הקיץ מתקרב בצעדי ענק, ועמו גם החרקים, העכבישים, המכרסמים והנחשים שנכנסים לבית שלנו ולרוב גורמים בעיקר לאי נוחות ולמטרד רגשי.
מדוע הם בכלל מגיעים לבית שלנו? "כי הוא שם. יש בו הרבה מקומות נוחים, מוצלים, חמימים או קרירים, והרבה מזון והרבה מים. ברגע שיש מקור של שפע – מינים מסוימים מגיעים", מסביר גלעד בן צבי, ראש המעברה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט של אוניברסיטת תל אביב.
ליעד מרום, מדביר בעברו וכיום מנהל אתר "מדבירייטינג", העוסק בבעלי עסק בתחום ההדברה, הוסיף כי "החרקים מגיעים כי בבית מתקיימים כל מיני תנאי מחייה. אם מדברים לדוגמה על התיקן האמריקני, הוא אוהב תנאים לחים ויש בתים שיספקו לו תנאי מחייה טובים. כל חרק ותנאי המחייה שהוא דורש אותם".
"אין חיה בעולם שנמצאת כאן סתם, ולכל בעלי החיים הללו יש תפקיד", אמרה חגית נברו, דוקטורנטית לתכשיר איוד, טיפול בגז להדברת חרקים. באוניברסיטת מורדוק שבאוסטרליה. "התיקנים, לדוגמה, תפקידם בטבע הוא מחזור חומרים. הם ניזונים על חומר שנרקב, וברגע שמבינים את המשמעות של זה, קל יותר לא לאפשר להם להיות בסביבה שלנו. בכל הזמן שלא נאפשר את הדברים הללו – הם לא יהיו בבית שלנו", ציינה.
מציאת דרכי מניעה סלקטיביות
בן צבי ציין כי לריסוס ביתי יש משמעות סביבתית רבה, כי "על כל מין בעייתי שמגיע אלינו יש עשרות מינים אחרים לא בעייתיים בכלל שמגיעים, וחבל לפגוע בהם. ועדיף למצוא פתרונות אחרים". לדבריו, "אם יש מין שמאוד מפריע שחייבים להתמודד איתו – כדאי למצוא את הדרך הכמה שיותר סלקטיבית להתמודד רק איתו ולא לפגוע בכל המינים האחרים בדרך. לדוגמה: הדרך המומלצת לטיפול בנמלת האש הקטנה היא פיזור פיתיונות שהנמלה לוקחת לקן ונפגעת שם. בטווח של הרחוב שלי, השכונה שלי – לריסוס הביתי יש השפעה עצומה".
"חבל להרוס את כל מה שמסביב לצורך פגיעה במין שמפריע. כיום, הטבע עירוני הוא חשוב מעין כמוהו, אז גם בשבילינו – אין דבר יותר יפה מלראות את הטבע העירוני מלא בצבעים: צמחים מעניינים, חרקים מעניינים. פשוט מרתק", אמר מנהל המעבדה במוזיאון הטבע.
חגית נברו הוסיפה כי "דוגמה נוספת היא יתוש הטיגריס האסייתי, מין העוקץ גם במהלך שעות היום (ולא רק בלילה כמו רוב היתושים, נ"פ) והתבסס בגלל מרחב המחייה הקטן שלו, כל מקור מים עומד. המשמעות היא לוודא שלא נשארת טיפה של מים עומדים. זה יכול להיות אפילו פקק של בקבוק".
דרכי מניעה נוספות מכניסה של בעלי חיים לבתים עליהן דיברו נברו ומרום הן לשמור על הניקיון, ולפנות את הפחים ולשמור עליהם סגורים בכל עת. "מספיק שיהיה פרי שנרקב בתחתית הערימה – ויש פתאום המון זבובים. אפשרות נוספת היא התקנת רשתות, ולא להשאיר דלתות וחלונות פתוחים ללא רשתות, כדי למנוע כניסה שלהם של מעופפים וזוחלים לבית. אך העיקר הוא ניקיון, לא להשאיר דברים רקובים ומקורות מים", אמרה הדוקטורנטית.
ליעד מרום הוסיף ששיטה נוספת למניעת כניסת בעלי חיים היא התקנת סף לדלת – גומי שנמצא בין הרצפה לדלת שמצמצם את המרווח בין הדלת לרצפה, כך שלא יוכלו לעבור בעלי חיים מתחת לדלת.
עם זאת, מעכבישים יותר קשה להימנע, אך ביכולתם גם לסייע לנו בהדברה ביולוגית דרך טריפת חרקים. "עכבישים יכולים תמיד להיכנס לנו לבית, בין אם הם רוצים להתרבות או אם הם מחפשים טרף. הם יכולים להיכנס אפילו מתחת לדלת. דרך אגב – מרבית העכבישים הם טובים לנו. הם עושים לנו שירותי הדברה ביולוגים", אמרה נברו.
באשר לנחשים, מרום אמר כי המניעה נעשית בעיקר על ידי פינוי אשפה. "לא להשאיר אשפה בחצרות וגם לדאוג שהעשבים מסביב לבית יהיו לא גבוהים מדי. ואם סובלים מבעיה של מכרסמים, אל תתפלאו אם יגיעו גם הנחשים. כאשר רואים נחש – אל תטפלו בעצמיכם, הזמינו לוכד. אל תתעסקו איתם, כי יש נחשים ארסיים".
