ארכיאולוגים איטלקים חשפו שרידי מאובנים של תשעה ניאנדרטלים במערה ליד רומא. התגלית הזו מראה כי המגף האיטלקי היה מאוכלס כבר לפני כמאה אלף שנה.
משרד התרבות האיטלקי הודיע אתמול (שבת) על החשיפה, וציין כי הדבר מאשר שמערת גואטארי בעיירה סן פליסה סירקאו שבמרכז איטליה הייתה "מהמקומות החשובים בעולם להיסטוריה של האדם הניאנדרטלי".
לראשונה התגלתה במערה זו גולגולת של אדם ניאנדרטלי בשנת 1939. אחרי מציאתם של שרידי תשעה ניאנדרטלים הגיע ל-11 מספרם הכולל של הקדמונים ששרידיהם התגלו במערה, השוכנת במרחק 100 מטר מחוף הים הטירני.
בין היתר נמצאו במקום עצמות מאובנים שכוללות גולגולות, שברי גולגולת, שתי שיניים ושברי עצמות נוספות. על רבים מהעצמות נראו סימני כרסום.
לפי ההודעה האיטלקית, 8 מהניאנדרטלים חיו לפני 50 עד 68 אלף שנה ואילו התשיעי - על פי ההערכות - חי לפני 90 עד 100 אלף שנה. כולם מבוגרים, פרט לאחד שמת כנראה בהיותו נער.
החפירות באתר הפרהיסטורי, שהחלו ב-2019, נעשו בין היתר בחלק של המערה שטרם נחפר. הן כללו גם חפירות באגם שצוין לראשונה על ידי האנתרופולוג אלברטו קרלו בלנק, האחראי לתגלית הגולגולת ב-1939.
שר התרבות האיטלקי דריו פרנצ'סקיני אמר כי "זו תגלית יוצאת מן הכלל שהעולם כולו ידבר עליה". האנתרופלוג מאורו רוביני אמר כי המספר הרב של שרידים שהתגלו מעיד על אוכלוסייה משמעותית יחסית של ניאנדרטלים, "החברה האנושית הראשונה".
הארכיאולוגים אמרו כי המערה שימרה באופן מושלם את התנאים ששררו לפני 50 אלף שנה. הם ציינו כי שרידי מאובנים של בעלי חיים שנמצאו במקום – פיל, קרנף, אייל, דובים, סוסי פרא, צבועים וגם שור הבר האירופאי שנכחד – מסייעים להבנה של ההיסטוריה האקלימית באזור, ושל החי והצומח בו.
הניאנדרטלים, קרובי המשפחה הקדמונים הקרובים ביותר לנו, נכחדו לפני כ-40 אלף שנה. לא ברור בדיוק מה הוביל לכך, אבל התיאוריה המובילה היא חוסר יכולתם להסתגל לשינויי האקלים ולתחרות הגוברת מהאדם המודרני.