הממשלה הנוכחית הגיעה לשיאים חדשים, ולא במובן החיובי. ארגונים סביבתיים ואזרחים צופים בדאגה במעשי הממשלה, כשברקע משבר האקלים, ורואים איך מדינת ישראל נותרת מאחור. רק לאחרונה הביאה השרה להגנת הסביבה החלטת ממשלה להקמת וועדת שרים לענייני סביבה ואקלים בראשותה, אבל מי שנעדר ממנו הוא שר האוצר. כי מי צריך תקציבים? השרים החברים בוועדה החדשה הזו לא ידועים ככאלה שהסביבה עומדת בראש מעיניהם. אז קבלו את עשר המכות הסביבתיות העיקריות של פסח 2023.
1. ביטול עילת הסבירות
עילת הסבירות מהווה חלק בלתי נפרד מההגנה על זכויות אדם סביבתיות. בזמן שבתי המשפט מציבים רף גבוה ואינם ממהרים להתערב בהחלטות הממשלה, הרי שבמקרים רבים עילת הסבירות איפשרה לארגונים אזרחיים להתנגד לפעולות ממשלתיות המאיימות לפגוע בסביבה ובבריאות.
8 צפייה בגלריה
אזור רכס לבן בהרי ירושלים. הגיע כמה פעמים לבית המשפט
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
"בהיעדר חוקה וחוקי יסוד, שלא לומר כמובן חוק יסוד הגנת הסביבה, בית המשפט העליון הוא זה שמאזן את כוחה הבלתי מוגבל של הרשות המבצעת", מסביר מנכ"ל "אדם טבע ודין", עו"ד עמית ברכה. "מבחן הסבירות הוא קריטי כדי לאפשר ביקורת ופיקוח על מעשי השלטון ואיזון של מעשי השלטון. השרה להגנת הסביבה, שתומכת בהפיכה המשטרית, תומכת בהפיכה שתרסק את מערכת המשפט, אבל מתעלמת מכך שההפיכה תפגע בבית המשפט העליון, שמגן על אותם אינטרסים שהיא מדברת עליהם מאז שנכנסה לתפקיד".
עו"ד ברכה הציג דוגמאות: "היא מדברת על חשיבות ים המלח, שהוא נכס טבע לאומי. בית המשפט העליון קבע שים המלח הוא משאב ציבורי ולא שייך לטייקונים ולמפעלים. היא מדברת על כך שחשוב להגן על תושבי מפרץ חיפה ולהפחית זיהום אוויר. בית המשפט העליון הוא זה שמנע את הרחבת המפעלים במפרץ חיפה. העליון לא אומר שלא תהיה תעשיה. תהיה תעשיה, אבל לא כזו שתתקיים ללא תסקירי השפעה על הסביבה ועוד. יש פה מעין כשל לוגי פנימי, בתמיכה בביטול עילת הסבירות וזכות העמידה".
2. צמצום זכות העמידה
צמצום זכות העמידה משתיק את קולו של הציבור ופוגע שוב בשכבות המוחלשות. זכות העמידה חיונית למאבקים משפטיים סביבתיים והיא זו שמאפשרת לארגונים לעמוד בפני בית המשפט כנציג הציבור, כנציג השכבות המוחלשות וכנציג אלו שאין להם את האמצעים, המודעות והיכולת לעמוד על זכותם לסביבה ראויה מול ענקי המזהמים ומול רגולציה שרירותית.
עו"ד ברכה מסביר כי "בית המשפט העליון קבע בשורה של פסקי דין - שיש ארגונים מהחברה האזרחית, מקצועיים, שיכולים לפעול בשם הציבור גם אם הם לא מייצגים אדם ספציפי. ללא זכות העמידה היה צריך תושב חיפה להוכיח שנגרם לו נזק ספציפי מהמפעלים כדי להביא את עניינו בפני בית משפט. העליון אומר שיש פה את תושבי מפרץ חיפה, שעבור חלקם ידם אינה משגת לקחת עו"ד ולהיות מיוצגים, אין להם ידע סביבתי משפטי. ויותר מזה הסיפור הוא לא אדם זה או אחר, אלא תושבי מדינת ישראל שנפגעים".
