המקום שבו החיים עצרו מלכת - בסכנה: תוכנית לתשתיות לאומיות (33 א') שהוגשה לאחרונה להערות הציבור עתידה לפגוע במערת איילון, מערה יחידה במינה שנמצאת סמוך למפעל נשר - ליד רמלה, שבה נמצאו בעלי חיים שלא נראו בשום מקום אחר בעולם. הסיבה לפגיעה הצפויה במערת איילון היא הוספת קו רכבת בנתיבי איילון. הוספת הקו דורש פינוי שטח, שיבוא על חשבון פגיעה בניקוז המים של נחל איילון. בשל כך, המדינה מעוניינת למצוא ניקוז למים, וכתוצאה מכך צפויים להיכנס מי שיטפונות למערה הנדירה.
"במערה יש מערכת ביולוגית ייחודית בקנה מידה עולמי. כל מה שחי שם לא קיים בשום מקום אחר בעולם", הסביר בריאיון ל-ynet פרופ' עמוס פרומקין, ראש המרכז לחקר מערות של המכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה העברית. "היצורים מנותקים מאנרגיה חיצונית, אנרגיית השמש. הם חיים אך ורק מאנרגיה שמקורה במי תהום. הם מנותקים מפני השטח כבר מיליוני שנים, ולכן עברו אבולוציה מאוד מאוד מיוחדת, חיים בתוך המערה בחושך. אנחנו לא מכירים בשום מקום אחר בעולם מערכת דומה לזה, שהיא כל כך מנותקת מפני השטח שמכילה קבוצות שונות של פרוקי רגליים", הוסיף החוקר.
(סיור מצולם במערת איילון)
בשנת 2006 דחפור עסק בכרייה במחצבת אבן הגיר של מפעלי נשר. במקרה, התגלתה מערת גיר. מערות בסלע גיר הן דבר שכיח, כך שזאת לא הייתה הפתעה גדולה. ייחודה של המערה, הנקראת היום מערת איילון, התחיל להתגלות כאשר גיאולוגים מהאוניברסיטה העברית נכנסו לחקור אותה. אורך המערה הוא 2.7 קילומטרים – מהמערות הארוכות בישראל. בקצה שלה התגלה אולם טבעי רחב ובו אגם, השוכן יותר ממאה מטרים מתחת לפני הקרקע. המערכת האקולוגית שבמערה הותאמה לתנאים השוררים בה, ולכן הוחלט להשאיר אותה סגורה לציבור, בניסיון לשמר את מערכות החיים הקיימות בה.
בהמשך, התברר כי מערה זו היא אחת מתוך רבות הממוקמות באזור, שאת חלקן טרם חקרו. "כבר 15 שנה שאנחנו חוקרים את המערות האלו, ויש התעניינות עולמית בהן. ברגע שהסכנה במערכת הזאת הגיעה לגורמים ברחבי העולם, התחלנו לקבל מכתבים המתנגדים לפעולה הזאת, שמסכנת את מה שחי שם".
"במערה יש שתי שרשראות מזון, וכל בעלי בה החיים עיוורים, כי אין להם צורך בחוש ראייה. במקום זאת – יש להם אברי חישה ארוכים מאוד. שרשרת מזון אחת של המערה מתקיימת בתוך המים, והשנייה ביבשה. שתיהן מתחילות ממיקרו-אורגניזמים, למשל בקטריות שמייצרות מזון מהסולפיד שבמים, ויש בעלי חיים שאוכלים את הבקטריות, כאלו שאוכלים את בעלי החיים הקטנים, והגדולים ביותר עומדים בראש שרשרת המזון. מצד אחד – בתוך המים ישנו סרטן שנקרא 'סונית איילון'. הוא מעניין כי במדובר במין אנדמי שיש לו קרובים מאותו הסוג במערה בכינרת, במערה בדרום איטליה, ובמערה בלוב. לא התאפשר לנו לבדוק את הסרטן שמצאו בלוב, אך בקרב שאר הסרטנים נמצא רצף דנ"א. היה מעניין לראות שסומית איילון יותר קרובה למין האיטלקי מאשר למין שנמצא בכינרת.
בעל חיים נוסף שהתגלה במערה הוא עקרב סומא-איילון, שנמצא בראש שרשרת המזון היבשתית. פרומקין ציין כי עקרב זה היה מנותק במשך מיליוני שנים מהקרובים שלו, ולא מצאו לו קרובים חוץ מכמה עקרבים שנמצאים באזורים טרופיים מרכז אמריקה. "העקרב הזה הוא כנראה שריד של משפחה טרופית של עקרבים שחדרה למערת איילון לפני כ-14 מיליון שנה".
