בואו נדמיין עולם, שבו מחשבים ישנים נאספים על ידי אנשים עם מוגבלות, מפורקים, חלקיהם ממוינים לשמישים (שמורכבים לכדי מחשבים מחודשים באיכות גבוהה) ולא שמישים (שמועברים לסילוק והשמדה ראויים). המחשבים המחודשים נתרמים בחלקם לאוכלוסיות חלשות או נמכרים במחירים חברתיים, כלומר נמוכים במיוחד. כך, נוצר מעגל שבו החברה הישראלית מרוויחה, פחות כסף יוצא מקופת המדינה לקצבאות, נחסך זיהום מהטבע והסביבה וכמובן, העצמה של אוכלוסייה עם מוגבלויות, שעובדים משתכרים ומרגישים יצרניים כמו כולם, בתנאים סוציאליים מלאים. בעצם, יש עולם כזה...
בשנת 2012 חוקק בישראל חוק לטיפול בפסולת האלקטרונית, שנועד לענות על צורך באיסוף פסולת ומחזורה כדי למנוע זיהום סביבתי ובמסגרתו הוקמו שני תאגידים שבאחריותם איסוף הפסולת והעברתה למיחזור, בין אם באמצעות חידוש או השמדה.
הישראלים מייצרים מדי שנה בין 160-130 אלף טונות של פסולת אלקטרונית, שמהווה כ-3% מכל כמות הפסולת המוצקה, אבל מייצרת כ-70% מסך הרעלים המסוכנים באוויר, בקרקע ובמי תהום. לפי הערכות, היקף מחזור הפסולת האלקטרונית בישראל הגיע בשנת 2019 לשיא ועומד על כ-60,000 טון בעוד שאיסוף הפסולת האלקטרונית גדל בכ-30% לעומת השנה הקודמת. בשנה האחרונה הוחלפו למעלה מ-10 מיליון מכשירים אלקטרוניים בישראל. גם בעולם ישנה מגמה דומה - בחודש יולי האחרון פורסם דו"ח חדש שנכתב על ידי צוות המעקב אחר פסולת אלקטרונית של האו"ם, ממנו עולה כי כמות הפסולת האלקטרונית ברחבי העולם גדלה בחמש השנים האחרונות ב-20%, ופחות מחמישית ממנה מגיע למיחזור. על פי הממצאים, בשנת 2019 כמות הפסולת האלקטרונית שהאנושות ייצרה הייתה 53.6 מיליוני טונות, גידול של 21% בתוך חמש שנים. מטורף, לא?
הסיבות לאופטימיות נובעות מכך שאחד מסעיפי החוק החוק תומך בסעיף ייצוג הולם, כלומר העדפה להעסקה של אנשים עם מוגבלויות. המשרד להגנת הסביבה ויוזמי החוק ניסחו זאת כך, שהתחום הזה "יישלט" על ידי אנשים עם צרכים מיוחדים. היתרונות ברורים. אצלנו, ב"אקולוגיה לקהילה מוגנת", מועסקים יותר מ-80 עובדים עם מוגבלויות נפשיות, פיזיות, חושיות וקוגניטיביות, ברמות תפקוד שונות, ביחסי עובד-מעביד מלאים.
הם עוברים הכשרות שונות, השתלבו בכל התהליכים - החל מעוזרי הנהג, מיון הציוד, רישום הציוד, טכנאי מחשב במעבדה, אריזות ומשלוחים ועבור כולם, המפעל, שעובד גם בימי הקורונה כיוון שהוגדר חיוני, הוא חלק חשוב בשגרת החיים. במהלך 12 שנות קיומנו, שילמנו משכורות גבוה של יותר מ-23 מיליון שקלים, כי אנחנו מאמינים שמחזור פסולת אלקטרונית צריכה להיות משימה לאומית, בה הופכים נטל אקולוגי לנכס חברתי, למען הסביבה ולמען עובדים עם מוגבלויות. לדוגמא, מסוף שנת 2019 תרמנו כ-1,000 ערכות מחשב לאוכלוסיות מוחלשות, בשווי של מעל חצי מיליון שקלים.
איפה כל אחד מכם נכנס לתמונה? אני רוצה לקוות, שאם לפני כל רכישה של מוצר אלקטרוני חדש, נחשוב על הנזקים העצומים שתהליך הייצור שלו ושל תהליך ההשמדה שלו יוצרים, נצליח לצמצם במעט את ההשלכות הסביבתיות לכדור הארץ שלנו. מאחורי כל מכשיר מתחבאים זיהום אויר, קרקע ומים, ותרומה ממשית להתחממות כדור הארץ. אם החלטתם לרכוש מכשיר חדש, אנחנו נשמח לקבל את המחשבים, טלפונים וכל ציוד אלקטרוני אחר. אתם תתרמו לכלכלה, לסביבה ולחברה בישראל.
עמרי דה גרסיה, מנכ"ל "אקולוגיה לקהילה מוגנת"
