עוד דליפה מחללית רוסית
פחות מחודשיים אחרי דליפת נוזל הקירור מחללית סויוז הרוסית העוגנת בתחנת החלל הבינלאומית, התגלתה דליפה דומה בחללית רוסית נוספת שעוגנת בתחנה. הפעם מדובר בחללית מדגם פרוגרס, הדומה לחלליות סויוז אך אינה מאוישת, ומשמשת להטסת מטענים ואספקה לתחנת החלל.
5 צפייה בגלריה
צירוף מקרים או תקלה חוזרת? חללית הפרוגרס הדולפת עוגנת בתחנת החלל הבינלאומית
(צילומים: נאס"א)
הרוסים טענו תחילה כי מדובר באיבוד לחץ אוויר בחללית, אך עד מהרה התברר כי גם במקרה זה התקלה היא דליפה של נוזל קירור. התקלה פחות מטרידה כשמדובר בחללית פרוגרס, משום שהיא אינה מיועדת לחזור לכדור הארץ, אלא אמורה להישרף בכניסה לאטמוספרה. אולם בעקבות גילוי הדליפה הנוספת דחתה סוכנות החלל הרוסית את השיגור המתוכנן של חללית סויוז חלופית, שאמורה להגיעה ריקה לתחנת החלל ולהחזיר את שלושת אנשי הצוות שהגיעו אליה בחללית הפגועה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
החתולה שמלמדת אותנו גנטיקה
הנברנים שהוציאו את הרומנטיקה מהורמון האהבה
עפיצות קלה עם טעם של שינוי אקלים
הדחייה נועדה לאפשר לרוסים לחקור את הדליפה החדשה, בניסיון להגיע למסקנה אם יש ביניהן קשר המצביע על בעיה בתכנון החלליות או בייצורן. את הדליפה הראשונה ייחסו הרוסים לפגיעה של מיקרו-מטאוריט בחללית, והשבוע פרסמו תמונות תקריב של מוקד הדליפה, שצולמו בעזרת הזרוע הרובוטית של תחנת החלל. במרכז המוקד נראה חור, שלדברי הרוסים מצביע על מקום הפגיעה.
רוסיה עדיין לא הודיעה למתי יידחה השיגור של חללית החילוץ. מעריכים כי זה לא יקרה לפני החלפת הצוות הבאה בתחנה - ארבעה אנשי צוות חדשים אמורים להגיע אליה בסוף החודש, בחללית דרגון אמריקנית שמיועדת לשיגור ב-26 בפברואר. יהיו בה שני אמריקנים, רוסי אחד, וסולטן אל-ניאדי – האסטרונאוט השני של איחוד האמירויות.
סעודים בתחנת החלל
זהותם הסופית של חברי הצוות של משימת AX-2, הטיסה המאוישת השנייה של חברת אקסיום לתחנת החלל הבינלאומית המתוכננת לחודש מאי, נודעה לאחר שסעודיה הודיעה מיהם האסטרונאוטים שלה שנבחרו למשימה. ראיינה ברנאווי (Barnawi), חוקרת סרטן ותאי גזע בעלת תואר שני במחקר ביו-רפואי נבחרה להיות האישה הסעודית הראשונה שתטוס לחלל. עימה ישוגר עלי אלקרני (Alqarni) טייס קרב בעל תואר ראשון במדעי התעופה והחלל. הם יהיו הסעודים הראשונים שטסים לחלל מאז טיסתו של הנסיך סולטן בן סלמאן במעבורת חלל אמריקנית ב-1985, והנציגים הראשונים של סעודיה בתחנת החלל הבינלאומית. סעודיה קנתה בשנה שעברה את שני המושבים במשימה, אך רק כעת הודיעה על בחירת האסטרונאוטים.
