אסטרואידים ושביטים בחלל מעוררים עניין רב, הן מסיבות הקשורות בסקרנות מדעית והן מהחשש להתנגשותם בכדור הארץ. אפשרות זו מוצגת בסרטים שונים ובהם "אל תסתכלו למעלה" ו"פגיעה קטלנית", אולם לאמיתו של דבר זהו איום ממשי הנחקר על ידי מומחים רבים בעולם.
כדי להתמודד עם האיום נדרש איתור מדויק של הגופים העשויים להימצא במסלול התנגשות עם כדור הארץ ונחוצות שיטות מתאימות להסטתם. כמה ארגונים בינלאומיים, העוסקים בסוגיה זו, התוו דרך פעולה הכוללת ארבעה מרכיבים: זיהוי, חישוב מסלול, הערכת סיכון להתנגשות וגיבוש דרכי התמודדות.
3 צפייה בגלריה
אילוסטרציה של המכתש שנוצר בעת ההתנגשות בין החללית DART לבין האסטרואיד דימורפוס. ברקע: החללית HERA האירופית והננו-לוויינים (CubeSats) שלה במחקר המשך
(צילום: ESA Science Office)
נוכח הסעיף האחרון צמחו שתי משימות חלל ייעודיות, DART האמריקנית ו-HERA האירופית. ברמה הבין-לאומית, יש לציין, אוגמו משימות DART ו-HERA למשימה המשותפת AIDA. שמה של המשימה הוא קיצור של Asteroid Impact Deflection Assessment, כלומר פגיעה באסטרואיד לשם הסטתו ממסלולו.
ד"ר אורי מלמוד מהפקולטה לפיזיקה בטכניון משתתף במשימת HERA, כחלק מצוות בינלאומי שאחראי על ביצוע סימולציות של ההתנגשות. פרופ' חגי פרץ מהפקולטה לפיזיקה, מומחה לגופים במערכת השמש, זכה כחוקר ראשי, יחד עם ד"ר מלמוד, במענק ממשרד המדע לקידום ההשתתפות של ישראל במשימה.
הצוות הישראלי משתמש בשיטות תאורטיות מתקדמות כדי לערוך סימולציות של ההתנגשות בין חללית לאסטרואיד. במסגרת שיתוף פעולה עם קבוצה מגרמניה, ערכו החוקרים מדידות מעבדה חדישות באמצעות מערכת ייעודית שפיתחו. מערכת זו דוחסת חומר פורוזי (נקבובי) בטווח לחצים עצום, לרבות לחצים גבוהים במיוחד.
תוצאות המדידות הובילו להתוויה של עקומת דחיסה חדשה ומדויקת, המשמשת לסימולציות חדשות של ההתנגשות ואמורה לשפר את דיוקן. במסגרת המחקר, הלקחים שמופקים משתי משימות החלל יתמכו בהמשך בחקר גופים קטנים במערכת השמש בהקשרים נוספים.
"גופים קטנים במערכת השמש מהווים נדבך חשוב בחקר המדעים הפלנטריים," הסביר ד"ר מלמוד. "הם מספקים רמזים להיווצרותה המוקדמת של מערכת השמש וכן לשאלות הנוגעות להימצאות מים ותרכובות אורגניות שונות הנחוצות להתפתחות חיים. בנוסף, באסטרואידים ובשביטים יש גם פוטנציאל מסחרי העשוי להשפיע על עתיד האנושות".
