הממצא הקדום ביותר של קניבליזם? תשעה סימני חתך על עצם שוק שמאל בת 1.45 מיליון שנה מקרוב משפחה של הומו סאפיינס שנמצאה בצפון קניה היא העדות הקדומה ביותר של קרובים אבולוציוניים לבני האדם, אשר שחטו וכנראה אכלו זה את זה. את המחקר ערכו חוקרים מהמוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע של מכון סמית'סוניאן.
במחקר, שפורסם בכתב העת Scientific Reports, הפלאונתרופולוגית של המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע במכון סמית'סוניאן ד"ר בריאנה פובינר ועמיתיה, ערכו ניתוח מודלים תלת-ממדיים של העצם. במחקר התגלה שסימני החיתוך היו כתוצאה מפגיעת כלי אבן. לכן, מדובר במקרה הקדום ביותר של התנהגות אלימה שכזו.
"המידע שיש ברשותנו מצביע על כך שככל הנראה הומינינים אכלו הומינינים אחרים לפני לפחות 1.45 מיליון שנה. ישנן דוגמאות רבות אחרות למינים מהעץ האבולוציוני האנושי שהרגו זה את זה לצורכי תזונה, אבל המאובן הזה מרמז שקרובי משפחה של המינים שלנו אכלו זה את זה כדי לשרוד, הרבה יותר זמן ממה היה ידוע עד כה", אמרה ד"ר פובינר, שנתקלה לראשונה בשוקה המאובנת, אחת מעצמות השוק, שנחשבת (להוציא את עצם הירך) לעצם הארוכה ביותר בשלד האדם, באוספים של המוזיאון הלאומי בניירובי בירת קניה, תוך כדי חיפוש אחר רמזים לגבי אילו טורפים פרהיסטוריים אולי צדו ואכלו קרובי משפחה עתיקים של בני האדם.
4 צפייה בגלריה
תמונות תקריב של שלוש דגימות בעלי חיים מאובנים מאותו אזור וזמן כמו עצם השוקה של ההומינין, עליהן ניתן להבחין בסימני חיתוך דומים לאלה שהופיעו על עצם השוקה שנבחנה
(צילום: Briana Pobiner)
בבדיקה שערכה ד"ר פובינר באמצעות זכוכית מגדלת על מנת לחפש סימני נשיכה מחיות נכחדות, הבחינה החוקרת במה שהיה נראה לה מיד כמו עדות לטבח. כדי להבין אם מה שהיא ראתה על פני המאובן הזה הם אכן סימני חיתוך, ד"ר פובינר שלחה תבניות של החתכים - שנעשו מאותו חומר שרופאי שיניים משתמשים בהם כדי ליצור תבניות שיניים - לעמיתה למחקר ד"ר מייקל פאנטה מאוניברסיטת קולורדו סטייט, בעודה מבקשת ממנו לנתח את הסימנים ולנסות להבין מה גרם להם.
ד"ר פאנטה יצר סריקות תלת-ממדיות של התבניות והשווה את צורת הסימנים למאגר של 898 סימנים שנוצרו באמצעות ניסויים מבוקרים, בין היתר סימני שיניים ועוד. הניתוח זיהה תשעה מתוך 11 הסימנים שבדק ד"ר פאנטה כבעלי התאמה ברורה לפגיעה ממכת כלי אבן, בעוד ששני הסימנים האחרים היו ככל הנראה סימני נשיכה של בעל חיים גדול ממשפחת החתוליים, עם התאמה קרובה ביותר לאריה. לדברי ד"ר פובינר, סימני הנשיכה עשויים להיקשר לאחד משלושת הסוגים השונים של בעלי ניבי חרב - קבוצה נכחדת של בעלי חיים שהתאפיינו בניבים עליונים ארוכים - ששוטטו בקרבת אותו אדם, בטרם נרצח במכות כלי אבן.