3. פוליטיזציה במינוי יועצים משפטיים
פוליטיזציה במינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה היא מכה קשה לשלטון החוק. יועץ משפטי למשרד ממשלתי בוחן החלטות ממשלתיות באופן בלתי-תלוי. הדבר חשוב במיוחד כאשר מתקבלות החלטות שמבקשות לפגוע בסביבה ובזכויות אדם סביבתיות.
8 צפייה בגלריה
פריחת כלניות בעמק השלום, אזור שהתוכנית לבנות בו לא תצא לפועל בינתיים
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
על מנת שהיועץ המשפטי יצליח בתפקידו כנאמן הציבור, עליו להיות משפטן מקצועי נטול פניות. יועץ משפטי יכול לעצור פגיעה לפני שהתרחשה, בעוד שההליכים בבתי המשפט איטיים מאד ולרוב עד שמתקבלת החלטה, הנזק הסביבתי כבר הפך לעובדה בשטח.
בהקשר הסביבתי, פוליטיזציה במינוי יועצים משפטיים פותחת פתח לפרשנות מוטה ומעוותת לחקיקה ולנורמות סביבתיות, שתאפשר אימוץ מדיניות פוגענית. כך, לדוגמה, אם שר מבקש להטיל הגבלות על חופש המידע בעניינים סביבתיים, או להקל על המגבלות המושתות על מפעלים מזהמים, תפקידו של היועץ המשפטי הוא להגביל את השר מפגיעה שכזו.
4. פסקת ההתגברות
חקיקת פסקת ההתגברות ושימוש בה לפגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, יאפשרו לחוקק חוקים שיפגעו בזכויות אדם סביבתיות. כלומר, הרוב הפוליטי הנוכחי בישראל, שמייצג רק חלק מהציבור, עלול להקנות לעצמו סמכות בלתי מוגבלת לחוקק חוקים, שבג"ץ כבר קבע שהם בלתי חוקיים. המשמעות היא שפסקת ההתגברות תפגע ביכולת להגן על זכויות אדם סביבתיות וחוקתיות שקיימות כיום.
5. תחבורה
אנחנו הופכים למדינה של מגדלים, כבישים ובתי קברות. "הפקקים העצומים, השעות בכבישים והפגיעה באיכות החיים של כולנו לא עושים רושם על שרת התחבורה מירי רגב", אומרים ב"אדם טבע ודין". "מיד עם כניסתה לתפקיד היא החליטה להמשיך ולעודד נסיעה ברכב פרטי. השרה רגב יודעת שעוד כבישים מתמלאים בעוד פקקים ושהפתרון האמיתי הוא רק תחבורה ציבורית איכותית ונגישה. אבל היא רוצה להיות דובאי ולבנות עוד ועוד אספלט, תוך התעלמות מהצורך הדחוף ביצירת נתיבי תחבורה ציבורית נוספים".
וזה לא הכול. "משרד התחבורה לא מקדם תוכנית לאומית לתחבורה ציבורית בישראל, ומצד שני מחלישים את כל המערכת הרגולטורית ומערכת התכנון בישראל", אומר עו"ד ברכה. "נותנים עדיפות לרכבים פרטיים ולבניית שכונות ללא מערכת תחבורה ציבורית ללא תשתיות לתחבורה ציבורית. לא מקדמים חקיקה שתחייב במערכת התכנון הכנסת מערכות תחברוה ציבורית - וכך אנחנו בונים פרוורי עוני, סלאמס. כמו שקרה בהרבה ממדינות העולם".
6. פגיעה בסמכות הוולחו"ף
הוועדה לשמירת הסביבה החופית לא תוכל עוד לדון בהקמת תשתיות לאומיות בחופי הים. המשמעות היא סירוס של הוועדה היחידה שנועדה לשמור על האינטרס הציבורי בחופי הים, ושמשמשת כשומרת סף מול פרויקטים הרסניים. למעשה כעת, הממשלה תוכל לקדם כל פרויקט של תשתיות, כמו כבישים, תחנות כוח, מתקני התפלה ואחרים, ללא אישור הוועדה. גם אם מדובר בתוכנית שהורסת חוף ציבורי.
