מפרץ אילת יעיל משמעותית בספיגת גזי החממה מהאטמוספירה בהשוואה למקומות אחרים בעולם, כמו האוקיינוס השקט. כך עולה ממחקר חדש, שנערך בהובלת פרופ' עדי טורפשטיין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. במחקר, שהתפרסם בכתב העת Global Biogeochemical Cycles, הוצגה שיטת ניתוח ראשונה מסוגה של יעילות המשאבה הביולוגית באוקיינוסים, שיכולה לסייע לחברות מסחריות לצמצם את ריכוזי פחמן דו חמצני באטמוספירה.
החוקרים הסבירו כי באוקיינוסים ברחבי העולם מתקיים תהליך ייחודי של ספיגת גזי חממה וסילוקם מהאטמוספירה לקרקעית הים, המווסת את אקלים כדור הארץ ומקל על ההתחממות הגלובלית. במסגרת התהליך, המכונה "המשאבה הביולוגית", הפחמן הגזי הופך בתהליך הפוטוסינתיזה לחומר אורגני מוצק ששוקע לקרקעית האוקיינוס ומסולק מהמערכת האקולוגית. אולם, מחקרי עבר מצאו כי במהלך שקיעתו, 99% מתמוסס חזרה למים וחוזר לאטמוספירה – מה שמבטל במידה רבה את התהליך.
פרופ' טורפשטיין הסביר כי "הוכח שככל שטמפרטורת המים גבוהה יותר, כך התמוססותו וחזרתו של הפחמן לאטמוספרה מהירה יותר. בעקבות ההתחממות הגלובלית, ייתכן שיעילות המשאבה הביולוגית תפחת דרסטית כי טמפרטורות המים יעלו עוד יותר והדבר יגרום להתדרדרות נוספת באקלים".
באוניברסיטה העברית אמרו כי למרות חשיבות התהליך, עד היום היה קשה למדוד את יעילותו במקומות שונים בעולם. במחקר הנוכחי, שנערך בשיתוף המכון הבין-אוניברסיטאי באילת ופרופ' סטפני קינאסט מאוניברסיטת דלהאוזי שבקנדה, צוות החוקרים פיתח שיטת ניתוח ראשונה מסוגה של הפרמטרים הכמותיים של המשאבה הביולוגית כדי לחשב את מידת היעילות שלה. באמצעות מלכודות סדימנט שתפסו כמויות גשם חלקיקי במרכז מפרץ אילת לאורך השנים, ניתן היה לחשב פרמטרים כמו קצב השקיעה ותכולת החומר האורגני לאורך זמן.
החוקרים שיערו כי בגלל טמפרטורות המים הגבוהות במפרץ אילת, התמוססות החומר האורגני תהיה מהירה, ולכן מעט מאוד ממנו יצליח להיות מסולק לקרקעית. להפתעתם, ממצאי המחקר הראו כי המשאבה הביולוגית באזור פועלת ביעילות גבוהה מאוד של כ-20% - נתון גבוה משמעותית מהצפוי. לפי פרופ' קינאסט, "על אף שהטמפרטורה בעומק מי מפרץ אילת גבוהה מ-20 מעלות, המים חשופים לכמויות גדולות של אבק ממדבר סהרה. האבק שוקע לים ותופס איתו חלקיקי חומר אורגני, מה שמסייע לשקיעה אפקטיבית יותר ללא התמוססות והופך את המשאבה הביולוגית לטובה הרבה יותר מזו שבצפון ומרכז האוקיאנוס השקט".
מעבר לזיהוי הגורמים והתהליכים המשפרים את יעילות המשאבה הביולוגית, המחקר עשוי לסייע גם לחברות מסחריות השואפות לווסת את האקלים ולצמצם את ריכוזי פחמן דו חמצני באטמוספירה על ידי קבורתו באוקיאנוסים. לדברי החוקרים, החברות הללו מתקשות לתעד ולכמת את הסילוק העודף של גזי חממה מהמערכת, אך סט הפרמטרים המוצג במחקר מאפשר זאת. "ההבדל בין היעילות הצפויה של המשאבה הביולוגית לבין זו שנצפית בפועל, היא סוג של פתרון קלינטק טבעי, שבמקרה הזה קשור בנוכחות גבוהה של חלקיקי אבק במים", מסכם פרופ' טורפשטיין.
