פילים אפריקנים נמצאים בסכנת הכחדה בעיקר בשל ציידים שחומדים את חטי השנהב שלהם. מחקר שבחן את הגנטיקה של הפילים במוזמביק, מדינה שידעה מלחמת אזרחים ארוכה, חשף תמונה מעניינת אך עגומה לפיה הילודה נפגעת וגם כשהיא קיימת, הפילים נולדים ללא חטים. מדובר במחקר אחד שהראה כמה גדולה ההשפעה האנושית על היונק היבשתי הגדול ביותר על פני כדור הארץ.
מסחר בשנהב שימש למימון מלחמת האזרחים במוזמביק מסוף שנות ה-70 ועד תחילת שנות ה-90. הציד של הפילים גרם לאוכלוסייתם בפארק הלאומי גורונגוסה (Gorongosa National Park) במדינה להתדרדר ביותר מ-90% - מיותר מ-2,500 פילים לכ-200 בלבד בתחילת שנות ה-2000. לפני המלחמה, כ-18.5% מהנקבות היו נטולות חטים באופן טבעי - תכונה שהפכה אותן לבלתי רצויות לציידים. מבין 91 הפילות שנולדו מאז המלחמה, מראים החוקרים, עלה מספרן של אלו נטולות החטים ב-33%. למעשה, ציידים מכרו את השנהב כדי לממן את הסכסוך האכזרי בין כוחות הממשלה למורדים.
מחבר המחקר, פרופ' רוברט פרינגל מאוניברסיטת פרינסטון, ציין כי לגילוי עשויות להיות מספר השפעות ארוכות טווח על מין זה של הפילים, בין היתר עצירת ילודה ובלימת ההתאוששות של אוכלוסיית הפילים בפארק, שנאמדת בכ-700 פילים כיום. "חוסר בחטים עשוי להוות יתרון בעת מלחמה, אבל יש לזה מחיר", אמר פרופ' פרינגל. נקבה זקוקה רק לגן אחד שונה כדי להפוך לחסרת חטים, אך כאשר הפגיעה היא בעובר זכרי, עלולה להתקצר התפתחותם והם מתים בטרם נולדו. "כשאמהות מעבירות את זה הלאה, אנחנו חושבים שהזכרים כנראה ימותו בשלב מוקדם בהתפתחות, מעין הפלה טבעית", אמר הביולוג בריאן ארנולד, מחבר שותף למחקר של הצוות מאוניברסיטת פרינסטון.
מודלים מתמטיים של הביולוג האבולוציוני שיין קמפבל-סטאטון מאוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי ועמיתיו אישרו שהשינוי הזה הוא תוצאה של ציד בלתי חוקי, משום שהרג סלקטיבי של פילים עם חטים הוביל להולדת צאצאים חסרי חטים. דוגמה לכך שאין זו ההשפעה היחידה של צייד בלתי חוקי בפן האבולוציוני ניתן לראות בכך שגודל הקרניים של כבשים גדולי קרן באלברטה שבקנדה, ירד ב-20% במהלך 20 שנות "גביע ציד". קמפבל-סטאטון ועמיתיו ציינו כי חוסר בחטים נראה רק אצל נקבות פילים, כשדפוס ההורשה של התכונה, הצביע על כך שהיא נגרמת על ידי מוטציה בכרומוזום X הדומיננטי אצל נקבות (לנקבות יש שני כרומוזומי X ולזכרים יש כרומוזום X אחד וכרומוזום Y אחד).
החוקרים זיהו פגיעה בשני גנים: AMELX ו-MEP1a, שאחראיים על צמיחת השיניים החותכות (המקבילה האנושית לחטים) בקרב בני האדם. "העבודה המחקרית מציעה ראיות חזקות לכך שהצייד גרם לשינוי הזה, בזכות נתונים גנומיים מאוד משכנעים", אמר כריס דרימונט, ביולוג מאוניברסיטת ויקטוריה בקנדה, שהדגיש: "זוהי קריאת השכמה במונחים של התמודדות עם בני אדם ככוח אבולוציוני דומיננטי על כדור הארץ".
השפעה נוספת שעלתה מהמחקר בעקבות התופעה הייחודית היא פגיעה בנוף האפריקני. על ידי התבוננות ב-DNA בצואה של הפילים, החוקרים מצאו כי הפילים עם ובלי החטים נבדלים אלו מאלו בתזונתם. "שינויים בתזונת הפילים עלולה להוביל לשינוי בכל הנוף כי הנקבות חסרות החטים אכלו בעיקר עשב, בעוד שאלו עם החטים ניזונו בעיקר מקטניות או גזעים של עצים", הסביר פרופ' פרינגל והעריך כי מדובר בשינוי שייתן את אותותיו לדורות רבים של פילים.
למרות כל האמור, מסתבר כי התופעה של פילים חסרי חטים, איננה ייחודית רק למוזמביק. מדינות אחרות עם היסטוריה של ציד שנהב רואות גם הן שינויים דומים בקרב הפילות. בדרום אפריקה למשל, ההשפעה הייתה קיצונית במיוחד - על פי הדיווחים, 98% מתוך 174 הנקבות בפארק הפילים הלאומי אדו (Addo Elephant National Park) היו חסרות חטים בתחילת שנות ה-2000.
גם ג'וזפין סמיט, שחוקרת התנהגות פילים בדרום טנזניה, אמרה שבין נקבות הפילים שהיא עקבה אחריהן בפארק הלאומי רואהה (Ruaha National Park), נמצא כי 21% מהפילות שמעל גיל 5 שנים היו ללא חטים בשל ציד כבד שהתנהל באזור בשנות ה-70 וה-80 , בעוד שבקרב אלו שעברו את גיל 25 המספרים האמירו ונאמדו על 35% פילות ללא חטים. חשוב להבין כי לחטי הפילים יש משמעות רבה עבור חיות בר אחרות. הם מפילים עצים או חופרים בורות כדי לסייע לבעלי חיים אחרים לגשת למקורות מים או לבנות את ביתם. "כל אחד מהשינויים האלה עלולים לגרום לשינויים בתפוצת הפילים, כשבקנה מידה רחב יותר, סביר להניח שיהיו לכך השלכות גם על שאר המערכת האקולוגית", סיכם ריאן לונג, אקולוג התנהגותי מאוניברסיטת איידהו שבארצות הברית.
