בשיתוף איגוד ערים שרון-כרמל
בתחילת החודש שעבר נחנך במאגר מים הבונים שבחוף הכרמל מתקן סולארי ייחודי מסוגו בישראל: 50 אלף קולטנים סולאריים צפים, המייצרים 23 מגה וואט, שיכולים לספק צריכת חשמל לכ-3,000 בתי אב.
המתקן הצף במאגר הבונים מצטרף למספר מיזמים חדשניים, שהוקמו לאחרונה ושעושים שימוש בקרקע מופרית או בקרקע מופרת לייצור חשמל. במאגר משמר השרון שבעמק חפר, נבנה לאחרונה מתקן פוטו וולטאי על סוללת עפר המשמשת כסכר, ובמועצה האזורית מנשה הקימה החברה הכלכלית שתי מערכות סולאריות על סוללות של מאגרי מים.
שימוש משולב בקרקעות לייצור חשמל (המוכר גם בשם: אגרו וולטאי) הוא תחום שצובר תאוצה בכל העולם. "הנושא נולד בעקבות המחסור בשטחי קרקע, שרק הולך וגובר עם השנים. שימוש משולב לייצור אנרגיה מתחדשת מייעל את השימוש במשאבים ונותן מענה להתחממות הגלובלית", מסבירה פרופ' אופירה אילון, חוקרת בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה ובמוסד שמואל נאמן בטכניון.
המתקנים האגרו וולטאיים, אומרת פרופ' אילון, הם פתרון אידיאלי לאספקת חשמל נרחבת. "במצב הנוכחי, מותקנים פאנלים על גגות פרטיים או תעשייתיים באופן מבוזר, מה שמצריך מערכת שיודעת לקלוט את הביזור ולבצע אגירה. היתרון של המתקנים האגרו וולטאיים שהם מוצבים בשטחים פתוחים ובשדות גדולים, לא בצורה מבוזרת".
אז האם תם עידן הפחם והנפט? האם אנחנו מתקרבים בצעדי ענק ליעד שהציב ראש הממשלה נפתלי בנט לקראת וועידת האקלים של האו"ם – אפס פליטות גזי חממה עד שנת 2050? "מדינת ישראל בהחלט עשתה שינוי עצום בכל מה שקשור לאנרגיה ראשונית", פוסקת פרופ' אילון, "לשם השוואה, בשנת 1980 - 100% מצריכה האנרגיה הגיעה מנפט. בשנת 2002, האחוזים עמדו על 60%, וב-2013 סך האנרגיה הראשונית מפחם ירד ל-18.3%. חשוב לזכור שהאנרגיה בישראל היא לא רק חשמל. כ-40% מהאנרגיה הראשונית בישראל הולכת לחשמל, 44% מנותבים לתחבורה, והשאר הולך לייצור חום בתעשייה".
למרות הנתונים המרשימים והעתיד הוורוד שצופים לאנרגיות המתחדשות, יש גם לא מעט אתגרים, מודה פרופ' אילון. "הבעיה המרכזית היא האגירה. ישראל אמנם נמצאת באזור שנהנה משמש רוב ימות השנה, אבל צריך לתכנן אגירת אנרגיה בלילות ובימים שבהם אין שמש. האגירה היא לאו דווקא לילית אלא גם חודשית. הפתרון יכול לבוא בצורה של סוללות. היום כבר מדברים ברצינות על מימן ירוק. כלומר, לעשות אלקטרוליזה של מים ולייצר מימן. לשם כך צריך תוכנית מסודרת ומתוקצבת".
פרופ' אופירה אילוןצלם: ירדן אילוןבכל מה שקשור לפאנלים אגרו וולטאיים, מציינת פרופ' אילון, יש חשיבות רבה לשמירה על האיזון האקולוגי. אחד החששות שעולים בתחום המתקנים הפוטו וולטאיים במאגרי מים, כמו זה שנבנה בחוף הבונים, הוא פגיעה בציפורים ובעופות. "אלו נושאים שנחקרים ונבדקים כל הזמן במטרה לשמור על החי".
איך החיים שלנו ייראו עם 100% אנרגיות מתחדשות?
"יהיו לנו חיים יותר טובים אם נתייעל אנרגטית, נצמצם את צריכת האנרגיה ונבנה מערכות חכמות להולכה ולחלוקה של החשמל. חשוב לזכור שהמעבר ל-100% צריך להיות גם בחשמול כלי הרכב. סך הכל קצב פיתוח הטכנולוגיות והאימוץ שלהן הוא מדהים. בדנמרק, שמובילה בייצור אנרגיות מתחדשות, אנרגיה מטורבינות רוח הייתה חלום עד לפני 8 שנים. היום הנושא הזה מאוד מפותח".
מייצרים אנרגיה מפחם כמו בשנות ה-80
על פניו, נראה שמדינת ישראל הולכת בכיוון הנכון בכל מה שקשור לאנרגיות מתחדשות, אבל בפועל – המצב רחוק מלהיות משביע רצון. מתברר שגם בשנת 2021, כשכולם מדברים על אנרגיות מתחדשות, ישראל עדיין ממשיכה לייצר אנרגיה מפחם מזהם.
מידי שנה מפרסם דוח המפלס (מרשם פליטות לסביבה), מידע מקיף על פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים. השנה, "זכה" במקום הראשון מפעל אורות רבין בחדרה של חברת החשמל, שאחראי על כ-30% מייצור החשמל בישראל.
