בסוף השבוע כתב נשיא ארצות הברית הנבחר, דונלד טראמפ, כי בכוונתו לבטל את שעון הקיץ בארצו. "זה לא נוח, ויקר מאוד לאומה שלנו", הוא הסביר. שעון הקיץ בארה"ב החל השנה ב-10 במרץ והסתיים ב-3 בנובמבר. למעשה שעון הקיץ בארצו של טראמפ ארוך יותר מאשר באיחוד האירופי (31 במרץ עד 27 באוקטובר) ובישראל (29 במרץ עד 27 באוקטובר).
הראשון שחשב על הרעיון לשעון קיץ, או לפחות להזזת השעון, היה בנג'מין פרנקלין – מדינאי, מדען, סופר, ממציא ועוד. בשנת 1784, כשהיה שגריר ארה"ב בצרפת, הוא הציע לפריזאים הצעת ייעול. במקום לקום מאוחר ולהישאר ערים בלילה - קומו עם הזריחה ולכו לישון מוקדם. בצורה כזו, חישב פרנקלין, יוכלו הצרפתים לחסוך בכל שנה לא פחות מ-29 מיליון קילו של שעווה לייצור נרות.
אבל הרעיון לא יושם, ורק בתקופת מלחמת העולם הראשונה החלו מדינות לעבור לשעון קיץ, זאת בשל מחסור במקורות אנרגיה. לאחר שגרמניה, בריטניה ורוסיה עברו לשעון קיץ ב-1916, אימצה גם ארה"ב את השיטה ב-1918. החקלאים האמריקנים פחות אהבו את הזזת השעון, שלטענתם השפיע עליהם לרעה עם לוחות הזמנים. לאחר המלחמה, הקונגרס ביטל את השיטה, אך ניו יורק הובילה את השימוש בו כבחירה מקומית.
במלחמת העולם השנייה, הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט הנהיג שעון קיץ שנתי ("זמן מלחמה") שנמשך עד 1945. בין 1945 ל-1966 לא היה חוק פדרלי בנושא, מה שהוביל למערכת מבולגנת של מדיניות מקומית. עד 1965, חלק ממדינות ארה"ב אימצו שעון קיץ, אחרות לא, וחלקן יישמו מדיניות הפוכה של הזזת השעון אחורה.
מאז השתנו הדברים ובעשורים האחרונים מונהג בארה"ב שעון קיץ, שמתחיל ביום ראשון השני של חודש מרץ, ומסתיים ביום ראשון הראשון של חודש נובמבר. עם זאת, יש שתי מדינות בארה"ב שלא עוברות לשעון קיץ – הוואי ואריזונה.
כיום יש לא מעט מדינות שאינן עוברות לשעון קיץ, בהן סין, הודו ואפילו רוסיה.
ומה בישראל?
שעון הקיץ הופעל בארץ ישראל עוד בימי המנדט הבריטי. במחצית הראשונה של מלחמת העולם השנייה הופעל שעון הקיץ גם בחורף על-ידי הבריטים כדי לחסוך באנרגיה. גם במחצית השנייה של המלחמה ועד שנת 1946 הזיז המנדט הבריטי את מחוגי השעון שעה קדימה בחודשים אפריל עד אוקטובר.
שישה ימים לאחר שדוד בן-גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, עברה המדינה הצעירה לשעון קיץ. הוא נמשך בשנת 1948 עד יומו האחרון של חודש אוקטובר.
הזזת מחוגי השעון בחודשי הקיץ נמשכה עד שנת 1957. שעון הקיץ הארוך באותה תקופה נמשך 184 ימים, כשבשנת 1949 הוזזו מחוגי השעון בישראל שעה אחת קדימה ב-30 באפריל וחזרו למתכונת שעון חורף ב-31 באוקטובר באותה שנה. השעון הקצר ביותר נמשך 91 יום, כשבשנים 1954 ו-1955 הוזזו מחוגי השעון שעה אחת קדימה באמצע חודש יוני וישראל חזרה לשעון חורף כמה ימים לפני ראש השנה.
