הקיץ בשיאו, ועימו גם מגיעה עלייה בשכיחות של פגיעת חיות הבית שלנו מחרקים, עכבישים, זוחלים ואפילו בעלי חיים ימיים. בעזרת הווטרינר ד"ר חיליק מרום, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות בית, מיפינו את סוגי הפגיעות שיכולות להתרחש, ומה הן דרכי הטיפול.
"העקיצה הנפוצה ביותר היא של הפרעוש. אם אנחנו לא מבצעים טיפול מונע באופן קבוע, אז בעלי החיים נעקצים. פרעושים יכולים להעביר מחלות שחלקן עלולות להדביק בני אדם. יש בעלי חיים אלרגיים, שמפתחים תגובה עורית חמורה לעקיצות, שמחייבת טיפול מונע.
קרציות - קרציית הכלב הנפוצה או קרציות של חיות בר, עלולה להדביק את חיית המחמד כאשר אנחנו מבלים איתו בסביבת מגורים שהיא לא עירונית. עקיצת קרציות יכולה ליצור תגובה מקומית מאוד לא נעימה. הדבר מייצר זיהום מקומי, וקרציות גם הן עלולות להעביר מחלות.
יש גם להיזהר כאשר מעוניינים להסיר את הקרציות מבעלי החיים. "כשהקרצייה נמצאת בארוחה שלה, היא נועלת את הלסת על המארח עד שהיא לא סיימה את השאיבה של הדם שהיא שותה. בשלב הזה, אם תולשים אותה בלי לדעת מה עושים, אנחנו משאירים את הלסת שלה תקועה בגוף הכלב או עלינו. הדבר הנכון הוא לגרום לקרצייה להפסיק את הפעילות שלה, ואלכוהול עושה זאת מעולה", הסביר ד"ר מרום.
ד"ר מרום הוסיף כי אם אנחנו מוציאים קרציה לבעל חיים ומורידים אותה לשטח שבו אנחנו חיים, אז היא יכולה להעביר מחלות כמו קדחת קרציות. מדובר במחלות שכאשר הן מתקיימות בקרציה, הן מסכנות חיים, ודוגמה לכך היא הזמר מאיר אריאל שנפטר מקדחת קרציות.
הטיפול בקדחת קרציות הוא אנטיביוטי. אם לא מאתרים את המחלה בזמן – קדחת קרציות יכולה להיות מופע שאינו בר ריפוי, ואפשר רק ללוות את בעל החיים ולא לרפא אותו.
הטיפול העיקרי והאפקטיבי ביותר בשני הטפילים הללו מניעה, למעט במקרים של אלרגיה, ואז צריך להתערב באופן רפואי.
"ישנם סוגים שונים של חומרים מאוד בטוחים ויעילים, חלקם הם מוצרים שניתן לבלוע. הם היעילים ביותר. קבוצה שנייה של חומרי הדברה הם אמפולות, בעיקר בחתולים. חלק מחומרי המניעה מגנים לארבעה שבועות וחלק ל-12. ומתחת לחומרים הללו יש את הריסוסים הרגילים שאנחנו מכירים שהם מכסים לכמה ימים, או הקולרים למיניהם שמפיצים ריח. אני ממליץ להתייעץ עם הווטרינרים לגבי החומר המתאים לבעל החיים שלך. מתאימים חומרים שונים לחיות שונות", אמר ד"ר מרום.
עקיצה שלישית נפוצה היא זבובי החול – הם מפיצים מחלה בשם "לישמניה", או מופע שבעבר קראו לו "שושנת יריחו". לשמניה היא מחלה יחסית נפוצה שאין ממנה מרפה.
נמלי האש – מין פולש לישראל שמשגשג בישראל. חוץ מכאבים, אי נוחות ודלקות שקורות בעיקר לכלבים, נמלי האש אוהבות לעקוץ קרניות עיניים של חתולים. אנחנו נתקלים במופע הזה, שמייצר כתם עכור וקבוע על הקרנית של החתול ומפריע מאוד לשדה הראייה. באיזורים שבהם חתולים יוצאים מהבית – חשוב לדעת שצריך לתת טיפול והדברה נאותים.