מתחת לעקרב בשרשרת המזון, חי זוט-עקרב איילוני, מין נוסף שלא נמצא באף מקום אחר בעולם. גם הוא ככל הנראה נכנס למערה לפני מיליוני שנים, ומאז התפתח בה באופן מנותק משאר העולם. בסך הכל – זוהו במקום שמונה מינים של בעלי חיים, אך פרופסור פרומקין הסביר כי במערה קיימים מינים שטרם זוהו, וכן גם מינים שטרם התגלו.
"ברגע שמי שיטפונות יחדרו למערה ויגיעו למי תהום שלה, תחוסל המערכת הביולוגית שבמקום. לבעלי החיים לא יהיה מזון, ייכנס זיהום, וכל המערכת הביולוגית של המערה תיפגע אנושות", אמר פרומקין.
פעילי סביבה רבים הגישו התנגדויות. בין המגישים: רשות הטבע והגנים, המתנגדים נחרצות לתוכנית ומציעים להכריז על המקום כשמורת טבע. במכתב ההתנגדות שהגישו, נכתב בין השאר כי "מערת איילון הייתה מנותקת מסביבתה המידית )כולל מחדירה של מי תהום ישירות מעל( במשך מיליוני שנים. משטר המים הושפע מתהליכים אזוריים של עלייה וירידת מפלס באקוויפר כולו. בשנים האחרונות החלה לחדור אליה השפעה חיצונית. השפעה זו מאופיינת בחדירת נגר עילי מקומי, חדירת אוויר בקצב גבוה וחדירה של מיני בעלי חיים זרים למערה. החדרה של מי נגר עילי למחצבה ומשם למערה, תביא בהכרח לשינוי במשטר המים, הטמפרטורה והמלחים במערה ובמערה כולה. השינוי יתבטא בעוצמת האירועים, בתדירותם, ובקצב השינוי (במקום איטי והדרגתי, מהיר וחד)".
עוד נכתב כי "שינוי זה בתנאים הא-ביוטיים, יביא בהכרח לשינוי במבנה ובתפקוד המערכת האקולוגית במערה. מעבר לשוני הטבעי בין מי נגר עילי למי תהום, יש גם את הסכנה בחדירה של מזהמים אנתרופוגניים רבים ושונים. נחל ענבה מנקז את העיר מודיעין, וכן שטחים חקלאיים רבים. הנגר העילי צפוי להכיל חומרי הדברה, שמנים, נוטריינטים שעשויים להביא לפגיעה קשה בשטיח הביולוגי הצף על המים, ומייצר עבור כלל שוכני המערה את מזונם".
מנתיבי ישראל נמסר בתגובה: "הממשלה צריכה להחליט איזה אינטרס ציבורי חשוב יותר - אם לעצור את פרויקט התחבורתי הקריטי ביותר בישראל בו כבר הושקעו מיליארדי שקלים מכספי משלמי המיסים או שימור המערה, חשובה ככל שתהיה. פרויקט 'המסילה הרביעית' עתיד ליצור שלל מהפכות שישפיעו על חיי כלל תושבי ישראל- תחבורתיות, בטיחותיות וסביבתית".
עוד נמסר מנתיבי ישראל: "חשוב לדעת את העובדות - פרויקט המסילה הרביעית ישיא מהפכה סביבתית אדירה בצמצום אדיר של זיהום אוויר כמו גם זיהום רעש והאור, כל אלה בזכות שיאפשר את הכפלת מספר הרכבות הנוסעות בשעות השיא ובכך יוביל להורדת עשרות מיליוני נסיעות כלי רכב פרטיים מזהמים מידי שנה. חשוב להבהיר כי מטרת שימוש באזור המערות הן לטובת שלום הציבור במניעת הצפות בנתיבי איילון. בזכות פרויקט הניקוז שכיחות ההצפה תצטמצם פי 5; במקום פעם ב-7 לשכיחות של פעם ב-35 שנה. פרויקט ניקוז זה הוא חלק בלתי נפרד ממיזם התחבורה הלאומי הקריטי וזה מהווה תנאי לביצועו שכן הוספת המסילה בשטח המדובר תביא לצמצום נפח תעלת איילון הקיימת".
פרופסור פרומקין ציין כי נכון לעכשיו התוכנית טרם אושרה, ולכן הציבור מוזמן להגיש התנגדויות לתוכנית כאן.