ראש אתר "מדבירייטינג" ציין שמניעת כניסה של מכרסמים מתבצעת על ידי אטימת פתחים. "לא לאפשר להם להיכנס לבית. הם לא ייכנסו לרוב דרך האסלה כפי שחושבים. ברוב הפעמים – המכרסמים מגיעים דרך החלונות וחורים בקירות. מעבר לכך, עכברים וחולדות נכנסים לבתים שלנו כדי למצוא מקור מזון. אז לא להשאיר אשפה, מזון בחוץ".
בנושא זה, נברו הוסיפה: "גם סגירה של פחי אשפה של בניינים. אפשר גם לעזור במניעה ע"י גיזום של הצימחייה מסביב לבית. אם מקפידים על גיזום של ענפים שמובילים לבית או צמחייה סבוכה בכניסה לבית – זה מהווה להם מקורות מסתור ובית למחילות שלהם".
מדוע חשוב לשמור על בעלי החיים?
בן צבי הוסיף שמכיוון שבני האדם בונים עוד ועוד שכונות ו-'כובשים' עוד שטחים והופכים אותם לבנויים, שטחי הטבע מצטמצמים, ובמקרים רבים אין לבעלי החיים מקומות אחרים לשהות בהם. הם לא יכולים להימנע מלהגיע אלינו בהרבה מאוד מקרים ופגיעה שלנו בהם תפגע באופן כללי באוכלוסיות שלהם, כי יותר ויותר שטחים בישראל הופכים אורבניים.
אז למה הפגיעה בבעלי החיים הללו היא בעייתית? לדברי בן צבי, "סיבה אחת היא תועלתניות: יש כל כך הרבה בעלי חיים שאנחנו לומדים מהם ומחקים את הטבע. אז לאבד כל מין כזה זה לאבד תובנות חשובות למדע וללמידה. חבל לאבד מין. סיבה נוספת היא שכל מין שאנחנו מאבדים היה חלק מהמערכת האקולוגית, וכל מין כזה שנפגע, יורד במספרים שלו ובטח נעלם – כל המערכת משתנה, מערכת שמספקת לנו חמצן, דרך אספקת מזון, האדמה שמווסתת את השיטפונות – כל מה שאנחנו חיים עליו מגיע בסופו של דבר מהמערכת האקולוגית, וכל מין כזה שנעלם משנה את האיזון שלה לחלוטין, ובהרבה מקומות כבר ניתן לראות שהמערכת האקולוגית מפסיקה לתת לנו את שירותי המערכת שאנחנו חיים עליהם.
"לאורך השנים, שמירה על טבע עירוני הופכת ליותר ויותר חשובה, כי באזורים רבים בארץ מפסיק להיות לנו טבע אחר. יש אזורים בישראל, שאם לא נשמור על הטבע שלנו בבית ובסביבה העירונית, לא יישאר טבע. המעט שמורות טבע שיש בין יישובים לא יצליחו להחזיק אוכלוסיות של בעלי חיים", הוסיף.
ראש המעבדה ציין כי בשנים האחרונות, העיר כפר סבא החליטה להפסיק את הריסוס, והפכה לעיר הראשונה בישראל ללא ריסוסים. "אחד הדברים המדהימים זה להסתובב בפארק של כפר סבא, והתוצאות מאוד טובות: אין עלייה בכמות המזיקים, אבל מצד שני עלה מאוד השפע של פרוקי רגליים לא מזיקים", אמר.
"בישראל, אנחנו מאבדים בכל שנה כמה מינים. אלו בד"כ מיני חרקים קטנים. לדוגמה - מתוך 150 מינים של פרפרים שיש כיום בישראל, 50 מינים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. שליש ממיני הפרפרים עלולים להיעלם בעשורים הקרובים. אנחנו נוריש עולם הרבה יותר עני לדורות הבאים".
יתרה מזאת, בן צבי סיפר שבכל כמה שניות נכחד מין על פני כדור הארץ. ההערכה היא שמתוך המינים שאנחנו מכירים - יש קבוצות שבהן כ-70% מהמינים נמצאים בסכנת הכחדה.
"קצב של ההכחדה שקורה היום לא התרחש בכדור הארץ ב-64 מיליון השנים האחרונות, אז הייתה ההכחדה של הדינוזאורים, כנראה בשל פגיעת מטאור בכדור הארץ. היום, הקצב של ההכחדה הוא הכי מהיר שהיה מאז, והוא לא ייעצר, כי זאת לא פגיעה חד פעמית של מטאור. מדובר ב'עבודה' של מין שהולך ומשתלט על כדור הארץ, המין האנושי. אם נמשיך 'עסקים כרגיל', עד סוף המאה ה-21 עד סוף המאה ה-21 יהיו קבוצות שבהן עלולים להכחד 50-60% מהמינים, למשל דו-חיים. אם מסתכלים על כל המינים מכל הקבוצות - מדברים על 20-30% מהמינים שאנחנו מכירים".
"זאת קטסטרופה בעיקר במונחים של המין האנושי, כי אנחנו נהיה אלו שנסבול מזה הכי הרבה. אנחנו נסבול מאוד, ולא נזכה לראות את זה משתקם בתקופת הקיום של האנושות. ברור שאם נלך 10 או 20 מיליון שנים קדימה – כדור הארץ כנראה יתאושש. אבל אם מדברים על קיום האנושות – אנחנו נפגע מזה מאוד. אם מוציאים משיווי משקל את המערכות האקולוגיות כפי שאנחנו עושים, הסיכוי למזעור הנזק הוא מאוד קטן. מערכת שיוצאת משיווי משקל משתבשת ומגדילה את הנזק של ההכחדה", אמר לסיכום בן צבי.
