בשיתוף רשות הטבע והגנים
רשות הטבע והגנים, פאנל פתרונות להצלת נשרים
"בעוד חמש שנים אנחנו רוצים לראות לפחות 450-500 נשרים בשמי ישראל" – כך אמרה רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים, בפאנל מיוחד שדן בהצלת הנשרים באולפן ynet. עד היעד השאפתני שהציבה שורקי יש דרך ארוכה. כ־50% מאוכלוסיית הנשרים בישראל נכחדה בעשורים האחרונים, כשהאשם המרכזי הן ההרעלות. חקלאים מפזרים פגרים מורעלים בשטח כדי לפגוע בבעלי החיים שטורפים את העדרים שלהם. הנשרים, שלא מבחינים ברעל, עטים על הפגרים – והסוף ידוע מראש. אם התהליך המסוכן הזה יימשך, מלך העופות האצילי, עובד הניקיון של הטבע, זה שמונע התפשטות מגפות, יעלם מהשמיים.
אז מה עושים? כיצד מתעדפים את הנושא בתקציב הקרוב בתוך ים הבעיות הישראלי, עושים הכל כדי להציל את הנשרים בזמן, ומעלים את המודעות בציבור לחשיבותם של הנשרים ושאר העופות הדורסים? כדי להשיב על השאלות ולנסות לספק פתרונות נפגשו שני שחקנים מרכזיים בתחום: מנכ"לית רט"ג רעיה שורקי ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיט סמט לשיחה באולפן ynet.
"רוב תושבי מדינת ישראל לא קמים בבוקר ואומרים 'היום אני הולך להרעיל נשר'. בפועל, קם חקלאי בבוקר ורואה שחזירי בר חגגו בלילה על שורות התירס שנטע או על טפטפות המים שהניח. הוא כועס על הנזק הכלכלי שנגרם לו ומחפש בעצמו פתרונות. הוא ניגש למחסן למוצרים חקלאיים, קונה חומר, לוקח פגר של בעל חיים ושם בתוכו רעל מתוך כוונה לחסל את בעל החיים שגרם לנזק – וכך מתחיל סיפור שאף אחד לא יודע איך הוא נגמר", מסבירה שורקי.
הנשר, שדואה בשמיים, מחפש ממרחק רב את המזון שלו. כשהוא רואה את הפגר – שהוא בעצם פיתיון שהניח החקלאי, הוא עט אליו ואוכל את בשרו המורעל. "לא משנה איזה מאמצים כבירים אנחנו ברשות הטבע והגנים עושים כדי להחזיק את אוכלוסיית הנשרים בשמיים, אנחנו כל פעם חוטפים את זה מחדש", אומרת שורקי, ומוסיפה ש"אז יכולה להתגלגל הרעלת משנה. כי לא רק הנשר הגיע לפגר המורעל, אלא כל מיני חיות בר".
הסכנה היא כפולה. אחד מתפקידיו החשובים של הנשר, כמו גם עופות דורסים אחרים, הוא לנקות את הטבע מפגרים ולמנוע מחלות ומגפות. מעבר לכך, הרעלים וחומרי ההדברה האסורים פוגעים לא רק בבעלי החיים, אלא מסוכנים גם לבריאות שלנו ובעיקר של החקלאי שנחשף אליהם.
"הפסולת החקלאית שלא מטופלת כנדרש היא מקור לצרות רבות", אומר סמט, "בין אם אלה חלקיקי מיקרו־פלסטיק שמגיעים לים ופוגעים בדגים, פסולת אורגנית שמושלכת בשטחים הפתוחים ומושכת בעלי חיים ומינים מתפרצים, פגרי בעלי חיים שעלולים לגרום להתפרצות של מחלות זואונוטיות (שעוברות מבעלי חיים לבני אדם), או הרעלות הנשרים. הפסולת החקלאית צריכה להיות מוסדרת ולהגיע למצב אחר מזה שבו היא נמצאת היום, שבו חלק גדול לא מטופל ונמצא עדיין בשטחים הפתוחים. יש צורך בהעברת חקיקה שמסדירה את חובות הטיפול בפסולת החקלאית, בדגש על השטחים הפתוחים. לא יכול להיות שחקלאי דואג רק לגידול שלו, וכשצריך לפנות שאריות תוצרת או פגרי עופות – הוא לא מפנה וגורם לנזקים לסביבה. הכנו יוזמת חקיקה בנושא, שממתינה לאישור משרד המשפטים. במקביל, אנו פועלים מול רשויות מקומיות להכנת תוכנית לטיפול בפסולת ותיקצוב הקמת מערכי פינוי וטיפול".
