קרבתה של אשדוד לחוף הים היא גם אחד האיומים המרכזיים עליה - העלייה בטמפרטורה של מי הים, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, מובילה לעליית מפלס פני הים. בעשור הקרוב אנו צפויים לחזות בעליית גובה פני הים בכשלושה ס"מ באזור מזרח הים התיכון, דבר שיגרום להצפות בקו החוף. אלו אינן התופעות היחידות שמייצרת הקרבה לחוף. גם משבי רוח חזקים וסערות הן בעיות שאיתן מתמודדת העיר. הרוחות העזות מובילות לסופות אבק ולנדידת חולות שמשפיעות על הדיונה הגדולה בעיר ופוגעות בעצים ובתשתיות חוף.
שינויי האקלים משפיעים לא רק על המצב בחופים, אלא על העיר כולה. אשדוד מתחממת בקצב מהיר יותר מהממוצע הארצי. בעיה זו באה לידי ביטוי בטמפרטורת מקסימום הגבוהה בכחמש מעלות מהממוצע וגם בעלייה של 13% במשקעים ביחס לממוצע הרב שנתי. אחת התופעות הנלוות לכך היא אירועי גשם קיצוניים - משקעים שיורדים במשך ימים מועטים אך בעוצמה רבה. מזג האוויר החריג גורם להצפות ולפגיעה בתשתיות. אזורים עם מפלס נמוך בעיר, כדוגמת נחל לכיש, יהיו הנפגעים העיקריים מההצפות, בייחוד לאור העובדה כי מערכת הניקוז בעיר איננה ערוכה לפינוי במפלס נמוך.
"ערי החוף נמצאות בחזית הפגיעות משינויי האקלים", אומרת ד"ר אורלי רונן, מהחוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל-אביב שמלווה את הרשות המקומית בהיערכות שלה למשבר האקלים. "העיר ברובה גבוהה, יחסית, אך אשדוד היא גם עיר נחל, באגן נחל לכיש, וזה שם אותה בעמדת פגיעות משמעותית", אומרת ד"ר רונן, "לפי תחזיות השירות המטאורולוגי אזור דרום מישור החוף, הכולל את אשדוד ואשקלון, צפוי לעלייה במשקעים שיובילו ככל הנראה לעלייה בעוצמה ובתדירות של הצפות וסערות".
באשדוד חיים רבע מיליון תושבים, 25% מהם משתייכים לאוכלוסייה החרדית. גם אוכלוסייה זו תיאלץ לסגל שינויים על מנת להתמודד עם משבר האקלים. "יש הרבה מאמצים ליצור מסגרות של אורח חיים מקיים, שתואם את אורח החיים החרדי. מתחילים לדבר על חשמל כשר וצמצום שימוש בגנרטורים ומעבר לאנרגיות מתחדשות", מספרת ד"ר רונן, "משפחות גדולות גרות בדירות יחסית קטנות - והמשאב הציבורי הופך קריטי. מדברים היום על שתילה של עוד 30 אלף עצים במרחב הציבורי". בכל הנוגע לצל, לאחרונה ניתנו הנחיות תכנון עירוניות ששמות דגש על הצללה, אך אלה ניתנו רק לרובעים החדשים ולפארק לכיש. היעד העירוני הוא 40% הצללה בתוך חמש שנים.
לצד האתגרים הסביבתיים המשמעותיים, ישנן גם נקודות אור. לפני כשנתיים הקימו בעיר פארק שכונתי שמשתרע על פני כ-13 דונם. "בתוך העיר יש לא מעט שטחים טבעיים, רק לאחרונה נשתלו בפארק עצי פרי, שיחי תבלין ומרפא והוא מנוהל על ידי התושבים עצמם". באשדוד רואים פוטנציאל אדיר בניצול השטחים הירוקים כדי ליצור רשת סביבתית הנוגעת בתחומי החיים השונים. לצד ההשקעה בשטחי הטבע העירוני, מקדמים בעיר תוכניות לסלילת שבילי הליכה ואופניים. באשדוד יש כיום רשת שבילי אופניים באורך כולל של 32 קילומטר. במסגרת תכנית אב לאופניים, יוארכו שבילי האופניים עד 130 ק"מ, כולל גישה לאזור התעשיה ולמקומות התעסוקה השונים ברחבי העיר. גם תוכניות של תחבורה מקיימת נמצאות בתכנון, אבל בעיר סבורים שבשלב זה התחבורה הציבורית איננה מספקת כדי לגרום לתושבים לנטוש את הרכב הפרטי.
