בישראל צפו בפה פעור בנשיאות האוניברסיטאות המובילות בעולם בשימוע בבית הנבחרים האמריקני. במשך כחמש שעות התבקשו נשיאות אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה UPenn ו-MIT לספק תשובות לשאלות המחוקקים על הפעולות שהמוסדות האקדמיים נוקטים נגד תלמידים שמעורבים במעשי אנטישמיות, כיצד נוהלי הגיוס של המוסדות מבטיחים שהסגל ייצג נקודות מבט מגוונות וכיצד הם מבטיחים ביטחון בקמפוסים.
נשיאת MIT, סאלי קורנבלות', נשאלה האם הקריאה לרצח עם של יהודים מפרה את קוד ההתנהגות של המוסד האקדמי, והיא ענתה כי הדבר מפר את המדיניות רק אם זה מכוון ליחידים ולא בתור קריאה כללית פומבית. היא סירבה לענות לשאלה ב"כן" או "לא", וטענה כי היא לא שמעה קריאה לרצח יהודים בקמפוס. בהמשך נשאלה אם שמעה קריאות לאינתיפאדה, והיא ענתה: "שמעתי קריאות, אשר יכולות להיות אנטישמיות, אבל זה תלוי בהקשר".
עבור האוזן הישראלית המקומית הדברים האלה קשים לעיכול. אבל יש ישראלים שנמצאים במוקד, כאלה שלומדים באוניברסיטאות, מרצים שם או עושים פוסט דוקטורט.
ד"ר עלי שמשוני, פוסט דוקטורנטית ב-MIT במחלקה לכימיה, סיפרה כי כבר מה-7 באוקטובר, היום שבו ביצעו מחבלי חמאס את הטבח ביישובי העוטף, קבוצה אחת אנטי ישראלית הביע את עמדתה בנושא, ובצורה מפחידה. "הדם עוד לא יבש מקירות בארי והם כבר טענו במדיות החברתיות שהכל אשמתנו ושזה מגיע לנו. מאוד מהר הם החלו לארגן הפגנות בקמפוס. אחת ההפגנות הראשונות שראיתי הייתה ב-19 באוקטובר והם צעקו 'אינתיפאדה' ו'מהים עד הנהר'. הם צעקו שקרים על ישראל. הם מביאים מפגינים מבחוץ, וזה מה שעושה את זה עוד יותר לא נעים ומפחיד. אתה לא יודע את מי מביאים. ההפגנות לא נעימות, הם קוראים לרצח עם שלנו, קוראים אינתיפאדה".
ד"ר שמשוני משמשת מנהלת מדעית ב"מדע גדול, בקטנה", והיא עקבה אחר השימוע באדיקות. "צפיתי בהכל. בגדול, ברור לי שכל הנשיאות, כולל הנשיאה שלנו, קיבלו הדרכה ברורה מה להגיד ולא לסטות מזה. הנשיאה שלנו צודקת בכך שסיפרה שהיו כאלה שניסו להרגיע את המצב. אבל בסופו של דבר קבוצת הסטודנטים האנטי ישראלית סירבה לדיאלוג, גם עם חברי הסגל, וגם עם קבוצת הסטודנטים הפרו-ישראלים. הם לא מעוניינים לדבר איתנו או עם מישהו שמוגדר כציוני. הקמפוס לא מסוגל לעשות משהו ברור מול התופעה, חוץ מלומר שיחנכו ליותר טוב. כי חסר פה חינוך. כשאני שומעת דברים מסויימים, אני יודעת שזו קונספירציה אנטישמית. אבל הם חושבים שזו ביקורת!"
על השימוע בבית הנבחרים האמריקני, אמרה ד"ר שמשוני: "לא היו לנשיאות תשובות לשאלות, וגם לא תשובות לשאלה - איך הגענו למצב הזה, שהעמדה נגד ישראל הפכה לסטנדרט אינטלקטואלי. זה הדבר הנכון להגיד. והסטודנטים חושבים שזה נורא חשוב להגיד משהו נגד ישראל. כי זה סטטוס חברתי. וזה בלי להבין או לדעת שום דבר. זו תחושה קשה. כי ארה"ב היא התומכת הכי גדולה שלנו וזה מפחיד אותי שהסטודנטים האלה יהיו אלו שיובילו את המשק והפוליטיקה בעתיד. מטריד אותי שמקבלים רעיונות שמבוססים על שקרים".
גלעד ארדן בהקרנת סרט הזוועות בהרווארד
(צילום: משלחת ישראל באו"ם)
הנשיאה של אוניברסיטת הרווארד, קלודין גיי, הסבירה בשימוע שכאשר הדיבור הופך למעשים שמפרים את המדיניות של המוסד נגד בריונות והטרדה, או מסית לאלימות - רק אז ננקטת פעולה.
פרופ' מיכל בר אשר סיגל מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שחזרה לאחרונה משבתון באוניברסיטאות הרווארד וייל, אמרה כי "צריך להבין דבר אחד מרכזי לגבי אוניברסיטאות העילית שם: המחויבות שלהם לחופש דיבור אקדמי מאוד מאוד גבוהה. ברור שתשובות הנשיאות היו מתואמות והן ישבו עם עורכי דין לפני, וניכר משפת הגוף שלהן שהן מרגישות לא בנוח ושזה נראה לא טוב. הבעיה היא שהאוניברסיטאות הגיעו למצב אבסורדי, שבו איבדו את המצפן המוסרי שלהן, שלא הבינו מתי לחופש הדיבור צריך שיהיו גבולות וקווים אדומים. הן לא מבינות שיש כאן משהו חמור מאוד שצריך להיעצר".