אולם חקיקה לוקחת זמן, וברשות שמורות הטבע והגנים טוענים שזמן הוא משאב שכבר לא קיים. "נשארנו רק עם 200 נשרים", ענתה שורקי לסמט, "אנחנו מאוד מודאגים מהמצב. לא רק שכמות הנשרים קטנה, הם גם מתקשים לקנן, וחייבים לשנות את המצב". שורקי מספרת על תוכנית חומש שהכינו ברט"ג וכוללת כמה רבדים, ביניהם פינוי פגרים שמושלכים לשטחים הפתוחים, התאמת הפתרונות לאזורי הארץ השונים שלהם יש צרכים שונים, מקררים מיוחדים שנקנו בשיתוף השלטון האזורי ובהם ניתן לשים זמנית את הפגרים, גידור מזבלות וסיוע לנזקי החקלאים. "היום אנחנו מממנים פקח ייעודי בכ־13 מועצות אזוריות בארץ, שתפקידו לטפל בנזקי החקלאות בשטח המועצה", היא סיפרה.
"הבעיה המטרידה - פגרי צאן ובקר שמושלכים"
שורקי הציגה לסמט את הצורך: 20 מיליון שקל לשנתיים הקרובות. "תקציב זה ישמש לפעילויות פיזיות בשטח כדי שניתן יהיה להציל את הנשרים, ותוך כדי כך למנוע נזקים אקולוגיים נוספים. חלקו הגדול יוקדש לטיפול בבעיה הכי מטרידה שיש לנו עם הנשרים היום, והיא אותם פגרי צאן ובקר שמושלכים לטבע. אם זה לא יקרה, אוכלוסיית הנשרים יכולה להתמעט אפילו יותר, לצערנו", היא אומרת.
סמט ענה כי במשרד להגנת הסביבה מחויבים לנושא ויתקצבו אותו בסכומים רציניים, אך הציג את החסמים המרכזיים. "כדי שחומרי הדברה מסוכנים לא יגיעו לחקלאים בצורה קלה ופשוטה – חלקם צריכים לצאת משימוש. זה לא הגיוני שהם בכלל בשוק וכל כך נגישים לאנשים. זה לא סביר. זה כמו נשק. מעבר לזה, ההבנה הבסיסית של חקלאי, שהוא איש טבע וחי מהטבע, צריכה להיות שהוא לא נוקט בצעדים כאלה. אני חושב שרוב החקלאים נמצאים במקום אחר, אבל המיעוט הזה – אנחנו צריכים להסביר לו ולהעביר את המסר", אמר.
"אנחנו אכן צריכים את הציבור ואת המודעות שלו", הסכימה שורקי, "בעיקר במקומות שבהם יש שטחים חקלאיים נרחבים, השייכים לכל המגזרים – גם היהודי וגם הערבי. בנוסף, חייבת להיות חקיקה מסודרת שתרתיע מרעילים. יש יותר מ־120 אירועי הרעלה בשנה. זה המון, והם יוצרים אדוות עצומות".
5 צפייה בגלריה
"בעוד חמש שנים אנחנו רוצים לראות לפחות 450-500 נשרים בשמי ישראל"
(צילום: תומר אדמון מתנדב בחיבולנס של רשות הטבע והגנים)
שורקי הדגישה כי לדעתה משרד החקלאות צריך להשתתף במימון הפקחים שאמונים על נזקי החקלאות ביישובים השונים. מעבר לכך, היא סיפרה על מקצוע חדש ברשות הטבע והגנים: רועה נשרים. תפקידו של רועה הנשרים הוא לעקוב אחריהם בעזרת המשדרים שנמצאים עליהם, "לדעת מתי הם נוחתים ולמה הם נוחתים – בזמן אמת, וכשיש פגר מורעל ומגיע נשר לאכול אותו, למנוע זאת. זה מצב בעייתי כי לרוב אין זמן להגיע למקום. שרשרת הפגיעה היא בלתי נגמרת", היא אומרת.
אך יש מה לעשות כדי להפוך את התמונה. "אפשר וצריך להביא את השטחים הפתוחים בישראל לרמת ניקיון אחרת", אומר סמט, "רשות הטבע והגנים היא גוף ביצוע של המשרד שעוסק בשמירת הטבע, אחות טובה שלנו, וזה אומר שכולנו במשפחה חושבים אותו דבר. כשאנחנו מציגים את עיקר תוכנית העבודה שלנו בכנסת – זה אחד הנושאים. אנחנו חייבים להתעסק בו ואנחנו נעסוק בו. גם בנשרים וגם בכלל ברמת הניקיון בשטחים הפתוחים".
שורקי אומרת שלמרות הנתונים העגומים, היא אופטימית. "אנחנו לא מרימים ידיים עם הנשרים", היא מדגישה. סמט מסכם ואומר: "הייתי רוצה לראות את ישראל נקייה מפסולת חקלאית – שזה בסיס הדברים".
