שרידיו של יער המאובנים העתיק ביותר בכדור הארץ התגלה בצפון דבון ובמערב סומרסט - שני מחוזות בדרום-מערב אנגליה. העצים, בני כ-390 מיליון שנה, כיסו את האזור המיוער בתור הדבון (לפני 419-358 מיליון שנים), עידן שבו החיים היבשתיים התרחבו משמעותית. התגלית הפכה רחבה עוד יותר נוכח העובדה שמדובר ביער העתיק ביותר בעולם, כ-4 מיליון שנים יותר מגילם של העצים שהתגלו במדינת ניו יורק.
מאובני העצים שהתגלו על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת קרדיף, היו בעלי גזעים לא שלמים באורך של עד 2 מטרים, יחד עם ענפים קטנים, של עצים מסוג קלדוקסילופסידים (Cladoxylopsids) שנמצאו בעיקר בהרי קטסקיל במדינת ניו יורק.
קוטר גזעי העצים שהתאבנו מגיע לעיתים לשני מטרים, ועושר הפרטים שהשתמרו בהם מספק חלון הצצה על המינים הקדומים והמשונים שחיו בימים ההם. ממצאי המחקר, שהתפרסם בכתב העת Journal of the Geological Society, שופכים אור חדש על האבולוציה של העצים ועל התפקיד הטרנספורמטיבי שהם מילאו בעיצוב העולם שבו אנו חיים היום.
"עצים בשם קלאמופיטון (Calamophyton) הם עצי המאובנים העתיקים ביותר שנמצאו אי פעם בבריטניה ומייצגים חלק שהיה חסר עד כה בהיסטוריה הצמחית שלנו. תיעוד היערות המאובנים העתיק ביותר עד כה היה במדינת ניו יורק, בו תוארכו העצים כבני 386 מיליון שנים. התגלית החדשה אותה חשפנו כעת היא העתיקה ביותר וחושפת את האקולוגיה של היערות העתיקים ביותר לפני 390 מיליון שנים", אמר ד"ר כריסטופר ברי, מרצה בכיר מבית הספר למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת קרדיף, שזיהה את המאובנים.
במבט ראשון, עץ הקלאמופיטון דומה לדקל, אולם אין קשר בינו לבין העצים הללו שפזורים כיום ברחבי העולם. במקום עץ מלא, הגזעים של העצים העתיקים היו דקים וחלולים במרכזם. במקום עלים כוסו ענפיהם במאות מבנים דמויי זרדים. גובהם של העצים הללו נע בין 2 ל-4 מטרים בלבד, אך ככל שגדלו, הם השילו את ענפיהם התחתונים ומילאו בכך תפקיד מרכזי במערכות אקולוגיות מוקדמות, כשתמכו בחסרי חוליות שחיו על קרקעית היער.
הצוות גם מצא עדויות לבסיסי העצים, ולגזעים שנפלו, והדגימו לראשונה את ההקשר הסביבתי והמרווח בין העצים בזמן שהם שגשגו. תגלית זו מערערת על הנחות קודמות לפיהן בחלק זה של החוף האנגלי חסרים מאובנים צמחיים משמעותיים. "כשראיתי לראשונה את תמונות גזעי העצים, הצלחתי לזהות אותם בהתבסס על 30 שנות מחקר של סוגי מאובנים אלו, במיוחד לאחר שעבדתי על הדגימות הטובות והשלמות ביותר של עץ הקלאמופיטון מבלגיה וגרמניה שבהן הם מוכרים היטב אך נדירים יחסית", הסביר ד"ר ברי.
עצים עתיקים יותר קיימים במקומות אחרים בעולם, אולם התגלית החדשה היא הדוגמה המוקדמת ביותר ליער עם עצים רבים שגדלים בסמוך אלו לאלו. צוות המחקר אמר שככל הנראה האתר של דבון וסומרסט היה ממוקם הרבה יותר קרוב לבלגיה ולגרמניה בתור הדבון, אולם לאור תנודות גאולוגיות הגיע למיקומו הנוכחי.
"תור הדבון שינה באופן מהותי את החיים על פני כדור הארץ. הוא גם שינה את אופן האינטראקציה של מים ואדמה זה עם זה, שכן עצים וצמחים אחרים עזרו לייצב משקעים דרך מערכות השורשים שלהם. העדויות הכלולות במאובנים הללו משמרות שלב מרכזי בהתפתחות כדור הארץ. אנשים חושבים לפעמים שסלעים בריטיים נבחנו מספיק, אבל ממצאי מחקר זה מוכיחים כי תמיד יש פתח לחשיפת תגליות חדשות וחשובות", אמר פרופ' ניל דייויס מהמחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת קיימברידג'.