"צריך להבין שאנשים שנחשפים למזהמים האלו מקצרים את חייהם", מסבירה פרופ' אילון. "ידוע שהחלקיקים המזהמים נכנסים לריאות ופוגעים בבריאות. לפני חודשיים הוציא ארגון הבריאות העולמי המלצות חדשות שנוגעות לפליטת מזהמי האוויר. בכל מה שקשור לפליטות תחמוצת הפחמן, הארגון ממליץ על לא יותר מ-10 מיקרון לקוב אוויר. בישראל אנחנו עומדים על 40 מיקרון לקוב אוויר. כלומר, פי ארבעה מהמומלץ. המסקנה המתבקשת היא שחיי אדם לא שווים בישראל".
מה לגבי מאגרי הגז הטבעי?
"מבחינתנו, הגז הטבעי הוא לא פתרון, אלא גשר או גיבוי לאנרגיות מתחדשות. גז הוא אמנם נקי ואין בו חלקיקים מזהמים, אבל יש בו חומרים אחרים שפוגעים בבריאות כמו בנזן. שנית, משק הגז הוא לא בטוח מבחינה ביטחונית. זה נכון שיש היום הרבה אסדות, אבל מדובר במערכות רגישות ואי אפשר להישען רק עליהן".
מי שפועל בשנים האחרונות לסגירת היחידות הפחמיות המזהמות בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה הוא איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל, גוף שהוקם בשנות ה-70, כולל 18 רשויות מקומיות ומטרתו לנטר ולפקח על איכות הסביבה באזור השרון והכרמל. האיגוד, אגב, עובד בימים אלו על תוכנית ליישום אנרגיות מתחדשות במבנה שלו עצמו. המבנה החדשני יחופה ב-166 מ"ר של פאנלים סולאריים, שיהפכו אותו למגדל הפוטו-וולטאי הראשון בישראל.
"היום באורות רבין קיימות 6 יחידות. לא הרבה אנשים יודעים שאף יחידה לא מופעלת בגז", אומר ניר סהר, מנכ"ל איגוד ערים שרון-כרמל. "שש היחידות האלו נבנו כשאני הייתי בן עשר, ומאז הן עובדות באותה שיטה ובאותה עוצמה. אנחנו אומת הייטק, יש לנו אסדות גז ואנרגיות מתחדשות, אבל היחידות באורות רבין פועלות כמו בשנות ה-80. זה אבסורד", מזדעק סהר.
סהר מציין כי בעקבות מאבק ארוך, הוכנסו לפני מספר שנים אמצעים להפחתת זיהום אוויר לשניים מתוך שש היחידות בתחנת אורות רבין בעלות של כארבעה מיליארד שקלים. הארבע האחרות, יחידות מספר 1-4, ממשיכות לפעול כרגיל, באותה רמת זיהום אוויר. "הסיבה שלא רצו לשים אמצעי הפחתה בשאר היחידות היא כלכלית בלבד. לא רצו לשים על זה כסף".
ניר סהר לדבריו, היחידות המזהמות לא רק מזיקות לאיכות הסביבה אלא גם לבריאות התושבים. "סביב אורות רבין יש שכונות מגורים. אין עוד מקום בארץ או בעולם ששכונות נמצאות במרחק של פחות מקילומטר אחד מתחנת הכוח. השכונה הקרובה ביותר לאורות חדרה היא חפציבה, במרחק 800 מטרים. תושבי השכונה סובלים לא רק מהמזהמים שנפלטים מהארובה, אלא גם מפחם חשוף שנמצא על הקרקע ונישא ברוח".
מה הפתרון? האם אנרגיות מתחדשות יכולות להחליף באופן מלא את תחנת אורות רבין?
"הפתרון הוא שימוש באנרגיות מתחדשות, בשילוב עם אגירת אנרגיה, שהטכנולוגיה שלהן מתפתחת כל הזמן. המאגר הגדול שנבנה במאגר הבונים בחודש שעבר מייצר 23 מגה וואט. לשם השוואה, יחידה 5 באורות רבין מייצרת 550 מגה וואט ויחידה 4 – 350 מגה וואט. יש צורך בהרבה מאוד מאגרים ופאנלים סולאריים כדי לצמצם את פעילות אורות רבין, אבל כולנו תקווה שיהיו רפורמות, תקציבים ופחות רגולציה, כך שכל בית צמוד קרקע יוכל בצורה קלה לייצר לעצמו חשמל, אין שום סיבה שלא".
5 צפייה בגלריה
מבנה האיגוד המתוכנן יחופה בקרוב בחלקו בפאנלים סולארים. מדובר על 166 מ"ר פאנלים ייחודיים וחדשניים על הקירות אשר יהוו את המגדל הפוטוולטאי הראשון בישראל לייצור אנרגיה מהשמש.
יו"ר איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל וראש מועצה אזורית חוף הכרמל אסיף איזק מסכם ואומר: "האיגוד מוביל מדיניות לביסוס אנרגיות מתחדשות במרחב. הגז הטבעי מבחינתנו הוא שלב ביניים בלבד. במקביל אסור להתעלם ויש לפעול באופן מיידי לסגירת יחידות 1-4 הפחמיות המזהמות בתחנת הכוח אורות רבין. ההחלטה לשמר אותן הינה בניגוד לתפיסה של אנרגיות מתחדשות שאינן מזהמות, ופוגעת באיכות החיים של התושבים הגרים בסמוך לתחנה ובאיכות הסביבה".
בשיתוף איגוד ערים שרון-כרמל
פורסם לראשונה: 09:24, 01.11.21