לדברי פרופ' בר אשר יש להבין את הרקע והסיבה כיצד הם הגיעו למקום הזה. "זה מגיע מחוסר יכולת להבחין במורכבות ומי אם לא אוניברסיטאות העילית של העולם צריכות להבין את המורכבות ולשדר אותה", היא אמרה. "יש אוניברסיטאות שמצליחות, אבל האוניברסיטאות האלה - שמחנכות את הדור הבא של מנהיגי העולם - כושלות בזה. בהרווארד שאלתי האם היו נותנים לבן גביר לתת הרצאה שכותרתה: שתי גדות לירדן - זו שלנו וזו גם כן. התשובה שקיבלתי הייתה - כן. המחויבות שלהם לחופש הדיבור אבסולוטית. ומשם זה מגיע".
פרופ' בר אשר סיפרה מה קרה לאחר שדיברה על הטבח שביצעו מחבלי חמאס לפני חודשיים. "העברתי שיעור אחרי ה-7 באוקטובר ובחרתי לדבר בחופשיות על מה שעובר עליי ולבכות יחד עם הסטודנטים", היא סיפרה. "התגובות שלהם היו מדהימות. חיכו לי עוגות על השולחן וקהילת הסטודנטים הקתולים התפללה בכנסיה. אבל היו לי סטודנטים יהודים שהרגישו תחושה של חוסר ביטחון. עברתי איתם ליד הפגנות בהם צועקים 'from the river to the sea'. וזו תחושה לא נעימה, אווירה מאוד קשה בקמפוס. התלמידים שידרו תחושת אכזבה מהסגל שלא תומך בהם. לימדתי קורס: יהודים ונוצרים והחוק בהתחלה. הקמפוס הציע לספק לי שמירה. בייל המחלקה לדתות סיבסדה אירוע שעסק ב'טבח בעזה' והיה דיון על זכותה של מדינת ישראל להתקיים לאור הג'נוסייד בעזה. השיח הוא על 48, על זכותה של ישראל להתקיים על אדמה פלסטינית". פרופ' בר אשר צפויה להיכנס בסוף החודש לתפקיד סגנית הנשיא לקשרים בינלאומיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
פרופ' עדו קמינר, מהפקולטה להנדס חשמל ומחשבים בטכניון, היה שלוש שנים וחצי ב- MIT בפוסט דוקטורט. "אני חושב שזה הזוי ועצוב, אבל זה לא משקף את מה שאני חוויתי שם", אמר פרופ' קמינר. "זה גם לא משקף את מה שאני חווה מקולגות ברמה האישית. אני חושב שיש המון בורות בקרב הסטודנטים שלא מבינים את מורכבות הסיטואציה, למרות שמדובר באוניברסיטאות העילית. ייתכן שיש שם סוג של יוהרה, של אנשים שלא מבינים את הדברים אבל חשים שיש להם לגיטימציה להטיף מוסר".
על האווירה האנטי ישראלית באותם קמפוסים, הוא אמר: "כשאני רואה את מה שמתרחש, אני חושב על יוהרה ובורות. הייתי בביקורים בסטנפורד, MIT והרווארד. וזה מוזר ללכת שם ולראות שיש אופנה חדשה של כאפיות בתור צעיפים. בתחומים של מדע והנדסה זה מיעוט קטן, אבל בולט מאוד לעיניים הישראליות. לסטודנטים שלומדים שם זו תקופה קשה יותר. יש להם הפגנות מתחת לבית, הוראות לא להגיע לאירועים מסויימים. מדובר בסטודנטים עם ילדים. הגנים והמסגרות היהודיות מאוימות. וזו חוויה קשה למי שגר שם, הרבה יותר מאשר לי בתור אורח".
האם יש חשש שהדבר יפגע במחקר ובשיתופי הפעולה בין האוניברסיטאות בישראל לארצות הברית? "אני לא חוויתי פגיעה כזו, אבל אבל חושש מזה במבט קדימה", הודה פרופ' קמינר. "אנחנו צריכים שיראו שהמדע הישראלי רץ קדימה, שאנשים לא יחששו משיתופי פעולה והשקעה. זה לא האנטישמיות לבד. אנשים נבהלו מהאירוע וייתכן שבעתיד יחששו לקיים שיתופי פעולה. צריך להראות את החוסן הישראלי, שאנחנו ממשיכים להתקדם".
אירית מילר זמורה, מ-UCSF עוסקת בביולוגיה. היא סיפרה כי בסן פרנסיסקו היו הפגנות גדולות פרו פלסטיניות שהפכו אלימות. "יש כמה עסקים בבעלות יהודית שניפצו להם את הזכוכיות. בתיכון מקומי ריססו צלב קרס. בקמפוס אצלנו לא היו הפגנות, כנראה קשור לעובדה שאין אצלנו מדעי הרוח, רק דוקטורנטים וסטודנטים לרפואה. היו כמה הפגנות, אבל יחסית לשכנות שלנו כמו ברקלי וסטנפורד הן לא היו אלימות".
פרופ' דניאל חיימוביץ', נשיא אוניברסיטת בן גוריון, מתח גם הוא ביקורת על ההתבטאויות האנטי ישראליות באוניברסיטאות המובילות בארה"ב: "באיזו מציאות הקריאה לרצח עם של יהודים תלויה בהקשר? בעידן שבו הרגישויות וההגנות המוצעות למיעוטים בקמפוסים באוניברסיטאות ממשיכות לגדול - יש קבוצה אחת שבה ההגנות נוטות כלפי מטה - יהודים. באיזה עולם מתקשה נשיא אוניברסיטה, המוביל כביכול חשיבה ליברלית וחשיבה ביקורתית, לומר שקריאות לרצח עם הן רק פשעים אם ניתן לפעולה? ורק נגד יחידים? חוסר הבהירות וההחלטיות הוא כישלון עצום של מנהיגות אקדמית".