5 צפייה בגלריה
מהמדבר לחלל. צוות משימת AX-2 (מימין לשמאל): ברנאווי, אלקרני, שופנר והמפקדת ויטסון
(צילומים: Axiom Space)
מפקדת המשימה תהיה פגי ויטסון (Whitson), אסטרונאוטית ותיקה שהייתה בין השאר האישה הראשונה שפיקדה על תחנת החלל הבינלאומית. כיום היא מנהלת את תחום הטיסות המאוישות באקסיום. האסטרונאוט הרביעי יהיה נהג המירוצים ג'ון שופנר (Shoffner), שקנה את כרטיס הטיסה לחלל בכספו הפרטי. כמו במשימת AX-1, שבה טס לחלל האסטרונאוט הפרטי הישראלי איתן סטיבה, אנשי הצוות של AX-2 צפויים לעשות ניסויים רבים בתחנת החלל, בהם כנראה גם ניסויים ישראליים, במסגרת הסכם שיתוף הפעולה בין אקסיום למשימת רקיע שעליו דיווחנו כאן.
נשארים ביבשה
חברת ספייס אקס ויתרה לפי שעה על תוכניתה לשגר חלליות סטארשיפ מלב ים על בסיס אסדות קידוח שיוסבו לאתרי שיגור. החברה רכשה בשנת 2020 שתי אסדות קידוח, והעניקה להן את השמות דיימוס ופיבוס, של שם שני ירחיו הקטנים של מאדים. האסדות הועברו לנמל פסקגולה במדינת מיסיסיפי, אך כנראה לא נעשו בהן העבודות המתוכננות להסבתן למתקני שיגור.
כעת דיווח אתר Space News כי האסדות מתוכננות לעזוב את הנמל בשבועות הקרובים, ונשיאת ספייס אקס, גווין שוטוול (Shotwell), אישרה כי החברה מכרה אותן, בנימוק שהן "לא היו הפלטפורמות המתאימות". היא הוסיפה כי רק אחרי שתצבור ניסיון בשיגור הסטארשיפ – שעדיין ממתינה לניסוי טיסת הבכורה שלה, הצפוי בקרוב – תצבור החברה את הידע הדרוש לשיגורים מהים. עם זאת, לדבריה, בסיסי שיגור ימיים יהיו חלק ממערך הפעילות השוטפת של החברה בעתיד. "התכנון של הסטארשיפ נעשה כדי שנוכל להפעיל אותה כמו שמפעילים כיום מטוסים", אמרה בכינוס בנושא תעופה. "אנו רוצים לדבר על עשרות שיגורים ביממה, אם לא מאות".
השיגורים הראשונים של הסטארשיפ מתוכננים להתבצע מבסיס החלל של ספייס אקס בבוקה צ'יקה שבדרום טקסס, אך תדירות השיגורים ממנו מוגבלת, בין השאר עקב כללים של הגנת הסביבה. החברה מקימה גם אתר שיגור מתאים במרכז החלל קנדי בפלורידה, משם היא משגרת כיום טילי פלקון.
אנרגיית שמש מאדמת הירח
מדענים בחברת החלל בלו אוריג'ין, שבבעלות אילן ההון האמריקני ג'ף בזוס, הודיעו כי הצליחו לייצר לוחות סולריים לייצור חשמל מאדמה הדומה בהרכבה לאדמת הירח. החוקרים חיממו ל-1,600 מעלות צלזיוס את האדמה, המכילה בין השאר תחמוצות ברזל, אלומיניום וצורן (סיליקון). החימום מאפשר להפריד את המתכות מהחמצן ולהשתמש בהן לייצור, בשעה שאת החמצן אפשר לאגור לשימוש בדלק טילים. מהמתכות הם ייצרו לוח סולרי, בינתיים בגודל של סנטימטרים אחדים בלבד, אבל כולל גם כיסוי זכוכית, שיוצרה מסיליקון וחמצן.
5 צפייה בגלריה
לבנות קולטי שמש לייצור חשמל על הירח. אב-טיפוס ראשוני של הלוח הסולרי של בלו אוריג'ין
(צילום: Blue Origin)
בהודעה שפורסמה בבלוג של החברה ציינו החוקרים כי מכיוון שהשיטה אינה פולטת פחמן דו-חמצני, אינה צורך מים ואינה מפיקה חומרים רעילים, עשויים להיות לה יישומים בייצור לוחות סולריים גם בכדור הארץ. למרות ההישג הנאה, נותרה עדיין דרך ארוכה מאוד לעבור בטרם המערכת הזאת תהיה מוכנה לשימוש: גם מבחינת התאמתה לקנה מידה הרבה יותר גדול, וגם מבחינת התאמתה לפעילות על הירח.