4 צפייה בגלריה
תשעה סימני חיתוך (מספרים 1-4 ו-7-11) ושני סימני שיניים (מספרים 5 ו-6) שזוהו על עצם השוקה של ההומינין שנטבח ככל הנראה על ידי הומינין אחר
(צילום: Jennifer Clark)
למרות שסימני החיתוך כשלעצמם אינם מוכיחים באופן חד משמעי כי קרוב משפחתו של אותו אדם אכל את חלקי גופו, ד"ר פובינר הניחה כי מדובר על תרחיש סביר ביותר. לדבריה, סימני החיתוך נמצאים במקום שבו שריר שוק היה מחובר לעצם - מקום טוב לחיתוך אם המטרה היא להסיר גוש בשר. גם סימני החיתוך כולם מכוונים באותו האופן, כך שיד שאחזה בכלי האבן יכולה הייתה לעשות את זאת ברצף מבלי לשנות אחיזה או להתאים את זווית ההתקפה. "סימני החיתוך האלה נראים מאוד דומים למה שראיתי על מאובני בעלי חיים שנשחטו לצורכי תזונה, כך שככל הנראה הבשר מהרגל נאכל גם כן באותו האופן", הסבירה ד"ר פובינר.
בעוד שמקרה זה עשוי להיראות כקניבליזם, ד"ר פובינר אמרה כי אין מספיק ראיות כדי לקבוע זאת באופן נחרץ מכיוון שקניבליזם מחייב שהטובח והנטבח יהיו מאותו מין. עצם השוקה המאובנת זוהתה בתחילה כשל הומינין קדום שחי ביבשת אפריקה בשם אוסטרלופיתקוס בויסאי (Australopithecus boisei) ולאחר מכן - בשנת 1990 - כהומו ארקטוס (Homo erectus), אך כיום מומחים מסכימים שאין מספיק מידע כדי לשייך את הדגימה למין מסוים של הומינין.
השימוש בכלי אבן גם אינו מצמצם את האפשרויות, כשהפלאונתרופולוג ד"ר ריק פוטס מהמוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע במכון סמית'סוניאן הוביל מחקר שממצאיו הטילו ספק בהנחה לפי רק סוג הומינין אחד יצר והשתמש בכלי אבן. על כן, המאובן הזה יכול להיות זכר לקניבליזם פרהיסטורי, אבל ייתכן גם שזה היה מקרה נקודתי של עימות בין מין אחד לבן דודו האבולוציוני. בשל אי חפיפה בין סימני החיתוך בכלי האבן לבין סימני הנשיכה, התקשו החוקרים להצביע במדויק על סדר האירועים שהתרחשו באותה העת. ייתכן שבעל חיים גדול ממשפחת החתוליים אכל את השאריות שנותרו לאחר שהומינינים הסירו את רוב הבשר מעצם הרגל, אך באותה מידה ייתכן שאותו בעל חיים הרג את ההומינין ואז גורש על ידי הומינינים אופורטוניסטים שאכלו את הבשר.
4 צפייה בגלריה
מודל תלת-ממדי של שניים מסימני החיתוך שהתגלו על עצם השוקה של ההומינין
(צילום: Michael Pante)
מאובן אחד אחר - גולגולת שנמצאה לראשונה בדרום אפריקה ב-1976 - עורר בעבר ויכוח על המקרה המוקדם ביותר הידוע של קרובי משפחה אנושיים ששחטו זה את זה. התיארוך המשוער של גולגולת זו נע בין 1.5 ל-2.6 מיליון שנה. מלבד התיארוך המשוער, שני מחקרים שבדקו את המאובן (הראשון פורסם בשנת 2000 והאחרון ב-2018) חלקו על מקורם של הסימנים ממש מתחת לעצם הלחי הימנית של הגולגולת. האחד טען שהסימנים נבעו מכלי אבן של קרובי משפחה הומינינים והשני טען שהם נוצרו ממגע עם גושי אבן חדים שנמצאו מוטלים על הגולגולת. יתר על כן, גם אם הומינינים עתיקים יצרו את הסימנים, לא ברור אם הם שחטו זה את זה למאכל.
כדי לפתור את הסוגייה האם עצם השוקה שד"ר פובינר ועמיתיה חקרו היא אכן מאובן ההומינין העתיק ביותר שנטבח בידי הומינין אחר, אמרה ד"ר פובינר כי תשמח לבחון מחדש את הגולגולת מדרום אפריקה, שלטענתה יש לה סימני חיתוך באותן טכניקות שנצפו במחקר הנוכחי. "ניתן להגיע לתגליות די מדהימות על ידי חזרה לאוספים מוזיאוניים ובחינה נוספת של מאובנים. לא כולם רואים הכל בפעם הראשונה, שכן נדרשת קהילה של חוקרים שמגיעה עם שאלות וטכניקות שונות כדי להמשיך ולהרחיב את הידע שלנו על העולם", סיכמה ד"ר פובינר.
