אוניברסיטת בר אילן והטכניון נבחרו להקים מכון מחקר לאומי בתחום אגירה אלקטרוכימית (אגירת אנרגיה, נ"פ). המכון יוקם באופן מידי באוניברסיטאות. מטרתו, לפי הודעת משרד האנרגיה שפורסמה היום (ב'), היא "לחזק את המובילות הישראלית בתחום זה".
בנוסף לכך, ציינו במשרד כי המכון יעסוק בהכשרת כוח אדם שיתמחה בתחומי ידע הדרושים לאגירה אלקטרוכימית, וכן בהעברת טכנולוגיות חדשניות מהסביבה האקדמית לתעשייה.
2 צפייה בגלריה
פאנלים סולאריים
פאנלים סולאריים
פאנלים סולאריים
(צילום: Shtterstock)
המכון יוקם בתקציב של כ-130 מיליון שקל לחמש שנים, מתוכם ישקיע המשרד כ-100 מיליון שקל והמוסדות הזוכים התחייבו להשקיע 30 מיליון שקל נוספים. ההשקעה הכספית במכון תהיה בעיקר במחקרים ובשדרוג מעבדות ורכישת ציוד, וכן בהכשרת כוח אדם; לא צפויים לקום מבנים חדשים. לאור זאת, הצפי לתחילת העבודה הוא כאמור מידי.
אגירת אנרגיה תאפשר שילוב גדל והולך של אנרגיה מתחדשת, שזמינה רק לאורך חלק מהיממה.
2 צפייה בגלריה
מערכת אגירת האנרגיה בקיבוץ יהל
מערכת אגירת האנרגיה בקיבוץ יהל
מערכת אגירת האנרגיה של חברת "אוגווינד" בקיבוץ יהל
(צילום: אוגווינד)
לפי משרד האנרגיה, המכון יעסוק בין היתר במחקר בתחומים הבאים: סוללות נתרן-יון שיכולות להיות זולות וזמינות יותר מסוללות ליתיום-יון, שיפור ביצועים של תאי דלק, הפקת מימן ירוק ביעילות ואגירתו באמצעים בטוחים ונוחים, סוללות מצב מוצק שבהם אין נוזל והן בטוחות יותר, סוללות מבוססות מתכת-אוויר כגון ברזל ואבץ, להן צפיפות אנרגיה גבוהה מאוד, כבלי על שייחודם ביכולת לפרוק את האגירה בהספקים גבוהים, וסוללות זרימה להן יכולת אגירה גדולה.
את המכון תוביל ועדת היגוי משותפת למשרד האנרגיה, למוסדות המחקר ולגורמי חוץ, בראשה יעמוד ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי במשרד האנרגיה, ובראש המכון יעמדו פרופ' יועד צור, ראש תוכנית האנרגיה ע"ש גרנד בטכניון (GTEP), ופרופ' דורון אורבך, המנהל המדעי של מרכז האנרגיה והקיימות באוניברסיטת בר-אילן.
ד"ר פרידמן אמר: "תחום האגירה הוא אחד מהתחומים החשובים לצורך שילוב גבוה של אנרגיות מתחדשות. מכון האנרגיה יאפשר לישראל להיות מובילה בתחום, זאת בהמשך לעשיית המשרד בתחום האגירה באפיקים נוספים. לראשונה, קם מכון שאותו תוביל ועדת היגוי בה יהיה שילוב של אקדמיה, תעשייה וממשלה".
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון: "ההתמודדות עם משבר האקלים, מהאתגרים המרכזיים של המאה ה-21, מצריכה שיתופי פעולה רב-תחומיים החוצים גבולות דיסציפלינריים ומוסדיים. משבר האקלים הוא במידה רבה משבר אנרגיה, שההתמודדות איתו מצריכה שיתוף פעולה אקדמי רחב, שותפות עם התעשייה וגורמי ממשל".
פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן וחוקר בתחום האנרגיה המתחדשת: "משבר האקלים שפוקד את כדור הארץ, כבר אינו בגדר מחקר או מאמר בספרות המקצועית, הוא כאן והוא משפיע על חיינו. המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות עם יכולת אגירה משמעותית, מהווה מרכיב מרכזי בהתמודדות עם משבר האקלים, כשבו בעת, הוא יצייד את מדינת ישראל בעצמאות וביטחון אנרגטיים".