בקרב שלל המזיקים שהוזכרו למעלה - ד"ר מרום ציין כי הדברה בסביבה היא חשובה מאוד. הדברה ביתית נעשית במקומות שיש בהם נגיעות גבוהה על ידי גורם מוסמך שהודגש בפניו שיש בעלי חיים בבית, שכן ישנם חומרים שרעילים עבורם. יש שילובים רבים של חומרי הדברה שיש להם אפקט פעילות לאורך זמן, ומדבר מוסמך ידע להתאים את החומר ההדברה לשטח.
מלבד זבובי החול, חרקים מעופפים נוספים הם היתושים. "כמו שאנחנו נעקצים - גם חלק מבעלי החיים שלנו נעקצים, לדוגמה חתולי ספינקס נטולי פרווה שהעור שלהם חשוף. לרוב מדובר ברמת סיכון נמוכה, ומעט מקרים של אלרגיה. כשיש תגובתיות מוגזמת של העור, ניתן למרוח משחת אנטי היסתמין ולפנות לווטרינר", אמר.
מעופפים נוספים הם דבורים וצרעות. לדברי ד"ר מרום, במקרה הזה אין דבר מניעתי שניתן לעשות. מה שכן, צריך להיזהר כשאנחנו רואים קן של צרעות או דבורים, או התקבצות שלהן. כי כשיש ריבוי עקיצות – זה יכול בהחלט להיות מסוכן ולגרום לתגובה של רגישות יתר, עם בצקת בקני הנשימה.
מה עושים כשיש עקיצה בודדת? בוחנים את נקודת העקיצה, מחפשים את העוקץ (צרעות לא מוציאות עוקף, אבל דבורים כן). מוציאים אותו, וגם פה, בדומה ליתושים, משתמשים בתכשיר אנטי-היסתמין. אין חובה להסתייע בווטרינר, אבל ניתן להיעזר בהם כדי לקבל טיפול נגד דלקת ונגד כאבים.
בעלי חיים שפיתחו תגובה של רגישות יתר – כדאי לקחת מהמרפאה המטפלת ערכה רפואית שנמצאת בבית, שבהתאם למצב הרגישות, הווטרינר או הווטרינרית יתוו את החומר שמטפלים בו ואת דרך הטיפול.
בעלי חיים נוספים שעוקצים את חיות המחמד שלנו הם עכבישים, זוחלים וחיות ים.
עכבישים – הווטרינר סיפר שכל העכבישים הם ארסיים ברמה מסוימת, אבל מצד שני – הם כמעט אף פעם לא עוקצים בני אדם או חיות מחמד. רוב העקיצות בבעלי החיים מתרחשות אם בעלי החיים לא שם לב והתיישב על העכביש ומחץ אותו. העכביש המסוכן ביותר בישראל הוא של ששן חום (או בשמו האחר: ארסן חום) – עכביש יחסית קטן שהנשיכה שלו גורמת לנמק באיזור הנשיכה. מדובר על פצע שהולך וגדל. הטיפול הוא מורכב וממושך, ובמקרים רבים זה מגיע לטיפולים כירורגיים.
עקרבים – בישראל הפגיעה העיקרית מעקרבים היא מהעקרב הצהוב, שהוא ארסי. הטיפול צריך להיות אשפוזי ומיידי: מתן נוזלים ושמירה על בעל החיים עד השלב שבו הארס מפסיק להיות יעיל. ברוב המקרים הטיפול אינו מסכן חיים, למעט מקרים שבהם בעלי החיים מנסים לבלוע את העקרב, והוא נושך אותם באזור בית הבליעה.
הכשות נחשים – ישנם שלושה מינים ארסיים עיקריים בארץ. רוב ההכשות הן של צפע מצוי, שתפוצתו היא בערך עד הקו הגיאוגרפי של באר שבע, והוא הסתגל לחיים בשטחים אורבניים. הכשת נחש מסכנת חיים, ויש נוגדן ארס שקיים מרכזי חירום.