ב-1958 בוטל שעון הקיץ בישראל. כבר אז היה לחץ מצד גורמים דתיים, שהתריעו על חילול שבת ועל בעייתיות הנוצרת בזמן אמירת הסליחות בחודש אלול ובמועדי תשרי. שר הפנים דאז, ישראל בר-יהודה, הודיע למשרדי הממשלה כי משרדו ערך משאל בעניין שעון הקיץ שנה קודם לכן, אולם תוצאות המשאל לא היו אחידות. בכל זאת החליט אז השר לבטל את הזזת השעון.
בשנת 1980 הונהג שעון קיץ ל-42 ימים בלבד. למה? בג"ץ קבע כי יש להנהיג שעון קיץ, אך לא אמר כמה ימים. השר יוסף בורג (המפד"ל) החליט לבדוק את השפעת שעון הקיץ על החיסכון באנרגיה, ולכן קבע כי השעון יוזז ב-2 באוגוסט שעה קדימה ויוחזר כמה ימים לפני יום כיפור. בינתיים, מינה השר שישה צוותים שיבדקו את השפעת שעת האור הנוספת.
בתחילת שנת 1984, כשבורג עדיין ישב במשרד הפנים, החליטה ממשלת שמיר להחזיר את שעון הקיץ ובשנה זו הוא הונהג ב-5 במאי ועד 25 באוגוסט, כמה ימים לפני שבני עדות המזרח מתחילים לומר סליחות בחודש אלול. שנה חלפה ושוב הונהג שעון קיץ – הפעם מאמצע חודש מאי ועד סוף חודש אוגוסט.
השנים חלפו, הרב יצחק פרץ (ש"ס) מונה לשר הפנים, וגם הוא התנגד להחלת שעון הקיץ. תעשיינים, חברות ואפילו מערכת החינוך איימו לעבור לשעון קיץ בעצמם, ולכן הוא הונהג למשך כמה שנים החל מסביבות חג הפסח ועד לכמה ימים לפני ראש השנה.
בתחילת שנות ה-90 נקבע כי שר הפנים יחליט על מועד שעון הקיץ. למשל, בשנת 1996 הנהיג שר הפנים דאז, חיים רמון (העבודה), שעון קיץ למשך 185 ימים – מסוף חודש מרץ ועד למוצאי ראש השנה. השר אלי סויסה מש"ס קבע גם הוא במשך שלוש שנים את זמני השעון – שנמשכו בין 154 ל-177 ימים, ובשנתיים האחרונות של כהונתו ישראל עברה לשעון חורף לפני ראש השנה.
עם השנים חלו שינויים רבים. בסופו של דבר בשנת 2013, כאשר גדעון סער היה שר הפנים, נקבע כי שעון הקיץ בישראל מתקיים תמיד בין יום חמישי לשישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מרץ בשעה 2:00, וחל עד ליום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 2:00. עם זאת, עדיין צצות מדי פעם קריאות לבטל את שעון הקיץ – ומנגד, קריאות לבטל את שעון החורף ולהנהיג את שעון הקיץ כל השנה.
ומסתבר שהמעבר בין שעון קיץ לשעון חורף יכול להציל חיים. ב-5 בספטמבר 1999 התפוצצו שתי מכוניות תופת בחיפה ובטבריה. שלושה מחבלים מתאבדים, ערבים תושבי ישראל, נהרגו.
במערכת הביטחון העריכו כי שולחי המחבלים – תושבי הרשות הפלסטינית – הפעילו את הפצצות לפי שעון הקיץ שהיה אז ברשות. ישראל עברה יומיים קודם לכן לשעון חורף והמחבלים סברו כי המטענים יופעלו על-פי השעון המונהג בישראל. מה שקרה הוא שהפצצות התפוצצו שעה לפני הזמן המתוכנן וישראלים רבים ניצלו. עם זאת, הועלתה סברה נוספת כי "תאונת עבודה" היא שגרמה לשני המטענים להתפוצץ לפני הזמן המתוכנן.