נפתח את מבזק החדשות הטובות עם אלברט איינשטיין, אחד מגדולי המדענים בכל הזמנים. למרות שהוא הלך לעולמו בשנת 1955 כשהוא בן 76, איינשטיין היה הראשון לזהות כיצד עובדים מה שלימים נקראו - חורים שחורים.
(צילום: ליאור שרון)
ב-1915 פיתח איינשטיין את תורת היחסות הכללית. אז, הוא לא האמין בקיומם של חורים שחורים ביקום (גרם שמיים הנוצר מכוכב גדול עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו ושום עצם או קרינה לא יכולים להימלט ממנו), אבל חזה שבאופן כללי שהכבידה משפיעה על מסלול האור, ושיש אפשרות תאורטית לקיומם של חורים כאלה ביקום העצום. כעת, פיזיקאים מאשרים את התחזית המדהימה שלו, בפרסום המכניקה המפורטת של איך החומר נופל אל חור שחור.
כפי שחזה איינשטיין, יש נקודה שבה החומר מפסיק להקיף את החור השחור ונופל ישר למטה – צולל אל מעבר לנקודת האל-חזור. כעת, נתונים של חור שחור פעיל, במרחק של כ-10 אלף שנות אור מאיתנו, המכונה MAXI J1820+070, ומסתו פי 8.5 מהמסה של השמש, הביאו סוף סוף הוכחה לכך ש"אזור הצלילה" הזה - אכן קיים.
למעשה, התאוריה של איינשטיין חזתה שזה בדיוק מה שיקרה - אבל זו הפעם הראשונה שמדענים הצליחו לראות את זה. החוקרים ממשילים את זה למים. "תחשבו על כמו נהר שהופך למפל. עד כה הסתכלנו על הנהר – וזו הפעם הראשונה שאנחנו רואים את המפל", הם אמרו. החומר שמתקרב לחור השחור לא מתקרב אליו בקו ישר, הוא מסתובב סביבו, כמו מים במערבולת, עד שהוא נבלע.
ועכשיו, לחיה קטנטנה עם אילן יוחסין מפתיע במיוחד. שרידי גולגולת ולסתות של מין חדש של יונק, שהתהלך על פני כדור הארץ לפני 65 מיליון שנה, בשם Militocodon lydae התגלו בקולורדו.
מדענים בארה"ב חושפים שהוא אב קדמון ליונקים מודרניים כמו פרות, חזירים וצבאים. הגודל שלו? קצת קטן ממה שאולי אתם מתארים – בגודל של עכברוש או צ'ינצ'ילה, במשקל של כחצי קילו בלבד. עם זאת, שהגודל הקטן לא יטעה אתכם – התזונה שלו הייתה מורכבת מכל דבר אפשרי, והוא אכל גם בשר וגם צמחים.
הגילוי הזה משמעותי מכיוון שהוא עוזר לנו לענות על השאלה מה קרה בשנים הראשונות לאחר הכחדת הדינוזאורים הענקיים - ואיך ומתי החיים על פני כדור הארץ התחילו להתפתח. המאובנים הללו אכן עשויים לספק רמזים חשובים לגבי האופן שבו מינים התפתחו ולצרף עוד חלק לפאזל האבולוציוני העצום.
ולסיום, הכירו את האישה שהספיקה עוד בחייה להתאחד עם הפסל האבוד שלה, מלפני 40 שנה. מריה פולסון היגרה מאיטליה לניו יורק, כדי לעבוד במתפרה. היא נבחרה על ידי מעסיקיה להיות המודל לפסל שיעטר את הלובי של העסק לפני ארבעה עשורים. התהליך אז כלל את כיסוי הגוף שלה בגבס, כשרק שתי קשיות קטנות באפה, אפשרו לה לנשום.
לאחר כמה שנים שהייתה "הפנים" של הלובי, העסק עבר למקום אחר והפסל נעלם, עד לאחרונה. הנכדה שלה החליטה לחפש את הפסל ומצאה אותו באינטרנט. הוא הועמד למכירה במחסן עתיקות במחיר ספיישל של 600 דולר. המשפחה החליטה לתרום את הפסל למוזיאון איטלקי אמריקני, שם התאחדו עם הפסל, כולל כמובן מריה בת ה-95.