"חוק שמירת הסביבה החופית (חוק החופים) נחקק בעקבות השתלטויות יזמיות על חופי ארצנו ובעקבות ההכרה בצורך הדחוף להגן על משאב טבע מוגבל ויקר ערך זה מפגיעה וגזל", אומר מור גלבוע, מנכ"ל עמותת "צלול". "הולחו"ף הוקמה כדי לוודא שבמסגרת מכלול השיקולים התכנוניים, לרבות שיקולי תשתית, יינתן משקל משמעותי לאינטרס הציבורי בשמירה על הסביבה החופית על ידי גוף תכנון ייעודי ומקצועי שזהו תחום עיסוקו ומומחיותו".
חשוב לציין שבישראל פתוחים כיום לציבור רק 20 ק"מ מתוך רצועת חוף של 200 ק"מ, שחלק ניכר ממנה סגור לצרכי תשתיות. רצועת החוף מצטמצמת כל הזמן וכבר לא נותר לנו הרבה ממנה.
7. חוק אוויר נקי:
"הממשלה זורקת לפח את חוק אוויר נקי ומקדמת את חוק האוויר המזוהם", אומרים ב"אדם טבע ודין". חוק ההסדרים נותן כוח רב לחברה הממשלתית נגה ולמשרד האנרגיה לגבור על המשרד להגנת הסביבה. הוא מאפשר להפעיל תחנות כוח מזהמות גם ללא היתר פליטה של המשרד להגנת הסביבה ומייתר את תפקידו.
היתר פליטה ניתן מכוח חוק אוויר נקי, שמגביל את כמות הזיהום וצורת התפעול של תחנות כוח באופן שיפחית את הפגיעה בסביבה. כעת, חוק ההסדרים מסיר את ההגנה הזו ומעניק עדיפות לשיקול הכלכלי על פני השיקולים הבריאותי והסביבתי. משמעות החקיקה: דחיית סגירת תחנות הכוח הפחמיות ותחנות כוח מזהמות אחרות, ועיכוב המאמצים לשיפור איכות האוויר בארץ ולהפיכת משק האנרגיה למשק אנרגיה בר קיימא המסתמך על אנרגיות מתחדשות. על העלות בבריאות ובחיי אדם עוד לא דיברנו.
8. ביטול המס על הכלים החד פעמיים
ההחלטה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לביטול המס על הכלים החד פעמיים מחזירה את מדינת ישראל אחורה מבחינה סביבתית ובריאותית. בישראל ערב החלת המס השתמשו בכ-60 אלף טונות כלים חד פעמיים בשנה, נתון שהפך את ישראל למדינה המובילה בעולם בשימוש בכלים חד פעמיים לנפש.
הכלים החד פעמיים הופכים להיות פסולת זמן קצר אחרי השימוש בהם, אז גדל משקלם פי 5 בגלל הידבקות השמנים, הנוזלים ושאריות המזון אליהם. המשמעות היא שמשקל פסולת הכלים החד פעמיים שנוצרה בישראל בשנה, לפני הטלת המס, הוא 300 אלף טונות - כ-8% מכלל הפסולת הביתית. מדובר בנטל כלכלי גבוה, שנופל על הרשויות המקומיות ועל משלמי המיסים.