אור חדש על פנדורה
טלסקופ החלל ג'יימס ווב מספק עוד תמונה מרהיבה, הפעם של צביר הגלקסיות פנדורה (Abell 2744), קבוצת גלקסיות שנראות לנו קרובות יחסית זו לזו עקב מרחקן העצום מאיתנו, העומד על כארבעה מיליארדי שנות אור. טלסקופ החלל האבל צילם בעבר רק את האזור המרכזי של הצביר, וכעת שימוש במכשור המתקדם של ג'יימס וב איפשר לצלם תמונה הרבה יותר רחבה, שהורכבה מ-30 שעות חשיפה של מצלמות הטלסקופ.
5 צפייה בגלריה
30 שעות חשיפה מצטברת, 50 אלף מקורות אור. הצילום הפנורמי של צביר הגלקסיות פנדורה
( מקור: NASA, ESA, CSA, I. Labbe (Swinburne University of Technology) and R. Bezanson (University of Pittsburgh). Image processing: Alyssa Pagan (STScI))
התמונה הפנורמית מגלה את פרטיהם של יותר מ-50 אלף מקורות אור בגלקסיות הרחוקות. "התמונות הראשונות שקיבלנו מהטלסקופ הדהימו אותנו, חשבנו שאנו רואים כוכבים", אמרה האסטרונומית רייצ'ל בזנסון (Bezanson) מאוניברסיטת פיטסברג, ממובילי המחקר. "היו כל כך הרבה פרטים בחזית התמונה, וכל כך הרבה גלקסיות רחוקות שנראות בעידוש כבידתי. הטלסקופ עלה מעל ומעבר לכל ציפיותינו".
מתמטיקאית על הירח
סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, מתכננת להעמיד את הקוטב הדרומי של הירח במוקד המשימות המאוישות שלה אל השכן הקרוב שלנו, על סמך ההנחה שיש מים קפואים בכמה מהמכתשים שם. כבר בשנה הבאה אמור לנחות שם רכב שטח לא מאויש, VIPER, במטרה לחפש ראיות של ממש לקיומם של המים האלה. הרכב אמור לנחות בסביבתו של הר שולחן גבוה, שייקרא מעתה "הר מוטון" (Mons Mouton), על שמה של המתמטיקאית מלבה מוטון, מהראשונות והבכירות בצוות ה"מְחַשְּבוֹת" – נשים שהועסקו בסוכנות החלל לביצוע חישובים מורכבים.
(סרטון קצר של נאס"א על מלבה מוטון ועל ההר שנקרא על שמה (באנגלית))
מוטון נולדה ב-1929 בווירג'יניה, למדה לתואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה באוניברסיטת הווארד בוושינגטון, וב-1950 סיימה שם תואר שני במתמטיקה. היא עבדה במרכז המיפוי של צבא ארצות הברית, ולאחר מכן במרשם האוכלוסין, בטרם התקבלה ב-1959 לסוכנות החלל שהוקמה רק שנה קודם לכן. היא עבדה בצוות שחישב את המסלולים של לווייני "אקו" ששוגרו בראשית שנות ה-60, וב-1961 מונתה למתכנתת הראשית בצוות חישוב המסלולים במרכז גודארד של נאס"א. החישובים של הצוות שלה אפשרו משימות חלל רבות, כולל הטיסות המאוישות הראשונות לירח. היא זכתה בשני פרסי הצטיינות מסוכנות החלל בטרם פרשה ממנה ב-1973. מוטון מתה מסרטן במוח בגיל 61 בלבד.
אנשי הצוות של משימת VIPER הם שהציעו לקרוא להר על שמה של מוטון, ואיגוד האסטרונומיה הבינלאומי (IAU), האחראי על קביעת שמותיהם של גרמי שמיים ושל מקומות על פניהם, אישר את הבחירה. הר מוטון עצמו נבחן כיום כאחד מאתרי הנחיתה האפשריים של משימת ארטמיס 3, כך שייתכן שהאישה הראשונה שתדרוך על הירח, תעשה זאת על ההר הנושא את שמה של אחת החלוצות שהתוו את הדרך לשם.
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