כחלק מתכנית לקידום היערכות עירונית לשינויי אקלים, פרסה העירייה פאנלים סולאריים להפקת חשמל נקי מאנרגיית השמש על גגות מבני הציבור בעיר. בימים אלו מסיימים בעיר התקנה, חיבור והפעלה של פאנלים סולארים על גגות 18 בתי ספר בעיר כולל גג בניין העירייה. כל ההכנסות יופנו בחזרה לטובת הקהילה.
ההתרחבות העירונית תפגע בפנינות הטבע
תוכניות הגידול וההתרחבות של העיר מאיימות על אחת מפינות החמד העירוניות המרהיבות ביותר: הדיונה הגדולה. מדובר בדילמה של כל עיר - התרחבות על חשבון השטחים הפתוחים או השקעה כספית ניכרת בהתחדשות עירונית. באשדוד הכריעו בדילמה ורק לאחרונה אישרו בוועדה המקומית בניית 8,000 יחידות דיור חדשות שצפויות לנגוס בדיונה המיוחדת.
מדובר בתוכנית משנות ה-60 שמצליחה לעורר סערה בעיר. "אנחנו התנגדנו באופן נחרץ יחד עם הארגונים הירוקים, ממש נעמדנו על הרגליים כדי שזה לא יעבור", מספרת שרון מרק, בעבר סגנית ראש העיר וכיום חברת מועצת העיר אשדוד ואקטיביסטית סביבתית. "מרחב הדיונה הגדולה הוא אחד המקומות היפים באשדוד, וכל בנייה ממערב לדיונה יפגע בה, במשטר הרוחות ובחיות הבר", מוסיפה ד"ר אורלי רונן מאוניברסיטת תל-אביב, "יותר קל להם לבנות בניינים חדשים מאשר לחזק את הקיים בתוכניות שונות, שקיימות בכל עיר בעולם". גם רשות הטבע והגנים מתנגדת לתוכנית שצפויה לפגוע בדיונה הגדולה: "לא ניתן לקבל את קו הבינוי המוצע כיום בתוכנית, אשר חודר ללב בית הגידול החולי".
היום יתקיים דיון להפקדת תוכנית המתאר של העיר אשדוד, הכוללת גם בינוי על שטח החולות ממזרח לרחוב אלטלנה. "ראוי שמדינת ישראל והעיר אשדוד, שהתברכה במרחב החולות בתחום העיר, יכירו באזור 'הדיונה הגדולה' וחולות אשדוד כנכס לאומי ייחודי ומשאב טבע חשוב לשימור", אומרים בחברה להגנת הטבע.
עיריית אשדוד מסרה בתגובה: "תוכנית המתאר המקורית של המדינה כללה בנייה על כל שטח הדיונה, להבדיל מתוכנית המתאר הנוכחית אשר שומרת על הדיונה. הבנייה תוגבל לשולי העיר, למורדות הדיונה, בסמוך לבינוי הקיים ברובעים הדרומיים, כך שהמסדרון שיישאר יהיה מספיק רחב באופן שיאפשר שמירה על כל המרכיבים האקולוגיים ועתיד הדיונה".
כלים חד פעמיים - לא בחוף שלנו
אחת היוזמות הבולטות ביותר בתחום איכות הסביבה באשדוד נוגעת לבעיית הפלסטיק, והבחירה איננה מקרית. לפי הנתונים, 70 אחוזים מהפסולת בקרקעית הים והפסולת הצפה היא חלקי שקיות ואריזות פלסטיק. בנוסף, כ-75% מהפסולת בכלל, מקורה בפסולת פלסטיק.
לאחרונה אישרה מועצת העיר פה אחד: לא תותר הכנסת כלים חד פעמיים לחופי הים של אשדוד. מדובר בתחילתו של תהליך למען סביבה ימית ירוקה יותר, שנעשה בשיתוף התושבים ומלווה גם בקמפיין הסברה נרחב. בנוסף, החליטה העירייה כי גם בגני הילדים והצהרונים יאסר השימוש בכלים חד פעמיים.
המחויבות הסביבתית לא מסתכמת רק בפלסטיק - באשדוד הכריזו על החופים שלהם כנקיים גם מבדלי סיגריות. לאחרונה הוצבו בחופי העיר מאפרות בסככות ההצללה, הוקמו עמדות חלוקת מאפרות בכניסות לחופים ונתלו בקבוקי ענק עם חלק מבדלי הסיגריות שנאספו. בנוסך, נבחר חוף אחד בו ירוכזו הפחים בכניסה כדי לעודד את התושבים לקחת אחריות על הפסולת שלהם.
"החוק יעגן את השמירה על החופים, לצד ההגנה על בעלי החיים ובריאותנו לטווח הארוך", אומר ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, “נפעל יחדיו להפסקת הכנסת מוצרים חד פעמיים ושקיות נשיאה חד פעמיות לחופי הים, כמו גם מכירת מוצרים אלו בחופי הים".
