המלצה של רשות המים לגבי אופן אספקת המים מישראל לירדן נגנזה, ובמקומה הוחלט על דרך אספקת מים יקרה יותר וסביבתית פחות, שאותה ביקש לקדם דווקא שר האנרגיה ישראל כץ.
במשרד האנרגיה ממשיכים לקדם את אחד הפרוייקטים החשובים ביותר ליחסים בין ישראל לירדן, פרויקטי Prosperity בלו. מדובר בפרויקטים לרכישת חשמל ירוק מירדן ומכירת מים לירדן. על הפרוייקט חתמה לראשונה שר האנרגיה לשעבר, קארין אלהרר.
כיום ישראל מעבירה מים לירדן מהכנרת, במסגרת ההסכמים בין המדינות. בעתיד צפויה ישראל למכור לירדנים 200 מלמ"ק מים מותפלים. התשתיות הקיימות מאפשרות את המשך שאיבת המים מהכנרת. אך היו גם חלופות אחרות, סביבתיות יותר ויקרות פחות. אך שר האנרגיה ישראל כץ ביקש את החלופה היקרה והסביבתית פחות.
למעשה, במסמך של רשות המים קבעו גורמי המקצוע כי המשך שאיבת מים מהכנרת היא האפשרות הסביבתית ביותר, וגם הטובה ביותר עבור הכנרת. אלא ששר האנרגיה החליט כי עדיף להקים תשתית צינורות שתעביר את המים ממתקן ההתפלה הצפוי לקום בעמק חפר. מדובר במתקן ההתפלה הגדול ביותר בישראל, והוא יאפשר להגדיל את כמות המים שתסופק לירדן ל-200 מיליון מ"ק לשנה, בהתאם להסכמים. תהליך ההקמה של המתקן צפוי לקחת כשמונה שנים.
הקמת תשתית להובלת המים המותפלים ישירות לירדנים תעלה למשק הישראלי מאות מיליוני שקלים יותר מאשר השמשת התשתיות הקיימות. אבל מעבר לכך, להעברת המים מהכנרת יש תועלות סביבתיות לאגם המים עצמו. במסגרת בדיקת היתכנות של הפרוייקט "פרוספריטי בלו" ניתחו אנשי המקצוע של רשות המים, יחד עם היועצים השונים המלווים את הפרוייט מטעם משרדי האוצר והאנרגיה וגורמים נוספים, מספר חלופות אפשריות לתוספת אספקה של 200 מיליון מ"ק לירדן.
החלופות נותחו מבחינה הנדסית, מבחינת השלכות על מאזן ארוך טווח של משק המים ומבחינת המשמעויות התפעולויות, בהם גם ההשפעה על אמינות האספקה לירדן ולצרכנים בישראל. ברשות המים המליצו לספק 140 מלמ"ק דרך הכנרת, ו- 60 מלמ"ק דרך מי המערכת הארצית. שר האנרגיה כץ ביקש שכל כמות המים תועבר ישירות מהמערכת הארצית ולא מהכנרת.
בעשורים האחרונים נצפתה ירידה בממוצע של כמות המים הנכנסת לכנרת. עקב הירידה בכניסות מים לאגם, בין היתר מנהר הירדן ונחלים אחרים, איכות מי הכנרת מדרדרת ומליחות מי הכנרת עולה. בדצמבר 2022 נחנכה המערכת המאפשרת אספקה של עד 120 מלמ"ש מי מערכת בשנה (המוביל ההפוך) לכנרת. תכנון המערכת כלל את ההנחה לגבי הגדלת אספקת מים עתידית לממלכת ירדן. בעצם, הכנסת המים החדשים לכנרת משפרת את איכות המים. ברשות המים הבהירו כי מדובר בהזדמנות שניתן לנצל לטובת המשק הישראלי ואמינות האספקה לכל הצרכנים.
אלא שהמסמך הזה, כאמור, נגנז. איש לא ראה אותו. גורם שהיה מעורב בדיונים אמר כי השר כץ ביקש כי ברשות המים ימשכו את הנייר, חרף התועלות הסביבתיות והאמינות של אספקת המים.
מרשות המים נמסר כי "מדובר בנייר טיוטה במסגרת עבודת הצוותים המקצועיים של ועדת היגוי בראשות מנכ"ל אנרגיה, אחת מתוך עשרות ניירות עבודה. הנייר הופץ עם הבהרה כי מדובר בטיוטה לא סופית. מדובר באינטרסים מדיניים של ישראל במו"מ עם מדינות האזור ושותפות בפרויקט. על כן בכל בנושא, ולעמדה הרשמית של ישראל יש לפנות למשרד האנרגיה".
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר כי "הסכם ההבנות עם ירדן נחתם במקור לבחינת מכירה של 200 מלמ"ק מים מותפלים בשנה, וכי עקרון בסיסי במשא ומתן הוא שירדן תישא בעלויות הפרויקט ותרכוש את המים מישראל במחיר כלכלי. לפיכך, במהלך הדרך נבחנו חלופות רבות, בתהליך עבודה מורכב, מוסדר ומקצועי ותוך הפעלת מערכת שיקולים רחבה. תהליך סדור זה הובל ע"י משרד האנרגיה והתשתיות בשיתוף צוות בין משרדי שכלל את נציגי רשות המים ומשרד האוצר. החלופות הוצגו במשא ומתן לירדנים בתיווך ארצות הברית והאמירויות עד לגיבוש החלופה הנבחרת".
