הסיכון לשריפות יער צפוי לגדול באופן משמעותי ברחבי אירופה. ככל שההתחממות הגלובלית תוחרף, כך יהפוך האקלים לבעל משמעות רבה בליבוי השריפות. המגמה מדאיגה ביותר מכיוון שגם מרכז אירופה - אזור שנתון בסיכון בינוני מפני שריפות יער - ואזורים הרריים ברחבי היבשת, עתידים להיפגע בתדירות הולכת וגוברת מהאש. התחזית העגומה סופקה על ידי צוות מחקר גרמני-ספרדי, שהדגיש את החשיבות הגוברת של פיתוח ושיפור יכולות המניעה והבקרה של שריפות היער באירופה.
בעשר השנים האחרונות, האקלים באירופה הפך חם ויבש יותר מאשר בכל עת בהיסטוריית מזג האוויר המתועדת - מה שהוביל לסיכון גבוה מאי פעם לשריפות. בשנת 2017 נשרפו שטחים שנאמדו בכמעט 10,000 קמ"ר, עם מספר גבוה במיוחד של מוקדים באזור הים התיכון.
שריפות שהתרחשו בין היתר בספרד, פורטוגל, איטליה ובעיקר יוון, הפכו את הקיץ אשתקד לאחד ההרסניים שנרשמו אי פעם במדינות האיחוד האירופי, מגמה שנמשכה ואף הוחמרה השנה. במחקר שפורסם בכתב העת Environmental Research Letters, השתמשו החוקרים בנתונים ממודלים שונים של אקלים ברזולוציה גבוהה כדי לחקור את התגברות הסיכון והתדירות של השריפות הללו בעתיד הנראה לעין, בו בזמן ששינויי האקלים הופכים חמורים וקיצוניים משנה לשנה באירופה.
"הנתונים שלנו מראים שמגמה מסוכנת זו תימשך בעשורים הקרובים ושהסיכון לשריפות יער יגדל עוד יותר ברחבי אירופה - אפילו עם הפחתה משמעותית בפליטת גזי חממה", הסבירה ג'סיקה הצר ממרכז סנקנברג לחקר המגוון הביולוגי והאקלים בפרנקפורט. "אפילו בתרחיש האופטימי ביותר מבחינת פליטות, הסיכון הממוצע לשריפות יער בקיץ באירופה יגדל ב-24% עד 2050, בהשוואה לממוצע ההיסטורי. לעומת זאת, בתרחיש קיצון של פליטת גזי חממה, עלייה זו תהיה חדה יותר, עם מספר רב של אזורים שייפגעו".
החוקרים בחנו את השילוב של מספר גורמי סיכון כמו טמפרטורות גבוהות, לחות נמוכה ומיעוט משקעים, בשילוב עם רוחות חזקות, על מנת להגיע לתובנות בנוגע להתרחשותן של השריפות ההרסניות, תוך חישוב תרחישים שונים עד 2080. "באזורים שכבר מועדים לשריפות בדרום אירופה - מדינות כמו יוון, קפריסין, ספרד, פורטוגל, קרואטיה וטורקיה - התנאים יהפכו לקיצונים יותר", אומר ד"ר תומס היקלר ממרכז סנקנברג לחקר המגוון הביולוגי והאקלים בפרנקפורט, שהוביל את צוות המחקר.
"עבור המערכות האקולוגיות והחברות של מדינות אלה, מזג האוויר הקיצוני הוא אתגר גדול. במקביל, אזורים במרכז אירופה, חלקים מצפון אירופה, ובמיוחד אזורים הרריים המתחממים במהירות, עתידים להיכנס גם הם למעגל האש. אם רמות הפחמן הדו-חמצני יעלו בחדות, הסיכוי לתנאי אקלים מעודדי שריפות עלול לגדול בכ-60% ברכסי ההרים הנמוכים בגרמניה, הרי הקרפטים, הרי הווז' בצפון-מזרח צרפת, וכן ברכס מאסיף סנטרל שבדרום צרפת".
לדברי ד"ר מתיו פורסט ממרכז סנקנברג לחקר המגוון הביולוגי והאקלים בפרנקפורט, הסיכוי להתגברות השריפות באזורים הרריים מעלה אתגרים נוספים אותם יש לקחת בחשבון. "הסכנה לשריפה מושפעת גם מגורמים כמו אופי השטח ודליקות הצמחייה. טופוגרפיה מורכבת ומדרונות תלולים עלולים להגביר משמעותית את הסיכון לשריפה ולפגוע ביכולת לכבות את הלהבות, מכיוון שהאש יכולה להתפשט מהר יותר באזורים שהגישה אליהם מוגבלת".
ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות ההולכת וגוברת של מערכות התרעה מוקדמת, ניטור שריפות וכיבוי אש, אפילו באזורים שנחשבו עד כה לבעלי סיכוי נמוך להיפגע מהאש המתפשטת. תשומת לב והיערכות מוקדמת עשויות להיות המפתח למניעת אסונות עתידיים לפני שהם מתרחשים. "במרכז אירופה, ניהול שריפות יער היה עד היום בעדיפות נמוכה. כתוצאה מכך, יש קהילות שאינן ערוכות כראוי למצב בו הן עלולות למצוא את עצמן מתמודדות עם הסיכון הגובר לשריפות. יש להגדיל את המודעות ולפעול באופן בהול בכל הנוגע לתכנון עירוני, ייעור וניהול קרקע, במטרה להגן על היערות ועל הקהילות השכנות להם או חיות בתוכם", מסבירה הצר.