בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת רותם אמפרט ו-ICL (כימיקלים לישראל) ונושאי משרה בכירים בחברה, בגין זיהום מים, פגיעה בערך קבע מוגן, זיהום על ידי קרינה רדיואקטיבית ועוד - הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. סכום התביעה אינו ניתן להערכה, אך כל עלויות הטיפול בשפכים ושיקום וניטור עומדים על מעל 200 מיליון שקלים, הפגיעה אקולוגית בנחל והנזק לכלל הציבור מוערך ב-515 מיליון שקלים ופיצוי לתושבי האזור עומד על כ- 20 מיליון שקלים.
בנוסף, מבקשים מגישי הבקשה תביעה להשיב את רווחי המפעל והכנסות נושאי המשרה בסוכם של כ- 3.4 מיליארד שקלים. התביעה הוגשה על ידי עו"ד צבי לוינסון ואלי בן ארי מארגון "אדם טבע ודין", בשם כלל הציבור בישראל, ציבור המבקרים בנחל צין שנחשפו למפגעים סביבתיים, תושבי האזור ועוד.
לפי התובעים, כולם נפגעו עקב פגיעה בנחל צין והסביבה על ידי זיהום קרינה רדיואקטיבית ופסולת עקב הזרמה ודליפה של שפכים מאתר הכרייה של רותם אמפרט, חציבה וטיפול בפוספט במפעל צין, שגרמו לזיהום חמור של הנחל. לפי הבקשה, החומרים המזהמים התפשטו בקרקע ודלפו לאורך שנים, וחלקם עדיין מחלחלים לאזור ממאגרי השפכים במפעל צין. "הקשר בין השפכים שנוצרו במפעל צין ודלפו ממאגרי השפכים של רותם אמפרט לבין זיהום נחל צין נקבע מפורשות בדו"חות שפרסמו רשות המים, המשרד להגנת הסביבה וגופים מדעיים אחרים, בהתבסס על סקרים, מחקרים ועוד".
עוד נטען בבקשה כי "דליפת הכימיקלים ו/או השפכים וזיהום נחל צין נבעו מזלזול רב שנים של רותם אמפרט, מרשלנות, מתרבות של היעדר איכפתיות מהסביבה, מעצימת עיניים, מרדיפת בצע לשמה, תוך הפיכת קניין הציבור לפח האשפה הפרטי שלהם והחצנת מלוא עלויות הטיפול לציבור, והכל תוך הפרות חקיקה בלתי פוסקות שהביאו לזיהום, לפגיעה בערכי טבע מוגנים ולמפגעי סביבה קשים".
בבקשה מתואר כי למרות ידיעת הרשויות השונות על הזיהומים המתמשכים - שמקורם בטיפול בפוספטים וזרימתם לנחל צין - לא בוצעה אכיפה נגד רותם, לא פלילית, לא אזרחית ולא מנהלית. "יש מקרה קלאסי של הפרת האיזון הנכון בין אדם לסביבתו על ידי גורמים פרטיים מזהמים". עוד ביקשו מגישי הבקשה כי יש לחייב את רותם אמפרט להפקיד בקרן ציבורית כספים שישמשו לטיפול במפגעים, ולחייב את החברה לשלם לכלל הציבור את השווי של הפגיעה המתמשכת בשמורת הטבע שהם גרמו להעלמותו, השמדתו והחרבתו.
"לרותם אמפרט היסטוריה של שרשרת אירועי מפגעים סביבתיים קשים", נכתב. "כאשר בוחנים היסטוריה זו אל מול הנתונים שיובאו, מתחדדת עוד יותר מחד התרבות הקלוקלת של שמירת הסביבה אצל רותם אמפרט לאורך השני, ומאידך אוזלת היד של הרשויות בטיפול".
בדיווחי מרשם הפליטות נכתב כי רותם סילקה במפעל צין לקרקע בשנת 2017 לבדה מתכות כבדות מסרטנות דוגמת קדמיום וחומרים נוספים כמו סלניום, זרחן כללי, נתרן ואנדיום ועוד. לפי הערכות רשות המים הוזרמו לקרקע כ- 17 מיליון מטרים מעוקבים של שפכים וכ-40 מיליון מטרים מעוקבים של בוצות ושפכים. התובעים ציינו כי מספר רב של מינים של צמחים, חלקם מוגנים, נפגעו או נעלמו לחלוטין כתוצאה מהזיהום. חורשת עצי תמר שצמחה בנאות צין-עקרבים נחרבה, והזיהום גרם להיעלמותו של מין תמר נדיר שהוא ערך טבע מוגן. מעיינות מתוקים ונדירים בסביבה המדברית הומלחו. "מדובר בפגיעה באוצר טבע יחיד במינו בישראל".
מ-ICL נמסר: "התביעה טרם התקבלה במשרדי החברה. לכשתתקבל נבחן את הטענות ונגיב כמקובל במסגרת ההליך המשפטי".