הארס משלב פגיעה עצבית, פגיעה בכרישת הדם ופגיעה מחיידקים שנמצאים בפה של זוחלים והם גורמים לזיהום. לכן הטיפול בהכשת נחש הוא מיידי וחשוב. אנחנו רואים הכשות נחש בכלבים וחתולים משני סוגים. אחת היא הכשה אקראית – לכיוון רגליים אחריות, כאשר בעל החיים לא היה מודע והנחש הכיש כדי להתגונן. ההכשה השנייה היא מכוונת – בדרך כלל לכיוון הראש. בעל החיים ניסה לתקוף את הנחש, והנחש התגונן.
מהקו הגיאוגרפי באר שבע ודרומה יש עוד שני סוגי נחשים ארסיים לכלבים וחתולים – אפעה ועכן.
הכשות עכן הן מאוד נדירות ואין נגדן נוגדן. הכשות אפעה הן פחות נדירות, ובחלק קטן ממרכזי החירום יש להן נוגדן. מדובר בהכשות אגרסיביות, וסיכויי השרידה מהן הם מעט יותר נמוכים מסיכויי השרידה של צפע. הטיפול בכולן הוא זהה, וכולל לרוב: מתן נוזלים, מוצרי דם, נוגדן ארס, אנטיביוטיקה ואנטי-הסתמינים.
גם מדוזות עלולות לפגוע בחיות המחמד שלנו – כלבים שהולכים לים ונצרבים. הכלבים לא חייבים להיות במים, יש מדוזות שנשטפות לחוף. הכלבים מראים עניין, ונצרבים. צריבת מדוזה אינה מסכנת חיים, למעט מצבים של ניסיון אכילה. וגם פה הווטרינרים יוכלו לתת טיפול מהיר ללא אשפוז.
מצבים אחרים שכן יכולים להיות מסכני חיים: חדירה של זהרון, מין פולש שעבר לים התיכון דרך תעלת סואץ. קוצי הזהרון מכילים רעלן שמגן עליו. עקיצת זהרון יכולה להיות מסכנת חיים.
בנוסף, גם פגיעה מאבנונים ועקבנונים – דגים שמסתתרים על הקרקעית והקוצים שיש להם על הגב יש רעל שיכול לסכן חיים, ובעלי החיים זקוקים לטיפול.
רוב הרעלנים שיש לנו בטבע הם חומציים, ולכן אם רוצים לשטוף אותם מהעור. מים הם בופר כימי ויכולים להתנהג כבסיס או כחוצה. לדוגמה, שטיפה במים של עקיצת דבורה או צרעה מקלה מאוד על המקום.
בבעלי חיים ימיים זה ההפך – צריך חומר חומצי שישטוף את הרעלן הבסיסי. פעם אמרו ששתן על האיבר יכול לעזור. זה עובד, כי השתן הוא חומצי, אבל שימוש בחומץ או חומר ייעודי הוא הרבה יותר יעיל ולכן אנחנו ממליצים לפנות לטיפול וטרינרי.
מה עם אנשים שמחזיקים עופות או מכרסמים? "הם יכולים להידבק מסוגים שונים של כינים ופרעשים, וגם להם יש חומרים יעילים לשימוש. כאשר אנחנו מגדילים בעלי כנף או זוחלים – ההמלצה היא גם שם לתת טיפול מונע פעם בכמה שבועות. חלק מהחומרים ניתן למרוח, וחלק הם חומרים לפה. במצבי נגיעות קשים – צריך לוודא שמרססים את הכלובים של בעלי החיים, וכמובן המניעה זה הכי חשוב".
מדוע יש בקיץ יש עלייה בכמות הפגיעות? "עבור פעילות טפילית יש שני תנאים מחייבים. אחד זה חום, ושני זה לחות. אז לדוגמה באילת אין כמעט בעיה של פרעושים, גם לא במצפה רמון, כי יבש מדי". איפה כן יהיו? בתל אביב, חדרה, חיפה ובמקומות נוספים - שם מתאפשר התהליך של הפרעושים והקרציות.
בקרב הזוחלים, העכבישים ושאר בעלי החיים שמפריעים לחיות הבית שלנו – קיימת פעילות יותר מרובה עם העלייה של הטמפרטורות. הם יוצאים מהמחילות שלהם ולכן גם מכישים ועוקצים יותר.