"החלטת הממשלה לבטל את המיסוי על הפלסטיק החד פעמי משמעותה פגיעה בבריאות של כולנו", אומרת לימור גורליק, מנהלת תחום מניעת זיהום פלסטית ופסולת ב"צלול". "משמעותה המשך זיהום הסביבה, תחלואה ואף מוות. הפלסטיק החד פעמי הוא מאויבי הסביבה והבריאות הקשים ביותר. מס הקנייה שהטיל האוצר הצליח לצמצם את צריכת הכלים החד פעמיים ואת זיהום השטחים הפתוחים בצורה דרמטית. על פי פרסום אחרון של המשרד להגנ"ס הצריכה ירדה ב 39% בתוך שנה מרגע החלת המס. החלטה זו עומדת בסתירה מוחלטת לנתונים ובעיקר לעדויות של רופאים ומחקרים שמצביעים על הפגיעה בבריאות האדם ובניגוד גמור למאמצים העולמיים למיגור הבעיה. זהו מהלך שמתבסס כולו על שיקולים פוליטיים צרים שמטעים את הציבור. אין כאן הקלה ביוקר המחייה אלא להיפך. אם ממשיכים לקנות כלים חד פעמיים זורקים כסף לפח ומפסידים כסף שהיה יכול להיות מנוצל לצרכים בסיסיים".
מה המשמעות? טיפול בטון פסולת ביתית עולה לרשויות המקומיות כ-700 שקל לטון. משקל הכלים החד פעמיים בפחי האשפה העירוניים היה כאמור כ-300 אלף טונות. לכן עלות הטיפול בפסולת זו לפני הטלת המס על הכלים החד פעמיים מוערכת ב-210 מיליון שקלים. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, המס הוריד את הצריכה של הכלים החד פעמיים בכ-50%, משמע נחסכו כ-150 אלף טונות פסולת בשנה. מדובר על חיסכון של כ-100 מיליון שקלים לרשויות המקומיות ולציבור.
9. בניית יישובים חדשים
מתן עדיפות לבניית יישובים חדשים על פני חיזוק יישובים קיימים הוא פשוט בזבוז. ואת זה אומרים במשרד האוצר, שמי שעומד בראשו מתגאה בביטול המס על הכלים החד פעמיים. אם כי חשוב לציין כי גם בימי הממשלה הקודמת שרים וחברי כנסת אהבו לדבר על הקמת יישובים חדשים.
"מדינת ישראל קטנה בשטחה, אך האיומים והלחצים על שטחים הפתוחים שלה רבים ומגוונים, ובהם גם הקמת יישובים חדשים בצפון ובדרום", אומר אסף זנזורי רכב מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע. "אין כל היגיון - לא תכנוני, לא כלכלי, לא חברתי, לא סביבתי, לא נופי ולא אקולוגי, בהקמת יישובים חדשים. על אחת כמה וכמה באזורים שבהם הם גורמים לפגיעה ונזק סביבתי, נופי ואקולוגי. מכל ההיבטים הללו יש עדיפות ברורה וחד משמעית לחיזוק ועיבוי יישובים קיימים, ולא להקמת עוד ועוד יישובים חדשים".
10. החלשת המשרד להגנת הסביבה ופגיעה ביועצים הסביבתיים
עובדי המשרד להגנת הסביבה משמשים גם כיועצים סביבתיים לפרויקטים, והם אלה הקובעים הנחיות לביצוע תסקירי השפעה על הסביבה. ההצעה בחוק ההסדרים להטיל הגבלות ופיקוח דרקוניים על מילוי תפקידו של המשרד להגנת הסביבה כמי שאחראי על תסקירי ההשפעה על הסביבה, היא לא פחות ממחפירה.
על פי ההצעה, היועצים יאלצו לעמוד בזמנים בלתי אפשריים של שבוע לבדיקת תסקיר, שהוא לא פעם מסמך ענק ומורכב, ושבועיים להכנת חוות דעת סופית על התסקיר. אם המשרד לא יעמוד בזמנים אלו ניתן יהיה להעביר את התפקיד ליועצים חיצוניים. כל אלו מהווים פגיעה ישירה וגסה באינטרס הציבורי.
על לוחות זמנים זהים לאלו אמר השופט חשין כבר לפי 20 שנה שמשמעותם היא כתישה לפירורים של התסקיר. מדובר בתוכניות שמימושן אורך שנים ארוכות, אבל הגבלות הזמנים מוטלות רק על בדיקת התסקיר, למרות חשיבותו. הדבר נכון לעשות היה להוסיף כוח אדם איכותי למשרד להגנת הסביבה לשם בדיקת התסקירים ובכך לתקן את הבעיה מהיסוד.
