19 סטודנטיות, סטודנטים, חוקרות וחוקרים מאוקראינה נקלטו בחודש האחרון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שלושה סטודנטים לתואר ראשון, שמונה לתואר שני ושמונה דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים הם הראשונים שהגיעו עקב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הסטודנטים והחוקרים, חלקם לומדים קורסים ורובם הצטרפו כחוקרים למעבדות מחקר בפקולטות השונות: במדעי ההנדסה, הטבע, הרוח, הבריאות ובמכונים לחקר המדבר שבקמפוס שדה בוקר. בין המגיעים גם אם צעירה עם שני ילדיה. בתקופה הקרובה צפויים להגיע תלמידי מחקר נוספים ובהמשך גם חוקרים בכירים.
באוניברסיטת בן-גוריון אמרו כי קליטת הסטודנטים והחוקרים התאפשרה הודות לקמפיין גיוס תרומות בקרב ידידי האוניברסיטה בארה"ב, שהניב עד כה כ-300 אלף דולר. תרומות אלו אפשרו לפליטי המלחמה להמשיך את לימודיהם ומחקרם האקדמי. האוניברסיטה מציעה - מלגות, דיור, וקהילה מסבירת פנים ומחבקת.
ויקטוריה טרניק שהגיעה מאוקראינה, שיתפה בתחושותיה: "נאלצתי לעזוב את אוקראינה כי חששתי מאוד לחיי. האנשים הקרובים אליי ביותר נמצאים כעת באוקראינה. אמא שלי עובדת כשומרת בגבול עם פולין והיא לא יכולה כעת לעזוב בגלל המצב הצבאי הקשה. סבי וסבתי נמצאים באזור דונייצק (מזרח אוקראינה), אזור שבו נערכים קרבות מאז 2014. אני מאוד מודאגת לגבי אמא וסבא שלי. למדתי באוניברסיטה בלוצק, אבל כשהחלה המלחמה והתקפות הרקטות על העיר, קרובים שלנו הזמינו אותי לארץ. עם הגעתי לישראל לא יכולתי לדמיין שאלמד כאן. אני מאוד מודה לאוניברסיטה ולכל הצוות שעזר לי, תמך בי ודאג לכל הדרוש כדי להבטיח את המשך לימודיי האקדמיים. הכרתי כאן חברים חדשים וכל יום אני מתרשמת מרמת ההשכלה באוניברסיטה".
פרופ' לימור אהרנסון-דניאל, סגנית הנשיא לקשרים בינלאומיים וחוקרת מצבי חירום ואסון, היתה מיוזמות המבצע לקליטת אקדמאים נפגעי המלחמה. "ניסינו לחשוב מה היתרון היחסי שלנו, מה אנחנו יכולים להציע, והבנו שמתן הזדמנות להשתלב בלימודים, במחקר ובהוראה, תוך סיוע כלכלי ומנהלי לכניסה לארץ עשויה להפיח תקווה ולתת אור לאנשים שמוסדם נסגר או שסביבתם הפכה לא בטוחה עבורם. התגייסות ההנהלה הייתה מיידית. המחלקה לקשרים אקדמיים בינלאומיים נרתמה למשימה ובסיוע חוקרות ועובדות דוברות רוסית, צוות שלם מלווה את המבצע בשלביו השונים - מטיפול מהיר באשרות, דרך איסוף רהיטים, סדינים ומגבות כתרומה, ועד אירוח העולים החדשים - ביניהם יהודים ולא יהודים - בחג".
"זוהי תחושת שליחות אמיתית", אמרה לילה פרלמן-סופי, הממונה בשיגרה על סטודנטים בינלאומיים שלא לתואר וקלטה את המגיעים למעונות הבינלאומיים. "הם הגיעו נלהבים ועייפים משעות טיסה רבות. קיבלנו אותם עם דירות מוכנות, ציוד, אוכל ופינוקים והם היו אסירי תודה על הבית החם שקיבלו אצלינו באוניברסיטה. להיות שם עבורם ולתת להם מענה בכל עניין, זו הרגשה נפלאה של נתינה ומקצוענות. בין היתר קיבלנו חוקרת שהגיעה עם שני ילדיה הקטנים במטרה להמשיך את החיים המחקריים שלה בארץ. לראות את הילדים נכנסים לדירה ומיד מתחילים לשחק במשחקים שהבאנו להם, הייתה שמחה גדולה. יכולתי לראות מיד איך הם נושמים לרווחה ומרגישים בבית".
"בצד המחויבות הבלתי מתפשרת למחקר והוראה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילתה תמיד מחויבות לקהילה – המקומית והגלובלית. עשינו כך לאחרונה כאשר הקמנו את כוח המשימה המדעי וקרן סיוע כלכלי לסטודנטים בתקופת הקורונה וכעת, אך טבעי שנרתם לסייע לפליטים מהמלחמה באוקראינה. כאוניברסיטה ישראלית וכמוסד להשכלה גבוהה בעולם החופשי, אני מאמין שזו חובתנו לעשות זאת", סיכם נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ.
