנו אושפז והסיבה כפי שדווח לנו היא התייבשות, כאשר הוא עמד בפני הציבור ואמר 'אני לא שתיתי, לא הייתי עם כובע. תשתו, יש גל חום, תהיו עם כובע'. ואני שואל - איפה ההיערכות, איפה הדוגמה האישית, איך מדינת ישראל לא פונה אל הציבור שלה ואומרת - 'יש גל חום, כך וכך צריך לנהוג'. איך מדינת ישראל לא נערכת למשבר האקלים. יש לנו הרבה מה לעשות וצריך לעשות היום".
"גלי החום ילכו ויהפכו שכיחים יותר"
"בעשורים הקרובים הקיץ ימשיך ויתחמם וגלי החום ילכו ויהפכו שכיחים יותר", מסביר מנהל השירות המטאורולוגי ניר סתיו. הטמפרטורה הממוצעת היומית צפויה לעלות בשיעור של כחצי מעלה (34) ב־20 השנים הבאות, ובמעלה אחת נוספת (35) ב-20 השנים שאחריהן (2060-2040).
וזה לא הכל: מכ-75 ימים חמים בשנה נקפוץ לקצת יותר מכ-80 ימים חמים סביב אמצע המאה. גידול משמעותי אף יותר צפוי במספר הימים החמים מאוד: מכ־36 ימים בממוצע בתקופה הנוכחית, לכ-45 ימים בממוצע באמצע המאה. מספר הימים הקיצוניים (עם טמפרטורת מקסימום של מעל 38 מעלות) יגדל מכ-13 ימים בממוצע כיום לכ-20 ימים בממוצע סביב אמצע המאה.
ומה עם גלי חום? באקלים הנוכחי ישראל חווה כארבעה גלי חום בשנה, שכל אחד מהם נמשך בממוצע כארבעה־חמישה ימים, ומתאפיין בטמפרטורה מקסימלית ממוצעת שמתקרבת לכ-36 מעלות, כשבשיא הטמפרטורה עשויה לחצות את ה־39 מעלות. בשני העשורים הקרובים מספר גלי החום יעלה ויעמוד על כ־5 גלי חום בממוצע בשנה. סביב אמצע המאה ה־21 צפוי ממוצע של 6 גלי חום בשנה, שיימשכו כ-5 ימים. הטמפרטורה המקסימלית תגיע לכ-37 מעלות בממוצע, בשיא גל החום ל-40 מעלות בשני העשורים הקרובים, ומעל 42 מעלות סביב אמצע המאה.
"גלי החום ילכו ויתרבו, לא רק בקיץ, אלא כנראה גם בעונות המעבר", מסביר סתיו. "החום יהיה כבד במיוחד בלב הערים, שם בנוסף לשינוי האקלימי מתפתח 'אי חום עירוני' כתוצאה מהצטופפות הבנייה, מיעוט הצמחייה וחסימת הרוח. השילוב בין גלי החום לבין התמעטות ימי הגשם בתקופת הסתיו עלול להוביל לשריפות יער נרחבות."
דוח מבקר המדינה שעסק בהתמודדות ישראל עם משבר האקלים הראה עשייה מועטה עד אפסית בנושא. בימים אלה מכין המבקר דוח מעקב, לקראת ועידת האקלים בנובמבר הקרוב. "המזרח התיכון, ובכללו גם מדינת ישראל, מתחממים בקצב גבוה יותר מהממוצע העולמי", מסביר מנכ"ל עמותת "צלול", מור גלבוע. "גל החום יהיה המציאות היום־יומית שלנו בעשורים הבאים, כמו גם מופעי מזג אויר קיצוניים, גלי חום כבדים והתייבשות. ממשלת ישראל יכולה וחייבת לפעול, אך לצערנו היא רחוקה מלעשות את הנדרש ממנה".
