לפני כ-4,000 שנה, גבר בן 25 מת באי היטרה שבנורבגיה. כעת הוא התעורר לחיים בזכות ניתוח של שרידי עצמותיו, שהתגלו שם לפני יותר מ-100 שנה. הכירו את האיש שייתכן שהיה לוחם, אך מת בטביעה.
בשנת 1916 שודרגה דרך במעלה גבעה אל חווה באי היטרה (Hitra) שבמחוז טרנדלג (Trøndelag) בנורבגיה. עצמות אדם שהתגלו שם, בין החול והאבנים, אובחנו כשייכות לגבר, שמת בסוף תקופת האבן. "אנחנו חושבים שהוא טבע. כשהוא מת, פני הים היו גבוהים ב-12.5 מטר מגובה פני הים כיום, כשהאתר שבו התגלו העצמות היה שקוע בעומק של 4 מטרים", אמרה הארכאולוגית פרופ' בירג'ט סקאר ממוזיאון האוניברסיטה הנורבגית למדעים וטכנולוגיה.
3 צפייה בגלריה
שיחזור של האיש מהאי היטרה בנורבגיה
(צילום: Thomas Foldberg, Åge Hojem / NTNU University Museum)
יחד עם שרידי העצמות נמצאו פגיון וחתיכת עצם מוארכת ובה שני חורים, אשר שימשה כמגן זרוע, באמצעות הגנה על היד שאחזה בקשת (אמצעי הגנה ממיתר הקשת בעת ירי חיצים). "חלקי הציוד הללו עשויים להעיד על כך שאותו אדם שימש כלוחם", מוסיפה פרופ' סקאר, אם כי לדבריה עדיין לא ידוע האם טביעתו נבעה כתוצאה מקרב שבו השתתף או שמא כתוצאה מתאונה.
לצד השאלות שנותרו פתוחות, מה שכן ידוע על אותו אדם הוא שהתקופה שבה חי הייתה סוערת במיוחד. עד לאותה נקודה, רוב האנשים חיו כציידים-לקטים, ורק בסוף תקופת האבן - בזמן שהאיש מהאי היטרה חי - החקלאות התבססה במלואה בנורבגיה. "אלמנטים של חקלאות הוצגו בדרום ובמזרח נורבגיה קודם לכן, אבל במרכז נורבגיה, לאורך החוף במערב ובצפון המדינה, הייתה החקלאות בראשית דרכה בתקופה זו. אנחנו מאמינים שחקלאות הוכנסה על ידי אנשים מהגרים שהגיעו לנורבגיה כדי להשיג עוד קרקעות - והם היו מוכנים להשתמש בנשק כדי לעשות זאת. לכן אין לפסול את האפשרות לפיה התרחשו אי אלו התנגשויות אלימות בין תושבי האזור לבין המהגרים החדשים", מסבירה פרופ' סקאר.
אותם אנשים חדשים הביאו עימם ידע לנורבגיה, גם על גידול בעלי חיים וחקלאות, אבל גם על ארגון חברתי חדש. "הם חיו בחברות היררכיות, הייתה להם הבנה אחרת של העולם, דת אחרת ורשת גדולה של קשרים באירופה. הידע הזה הוביל לשינויים גדולים - פוליטיים, כלכליים וחברתיים", אמרה פרופ' סקאר.
עדיין רב הנסתר על העידן הדרמטי הזה בהיסטוריה של סקנדינביה, כך שהמחקר עדיין נמשך, על מנת לחשוף עוד מידע ולהרכיב את הפאזל המסתורי הזה. שרידיו של האיש מהאי היטרה אשר התגלו לפני 108 שנה, שופכים אור חדש על שהתרחש באותה העת, יחד עם תגליות רבות נוספות של שלדי אדם, כשהדנ"א שלו מנותח כעת במרכז קרן לונדבק לגאוגנטיקה באוניברסיטת קופנהגן.
"במוזיאון האוניברסיטה הנורבגית למדעים וטכנולוגיה ערכנו גם ניתוח איזוטופים, אשר מספקים לא רק תובנות לגבי מה שאותו אדם אכל, אלא גם מידע לגבי הסבירות שהוא נדד למרחקים גאוגרפיים גדולים במהלך חייו. "אנחנו כבר יודעים שהרוב המכריע של תזונתו הגיע מהיבשה. למרות ששרידי השלד אותרו באי היטרה - במקום שהיה אז מתחת למים - תזונתו לא התבססה על מאכלים מהים", מסבירה פרופ' סקאר.
מהמדידות השלד של האיש מהאי היטרה - אי ששטחו כ-570 קמ"ר (האי השביעי בגודלו בנורבגיה, לא כולל סבאלברד) - עלה כי גובהו היה 1.69 ס"מ, בעוד שבלאי שיניו רמז על כך שהוא היה בערך בן 25 במותו. מידע על אודות צבע שערו, עורו ועיניו התקבל מניתוחי דנ"א שהושוו לאלו של מספר אנשים שחיו באותה תקופה והיו בעלי דנ"א דומה.
כל שנותר הוא לחכות ולראות מה יעלה בידם של החוקרים ברגע שממצאים נוספים יתגלו מניתוח שרידיו של הלוחם מהאי הנורבגי, לרבות החברה בה הוא חי.
